ע"א 9704/16 מעודה שאלתיאל נ. אזולאי בת שבע

1.

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' כהן ) מיום 30.10.2016 בפש"ר 636-09-13, בה נדחתה בקשת המבקש להורות כי ההפטר שניתן לו יחול גם על חוב המזונות למשיבה 1 (להלן: בת שבע ).

עיקרי העובדות

2.

ביום 2.9.2013 ניתן צו לכינוס נכסי המבקש, ועו"ד יעקב לנגה מונה כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). ביום 11.3.2015 הוכרז המבקש כפושט רגל, והמנהל המיוחד מונה לנאמן. ביום 9.12.2015 ניתן הפטר למבקש, על-פי בקשתו, ובהסכמת המנהל המיוחד, המשיב 2 (להלן: כונס הנכסים הרשמי ) ואחד הנושים.

3.

ביום 30.10.2016 ניתנה החלטה בבקשת המבקש להורות כי ההפטר שניתן לו יחול גם על חוב המזונות שלו למוסד לביטוח לאומי ולבת שבע, גרושתו (לה הוא חייב סכום כספי בסך של 26,000 ₪). המוסד לביטוח לאומי לא התנגד להחלת ההפטר על החוב כלפיו, אך בת שבע התנגדה להפטר חוב המזונות כלפיה. לעומתה, המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי טענו כי יש להחיל את ההפטר על שני החובות. בית המשפט המחוזי החליט לקבל את בקשת המבקש בנוגע לחובו למוסד לביטוח לאומי, אך דחה את בקשתו בנוגע לחוב כלפי בת שבע. במסגרת ההחלטה נקבע כי נסיבותיו האישיות של המבקש אינן עולות כדי נסיבות חריגות הדרושות להחלת הפטר על חוב מזונות. על-פי ההחלטה, ביום 6.11.2016 חודשו הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש, לשם גביית חוב המזונות לבת שבע.

עיקרי טענות הצדדים

4.

המבקש טוען כי במהלך הליכי פשיטת הרגל וכינוס הנכסים, היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש, וכיום הוא מתגורר בדיור מוגן שיקומי. לטענתו, הוצאות מחייתו משולמות על-ידי הדיור המוגן, ובנוסף לכך הכנסתו החודשית עומדת על כ-550 ₪, המהווים צירוף של קצבת נכות חודשית מהביטוח הלאומי בניכוי שכר השהייה בדיור המוגן, ו'תמריץ' בגין עבודתו במפעל של הדיור המוגן. המבקש מוסיף כי הוא סובל מבעיות נפשיות ובריאותיות, וכי בשל נסיבותיו האישיות, הוא איננו צופה לעת הזאת את חזרתו לשוק העבודה. בנוסף, המבקש טוען כי ויתר על כל נכסיו לשם קבלת ההפטר, זאת למעט דירת עמידר שבה הוא מחזיק, ואשר בנו מתגורר בה ומשלם את החשבונות השונים עבורה.

5.

המבקש תומך את בקשתו לעיכוב ביצוע בטענה כי סיכויי ערעורו להתקבל גבוהים, שכן לטענתו מצבו הקשה עומד בתנאים החריגים הדרושים לשם החלת הפטר על חוב מזונות. עוד טוען המבקש כי ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי יגרום לעיקול קצבת הנכות שלה הוא זכאי מאת הביטוח הלאומי, ותביא אותו למצב שבו לא יוכל להתקיים ויאלץ לצבור חובות חדשים. המבקש מוסיף וטוען כי בעניינו גביית חוב המזונות איננה דרושה להבטחת מחיית ילדיו, אשר כיום הם בגירים.

6.

כונס הנכסים הרשמי טוען בתגובתו כי נכון יהיה לקבל את הבקשה. לטענתו, סיכויי ערעורו של המבקש להתקבל, טובים, בשל מצבו האישי המורכב ונסיבות חייו הקשות. ספק רב אם המבקש יצליח לעמוד בתשלומי החוב. כונס הנכסים הרשמי ציין עוד, כי עם מתן ההחלטה על ההפטר קיבלה בת שבע דיבידנד בסך של 6,500 ₪.

7.

לעומת זאת, בת שבע מתנגדת לבקשת עיכוב הביצוע וטוענת שיש למחקה על הסף, שכן לטענתה החלטת בית המשפט המחוזי היא בגדר "החלטה אחרת" עליה יש להגיש בקשת רשות ערעור; על בסיס זה טוענת בת שבע כי הזמן להגשת בקשת הרשות לערער – חלף. בנוסף, לטענתה, היה על המבקש להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי. לגופו של עניין טוענת בת שבע כי המבקש הטעה את בית המשפט המחוזי בטענותיו על מצבו הכלכלי הקשה, ועוד היא טוענת להתנהלות פוגענית וחסרת תום לב מצדו של המבקש. לטענת בת שבע, סיכויי ערעורו של המבקש להתקבל קלושים ומאזן הנוחות, אשר צריך להיבחן מעת מתן פסק הדין שבו נקבעו מזונותיה, נוטה לטובתה, ולמצער מעוין ומחייב את ביצוע ההחלטה באופן מיידי.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אדרש תחילה לטענותיה הדיוניות של בת שבע. סעיף 182(ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) קובע כי ניתן לערער בזכות לבית המשפט העליון על 'צו בפשיטת רגל' שניתן בבית משפט מחוזי, אם בפסק דין, אם בהחלטה ( בש"א 6808/15 גני באר שבע בע"מ נ' חבר , פסקה 10 (30.12.2015)). אמנם הפקודה איננה מגדירה מהו 'צו בפשיטת רגל', אך בית משפט זה קבע כי החלטה תחשב כצו כאמור "אם היא ניתנת על ידי בית משפט של פשיטת רגל 'במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית-משפט לענייני פשיטת רגל'" (שם; לעניין צו הפטר ראו: בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ (בפירוק) , פ"ד מו(2) 749, פסקה 9 (1992) ). החלטת בית המשפט המחוזי אודות תחולת ההפטר על חוב המזונות של המבקש אכן ניתנה במסגרת סמכות בית המשפט בהליכי פשיטת הרגל. על כן, הערעור שבד בבד עמו הוגשה הבקשה שלפני, הוא ערעור בזכות, ואם כך המבקש עמד במועד לצורך הגשתו.

9.

לגופו של עניין, בכדי להחליט על עיכוב ביצוע כמבוקש, על המבקש להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים המה, וכי מאזן הנוחות נוטה כמבוקש, לטובתו, במובן זה שביצועה המיידי של ההחלטה יביא לכך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ( בע"מ 8193/08 פלוני נ' פלונית 6 (20.11.2008 )). אמנם הוצאות המחיה של המבקש משולמות כעת על-ידי הדיור המוגן, אך בהתחשב בהכנסותיו הזעומות ובנסיבותיו האישיות, נראה בעיני כי ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי תביא אותו למצב כלכלי קשה אף יותר, לצבירת חובות חדשים, ואף להעדר יכולת לספק את צרכי קיומו הבסיסיים.

10.

מאזן הנוחות נבחן כמובן גם אל מול הנזקים שייגרמו לצד המתנגד לבקשה (ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן , פסקה 5 (1.12.2005); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

370 (2012)). חוב המזונות של המבקש לבת שבע איננו כולל מזונות הדרושים 'כאן ועכשיו' לשם קיום ומחיית הילדים. ילדיהם של בת שבע והמבקש בגירים, ועסקינן בחוב אשר הצטבר לאורך שנים בהן לא שילם המבקש את מזונותיהם. עיקר טענות בת שבע נוגעות לקשייה באותן שנים בהן נאלצה לפרנס את ילדיה ללא סיוע מאת המבקש, אך היא לא הבהירה כיצד עיכוב תשלום חוב המזונות יביא לפגיעה משמעותית בה או בילדיה, כיום הזה. אוסיף, כי טענותיה של בת שבע בדבר המצג השקרי, שהציג לכאורה המבקש לפני בית המשפט המחוזי, לא הוכחו די צרכן בתגובתה. עניין זה יתברר במהלך הדיון בערעור. מצבו הקשה של המבקש, מטה אפוא את מאזן הנוחות לעיכוב ביצוע ההחלטה, גם מבלי שאדרש לשאלת סיכויי הערעור להתקבל ( ע"א 8293/13 נעמן נ' מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 22 (18.2.2014) ).

11.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, ההחלטה תעמוד בתוקפה עד למתן פסק דין בערעור.