פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
9709/10 - ג'
ע"א
9721/10
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
יובל רן
נ ג ד
המשיבים:
1. קווי אשראי לשיראל שיתופים פיננסים
משלימים
2. נתן שוורץ
3. אברהם גולדרייך
4. נתן טורנר
5. ישראל קריגר
6. דב ברגמן
7. יונתן קורפל
8. דוד דוד
9. שלמה זיו ושות' ייעוץ וניהול
10. שלמה זיו ושות' רואי חשבון
11. רו"ח נדב פלטי
12. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לפטור מהמצאת כתבי בי-דין
החלטה
1.
לפניי בקשות מטעם המערערים בכל אחד משני הערעורים שבכותרת, לפטור אותם מחובת המצאת כתבי-הערעור למשיבים 3 ו- 4 (מר גולדרייך ומר טורנר). אף שהמערערים אינם מפנים בטיעוניהם לדין הרלוונטי החל על העניין, נראה כי בקשתם מבוססת על ההסדר הקבוע בתקנה 412(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שזו לשונה:
412. הגשת ערעור
(א) ...
(ב) לפי דרישת המערער רשאי שופט בית המשפט שלערעור או הרשם, על פי צד אחד, לוותר על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין.
2.
מפסיקתו של בית-משפט זה עולה כי השימוש בסמכות הקבועה בתקנה 412(ב) הנ"ל ראוי שייעשה במשורה ואף "במקרים נדירים" שכן "...הכלל הוא שאם קיימת אפשרות כלשהי שזכויותיו של בעל-דין בערכאה הראשונה יוגבלו או יופחתו בעטיו של הערעור שהוגש, יש להמציא לו את כתב-הערעור" (ראו: בש"א 1770/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ברנע , פ"ד מה(3) 875, 877 (1991); בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(3) 357, 359 (2001)); עוד ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 810-811 (מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין, 1995)). יצוין כי מתן פטור מחובת המצאה במעמד צד אחד, אף בו יש כדי לחייב בחינה זהירה של הבקשה.
לאחרונה עמדתי על פרשנותה של תקנה 412(2) בבע"מ 3102/11
פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 19.6.2011). בהחלטתי שם ציינתי כי לגישתי, ראוי לדבוק בכלל לפיו בעל-דין היוזם הליך ערעורי ידאג להמצאתו כדין לכלל המשיבים (ראו גם: הנחיה 3ב(2)(ב) והנחיה 4 להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון בנוסחן מיום 1.11.2010). יש להקפיד על קיומו של כלל זה שכן בדרך זו מובא דבר פתיחת ההליך הערעורי לידיעת כלל המשיבים, ולכל אחד מהם ניתנת האפשרות להודיע בעצמו האם הוא בעל עניין בהליך הרלוונטי, אם לאו. מתן פטור מחובת ההמצאה לידי מי מהמשיבים כאמור בתקנה 412(ב), ראוי שיהיה מצומצם למקרים יוצאי-דופן בלבד. לשיטתי, ראוי כי בית-המשפט יפעיל את שיקול-הדעת המסור בידיו לפי תקנה 412(ב) ויאפשר פטור מחובת ההמצאה של ההליך הערעורי, בהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית , כאשר בית-המשפט שוכנע כי מדובר במשיב שאין לו עניין ישיר בהליך הערעורי שהוגש, ושאין אפשרות כי זכויותיו יוגבלו או ייפגעו בגין אותו הליך. ושנית , כאשר ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך (ראו והשוו: בש"א (י-ם) 4071/04 בשן נ' ענבר (לא פורסם, 8.1.2004)).
3.
אשר למשיב 4, מר טורנר – בהודעת בא-כוח המערער בע"א 9709/10 מצוינת כתובת מגוריו של המשיב 4. להודעה צוּרף מסמך שכוּנה "אישור מסירה" עליו מופיעה חתימה בכתב-יד שנטען כי היא חתימתו של המשיב 4 לאישור קבלת כתבי בית-הדין בערעור לידיו. (יוער כי למסמך האמור לא צורף רישום מטעם שליח בית-הדין או תצהיר כנדרש בתקנות 490-491). מההודעה האמורה עולה לכאורה כי ההמצאה למשיב 4 היא אפשרית. בנסיבות אלה, לא מצאתי הצדקה לסטות מדרך ההילוך הרגילה הקבועה בסדרי-הדין. על המערערים לבצע למשיב 4 המצאה כדין של כתב הערעור וצו סיכומי-הטענות, כך שתישמר למשיב 4 האפשרות להודיע בעצמו האם הוא בעל עניין בהליכים שבכותרת אם לאו. המערערים יגישו הודעה על ביצוע המצאה כדין למשיב 4 תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. המזכירות תעדכן במערכת ניהול התיקים את כתובתו של המשיב 4 כפי שהיא מפורטת בהודעת עו"ד בלום מיום 12.6.2011.
4.
אשר למשיב 3, מר גולדרייך – המערערים יגישו תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו תצהיר בו יפרטו את העובדות התומכות בבקשתם, לרבות מידת מעורבותו (או אי מעורבותו) של המשיב 3 בהליך שהתקיים בבית-המשפט קמא; האם וכיצד כתבי-בית-הדין הומצאו לידיו במשך ניהול ההליך האמור; וכן פירוט הניסיונות שנעשו לביצוע המצאת כתב הערעור וצו סיכומי הטענות לידיו.
תשומת לב המזכירות לאמור בסוף פיסקה 3 לעיל.
ניתנה היום, י"ז בסיוון תשע"א (19.6.2011).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת