ע"א 598/12 דוד דהן נ. פאנדנגו איסוף ומחזור בע"מ

לפניי בקשה מטעם המערערים להכיר במשיבים 2-3 כמשיבים פורמאליים. יובהר מיד כי הגדרת המשיבים האמורים כפורמאליים, כשלעצמה, לא תפטור את המבקשים מחובת ההמצאה של כתב בקשת רשות הערעור לידיהם, על-אף שנראה כי לכך מכוונת הבקשה שלפניי. אם וככל שזו מטרת הבקשה, הרי היא במהותה בקשה במעמד צד אחד לויתור על המצאתו של כתב הערעור שבכותרת למשיבים 2-3 בטענה כי הם אינם נוגעים במישרין להליך שבכותרת. ההסדר החל על העניין קבוע בתקנה 412(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בפרשה אחרת התייחסתי לפרשנותה של התקנה האמורה (ראו: בע"מ 3102/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 19.6.2011)). ציינתי כי לגישתי, ראוי לדבוק בכלל לפיו בעל-דין היוזם הליך ערעורי ידאג להמצאתו כדין לכלל המשיבים (ראו גם: הנחיה 3ב(2)(ב) והנחיה 4 להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון). יש להקפיד על קיומו של כלל זה שכן בדרך זו מובא דבר פתיחת ההליך הערעורי לידיעת כלל המשיבים, ולכל אחד מהם ניתנת האפשרות להודיע בעצמו האם הוא בעל עניין בהליך הרלוונטי, אם לאו. מתן פטור מחובת ההמצאה לידי מי מהמשיבים כאמור בתקנה 412(ב), ראוי שיהיה מצומצם למקרים יוצאי-דופן בלבד. לשיטתי, ראוי כי בית-המשפט יפעיל את שיקול-הדעת המסור בידיו לפי תקנה 412(ב) ויאפשר פטור מחובת ההמצאה של ההליך הערעורי, בהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית , כאשר בית-המשפט שוכנע כי מדובר במשיב שאין לו עניין ישיר בהליך הערעורי שהוגש, ושאין אפשרות כי זכויותיו יוגבלו או ייפגעו בגין אותו הליך. ושנית , כאשר ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך.

על-פני הדברים, לא הצביעו המערערים על מורכבות מיוחדת בהמצאת כתבי-בית-הדין למשיבים 2-3. בנסיבות אלה, לא מצאתי הצדקה לסטות מדרך ההילוך הרגילה הקבועה בסדרי-הדין, ולאפשר למשיבים 2-3 להודיע בעצמם האם הם בעלי עניין בהליך (ראו והשוו: ע"א 9709/10 רן נ' קווי אשראי לישראל (לא פורסם, 19.6.2011)). אשר על כן, הבקשה במתכונתה הנוכחית נדחית.