ע"א 988/05 חזי דחבש נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

1.לפני בקשה מטעם המבקש להוצאת מוצג ופסילת ראיה. עניינו של ההליך הוא בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 16.12.2004, לפיו נקבע כי לצורך הבטחת משכנתא שנטל המבקש מאת המשיב בשנת 1996, שיעבד המבקש הן את זכויותיו שלו בדירת מגורים מסוימת ( להלן: "הדירה" ) והן את זכויותיה של גרושתו באותה הדירה אשר נרשמו על שמו, כך ששועבדו מלוא הזכויות בדירה. המבקש לא עמד בתשלומי ההלוואה, ולפיכך נקבע בפסק הדין כי המשיב זכאי לממש את הדירה כולה, מכוח שטרי המשכון שבידיו. המבקש- הוא המערער בע"א 988/05 -טוען כנגד פסק הדין, בין היתר, כי זכויותיו בחלקה של גרושתו בדירה הינן חוזיות ולא קנייניות, ולפיכך לא יכול המשיב לממש את המשכון שעליהן במסגרת הליך הוצאה לפועל. מכאן הערעור. ההליך קבוע לדיון ביום 27.11.06. צו לסיכומים בכתב מיום 1.11.2005 קבע את מתכונת הדיון על דרך של סיכומים בכתב בכל התיקים. בעת הזו הוגשו סיכומי המבקש, סיכומי המשיב וסיכומי תשובה מטעם המבקש.

2.המבקש טוען כי יש להוציא את "מוצג ב'" מסיכומי המשיב על מנת שלא יהווה ראיה בהליך הערעור דנן. מוצג זה כולל העתק צילומי של שטר המשכנתא, לפיו משכן המבקש את זכותו במחצית הדירה להבטחת ההלוואה שנטל מאת המשיב. לטענת המבקש, כלל המשיב בתיק המוצגים שהגיש לבית המשפט קמא ובתיק ההוצאה לפועל שפתח לשם מימוש המשכון העתק צילומי שונה של שטר המשכנתא – העתק מוקטן של המסמך המקורי, באופן האסור על-פי דין. המבקש מוסיף כי מוצג ב' והמסמך המקורי שונים מהותית זה מזה בגודלם, ברמת קריאותם, בבהירותם וברזולוציה שלהם, וכי המסמך הוקטן במטרה להסתיר את העובדה שהמבקש משכן רק את מחצית הדירה. ההחלטות שנתקבלו על-ידי כב' ר' ההוצאה לפועל לעניין זכויות הצדדים בדירה נסמכו על המסמך המוקטן. מוצג ב' כך נטען, הינו מסמך חדש שנוצר לצורך ההליך דנן ולא הובא מעולם לפני בית המשפט קמא, ולפיכך יש להוציאו מתיק המוצגים ולהתייחס אך ורק למסמך המוקטן שהובא בפני בית המשפט קמא.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, מוצג ב' – מסמך שטר המשכנתא - אותו מבקש המבקש לפסול או להוציא מתיק המוצגים, הוגש על-ידי המבקש עצמו לבית המשפט קמא כמו גם על-ידי המשיב, ובית המשפט קמא אף הסתמך על מסמך זה בפסק דינו. לפיכך, שימש מוצג ב' ראיה כדין בבית המשפט קמא ועל כן נכלל כדין בתיק המוצגים שהוגש לבית משפט זה. המשיב מכחיש את טענות המבקש ביחס להגשת מסמך מוקטן, וטוען כי המבקש עצמו הגיש כראיה בבית המשפט קמא העתק צילומי באיכות גרועה של שטר המשכנתא בנוסף להעתק ברור. כן מציין המשיב כי אין בין הצדדים מחלוקת לעניין תוכנו של המסמך המעיד על שיעבוד מחצית הדירה לטובת המשיב. המשיב מציין עוד כי הליכי מימוש המשכון כנגדם קובל המבקש בבקשתו התנהלו בלשכת ההוצאה לפועל כך שאין להם דבר עם הערעור דנן. לאור כל זאת טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה דנן ולחייב את המבקש בהוצאותיו בגינה.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים בסוגיה זו, נחה דעתי כי דין בקשת המבקש להוצאת מסמך מתיק המוצגים שהגיש המשיב במסגרת ההליך שבכותרת, להידחות. תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרת לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". הכלל הוא, כי כאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או, לחילופין, התקבלו כראיה עקב החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור. במקרה שלפני אין חולק כי העתק צילומי של שטר המשכנתא מצוי בתיק בית המשפט קמא. אלא, שהמבקש טוען כי בשל השוני לכאורה בגודלו המדויק של ההעתק הצילומי שהובא לפני בית המשפט קמא ובין ההעתק הצילומי המוגש לבית משפט זה, יש להורות על הוצאת מסמך שטר המשכנתא מתיק מוצגי המשיב. בנסיבות העניין שלפני, אין בידי לקבל טענה זו. השאלה המרכזית בענייננו היא, האם השוני בגודל ובהירות ההעתק הצילומי שהגיש המשיב לבית משפט זה הופך אותו לראייה חדשה ולפיכך יש להורות על הוצאתו מן התיק. סעיף 40 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע לעניין העתק צילומי המתקבל כראיה כדין כי מדובר ב"העתק ממקור המתקבל בתהליכי צילום... שעל פיהם מתקבל העתק משתמר ומדויק של המקור, בין בגדלו המקורי ובין בגודל שונה". מכאן, נראה שבעקרון אין בהבדלים בגדלו של העתק צילומי שהתקבל כראייה בבית המשפט קמא - בהשוואה להעתק צילומי שהוגש לבית משפט זה - כדי להשפיע על כשרותו כמוצג בבית משפט זה. ודוק: יתכנו מצבים בהם לצורת המוצג תהא רלבנטיות לשאלה שבמחלוקת או לקביעות בית המשפט קמא. במצב דברים זה, שינוי בצורת המוצג יכול להביא להוצאתו מתיקי המוצגים. לא זה המקרה שלפני. בענייננו אין חולק, אף לא מטעם המשיב, לא על עצם קיומו של המסמך ולא לעניין תוכנו של המסמך. אמת, בפי המבקש טענה לפיה ההוצאה לפועל הוטעתה בגין המסמך שצורף להליך המימוש. עם זאת, טענה זו לא הובהרה לפני בית המשפט המחוזי בהליך נשוא ערעור זה, מה גם שנראה כי בית המשפט המחוזי נכון היה להניח מלכתחילה כעמדת המבקש כי שטר המשכנתא מצביע על משכון מחצית מהזכויות. זאת ועוד, העתק צילומי ברור ומוגדל של שטר המשכנתא הובא לפני בית המשפט קמא אף על ידי המבקש עצמו (נספח ו' לכתב תביעתו), ולכן גם מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת המבקש.

5.התוצאה היא אם כן, כי בקשת להוצאת מוצג ופסילת ראיה נדחית. אין צו להוצאות.