פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 9971/09
בפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
שמואל קפלן
נ ג ד
המשיבים:
1. י.מאיה בע"מ
2. יעקב מאיה
3. עו"ד זהר גרינברג
4. ירמיהו הראל
5. עזה הראל
6. חיים שרוני
7. ורדה שרוני
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין – ת"א 1165/05, ה"פ 980/06
ות"א 2513/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב
בשם המבקש:
עו"ד עמית קפלן
בשם המשיב 3:
בעצמו
בשם המשיבים 5-4:
עו"ד יצחק ש' אבוהב
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 25.10.09, אשר הכריע בשלוש תובענות שנידונו במאוחד. בפסק הדין נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבים 5-4 (להלן יחד: הראל ) והמשיבים 7-6 (להלן יחד: שרוני ) לסעדים שונים, לרבות לסעד הצהרתי לפיו למערער זכויות בחללי גג הסמוכים לדירותיהם של הראל ושל שרוני (ת"א 1165/05), וכן תביעה נוספת שהגיש המבקש נגד כל המשיבים (ה"פ 980/06). מנגד התקבלה תביעת הראל נגד המבקש, וניתן פסק הדין הצהרתי לפיו יש להצמיד לדירת הראל את חללי הגג הסמוכים לדירתם (ת"א 2513/07).
2.
המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל עתר ל בית המשפט המחוזי לעיכוב ביצועו של פסק הדין. הבקשה התייחסה להראל (שהתנגדו לבקשה) ולשרוני בלבד.
בהחלטתו מיום 13.12.09 עמד בית משפט קמא על שיקולי מאזן הנוחות באשר אם יבוצע פסק הדין ומי מן המשיבים ימכור את דירתו לצד שלישי עם חללי הגג הצמודים לדירה על פי פסק הדין, יהא קושי להחזיר את המצב לקדמותו. צו עיכוב הביצוע הותנה בהפקדה בתוך 21 יום של ערבות בנקאית בסך 50,000 ש"ח שתשמש כערובה להבטחת הנזק שייגרם להראל ולשרוני כתוצאה מכך שלא יוכלו למכור את דירותיהם עם חללי הגג הצמודים, אלא לאחר הכרעה בערעור.
המבקש הגיש ל בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר וטען כי נשא בהוצאות הראל ושרוני ב בית המשפט
המחוזי, ונדרש אף להפקיד ערבון בקשר עם הערעור שהגיש ל בית משפט זה, כך שהפקדה נוספת תכביד עליו. הבקשה נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי ביום 22.12.2009, בקובעו כי אין הוא יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו.
המבקש לא הפקיד את הערבון הנדרש אלא הגיש ל בית משפט זה – ביום האחרון להפקדת הערבון על פי החלטת בית משפט קמא – בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הבקשה מנוסחת כבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מיום 13.12.2009, ותוכנה זהה לבקשה ל"עיון חוזר", אך היא מופנית הפעם נגד המשיבים כולם.
3.
אומר בקצרה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
ככל שהדברים נוגעים לשתי התובענות שהגיש המבקש ונדחו, הרי שפסק דין הדוחה תובענות אינו בר-עיכוב, והתובע שהפסיד צריך לעתור לערכאת הערעור לסעד זמני בערעור לפי תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא לעיכוב ביצוע פסק הדין (ראו, לדוגמה, ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד אבנר כהן (לא פורסם, 10.11.09) פסקה 12).
גם אם אתעלם מהפגם הדיוני, המבקש לא הבהיר גם על שום מה נדרש עיכוב ביצוע בעניינם של המשיבים 3-1, או בעניינם של שרוני – שחללי הגג בסמוך לדירתם ממילא אינם רשומים על שמם – עד כמה שניתן להבין מן המסמכים שלפניי, כך שמכירת דירתם ספק אם יהיה בה כדי לסכל הערעור, אם יתקבל.
ככל שהדברים נוגעים לעיכוב ביצועו של פסק הדין בת"א 2513/07 לגבי הראל, ומבלי לנטוע מסמרות, דומה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. בית משפט קמא מנה מספר טעמים מצטברים בגינם אין להניח שעל פי הסכם הקומבינציה בין המבקש לקבלן, זכאי המבקש לחללי הגג שהגישה אליהם היא ממילא דרך דירותיהם של המשיבים, שנשאו בהוצאות ההחזקה במשך השנים. מאזן הנוחות נוטה במידת מה לטובת המבקש, שזכויותיו הקנייניות – אם ייקבע בפסק דין בערעור כי קיימות כאלה – ייפגעו אם יירשמו חללי הגג על שם הראל, ודירתם תימכר עם חללי הגג. במצב דברים זה, בית משפט קמא איזן נכוחה את האינטרסים של הצדדים בכך שהכפיף את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבות מתאימה להבטחת נזקי המשיבים אם יידחה הערעור ואיני רואה להתערב בכך.
4.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, אף מבלי שנתקבלה תגובת מי מהמשיבים. לפנים משורת הדין, אני מאריך המועד להפקדת הערובה, על פי החלטת
בית משפט קמא, עד ליום 15.4.2010.
ניתנה היום, כ"ב באדר תש"ע (8.3.2010).
ש ו פ ט