על"ע 4816/04 מרואן עבדולגני, עו"ד נ. ועד מחוז חיפה,לשכת עורכי הדין בישראל

בפנינו בקשה מטעם המערער לעיכוב ביצוע גזר דינו. המערער, עורך-דין במקצועו, הורשע בהליכים משמעתיים בשורה ארוכה של עבירות שעניינן אי מסירת דין וחשבון כספי, שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, התנהגות שאינה הולמת את המקצוע ואי שמירה על כבוד המקצוע. נגזר עליו עונש של השעיה לשנה אחת וקנס בסך 1,000 ש"ח. ביום 25.11.04 דחינו את ערעורו הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, והורינו על עיכוב ביצוע גזר הדין ב-60 ימים. עתה, מבקש המערער כי נורה על עיכוב ביצוע נוסף, עד להכרעה בבקשה למשפט חוזר שהגיש. לטענת המערער, בידו ראיות חדשות אשר בכוחן לזכותו.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין ממש בבקשה למשפט חוזר, וממילא די בעובדות שאינן שנויות במחלוקת כדי להתיר על כנה את הרשעתו בעבירות בהן הורשע. יתר על כן, עצם הגשת בקשה למשפט חוזר אינה עילה המצדיקה עיכוב ביצוע גזר דין.

עיינו בבקשה ובתגובה לה. דין הבקשה להידחות. במסגרת בקשה זו איננו מביעים עמדה בשאלה אודות האורגן המוסמך להורות על קיומו של משפט חוזר במקרה דנן, כאשר המדובר בהליכים משמעתיים שהתנהלו בפני מוסדות לשכת עורכי הדין. כמו כן, איננו מביעים כל עמדה באשר לסיכוייו של המערער לקבלת בקשתו למשפט חוזר. בין אם הראיות שבידי המבקש מצדיקות קיומו של משפט חוזר אם לאו, ולשאלה זו כאמור איננו נצרכים, הרי שאין באותן ראיות כדי להצדיק עיכוב ביצועו של עונש המאסר פעם נוספת, לאחר שכבר עוכב ביצועו ב-60 יום (השוו רע"פ 4837/00 כנען נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 2259/00 ביטון נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אכן, כלל הוא כי הגשת בקשה למשפט חוזר בעניין פלילי, אין בה כשלעצמה כדי להעמיד עילה לעיכוב ביצוע עונש (ע"פ 9590/00 עזאני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). דין דומה צריך לחול גם בעניינו. המערער עבר את כל הערכאות המשפטיות האפשריות בעניינו, ועתה מתבקש הוא ליתן את הדין.

הבקשה נדחית.