מ"ח 2718/05 מרואן עבדולגני נ. לשכת עורכי הדין בישראל

1.בפני בקשה לקיומו של משפט חוזר.

המבקש הנו עורך דין, אשר הורשע בהליכים משמעתיים בפני מוסדותיה של לשכת עורכי הדין, בשורה ארוכה של עבירות, שעניינן אי-מסירת דין וחשבון כספי, שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, התנהגות שאינה הולמת את המקצוע ואי שמירה על כבוד המקצוע. בגין כל אלה נגזרו למבקש שנת השעיה וקנס בסך 1000 ש"ח. בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בגזר הדין (על"ע 4816/04), וכן דחה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

לטענת המבקש, ראוי לקיים בעניינו משפט חוזר, הואיל ולידיו הגיעו ראיות חדשות, שיש בהן כדי לשפוך אור על האירועים נשוא הקובלנה. לטענתו, מדובר בראיות אשר לו היו מוצגות בפני הערכאות המשמעתיות של הלשכה, בעת שהתקיים בפניהן הדיון בעניינו, הוא לא היה מורשע. בנוסף סבור המבקש, כי קיומו של משפט חוזר מתחייב אף משיקולי צדק והגינות.

2.עיינתי בבקשה על נספחיה, והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בית משפט זה אינו הערכאה המוסמכת לדון בבקשת המבקש לקיומו של משפט חוזר, באשר מקורה אינו בהליכים פליליים. לעניינו חלה הוראתו של סעיף 2 לחוק שיפוט משמעת (משפט חוזר), התשכ"א-1961, ופריט 8 לתוספת, לאמור, "הרשות" הרשאית להורות על קיומו של משפט חוזר בעניינו של המבקש, הוא ראש לשכת עורכי הדין. ברוח זו נפסק לאחרונה במ"ח 2831/05 עומר גזאווי, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה (טרם פורסם), שם נדונה שאלה דומה - קיומו של משפט חוזר בעקבות הליכים משמעתיים שהתקיימו אף הם בפני מוסדותיה של לשכת עורכי הדין:

"סעיף 2 לחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), תשכ"א-1961, קובע, כי בענייני משמעת, 'רשות מאשרת' רשאית להורות על קיום משפט חוזר בעניינו של נידון אם נתקיימו קריטריונים מסוימים המנויים בסעיף. 'רשות מאשרת', היא כל רשות הקבועה בטור ב' שבתוספת, ובענייננו, ראש לשכת עורכי הדין, המנוי באותה תוספת (ראו גם באופן כללי על"ע 14/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' פלוני , פ"ד מד(1) 676, 684; והשוו עם סעיף 56 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, הקובע כי אב בית הדין בהליך המשמעתי לפי אותו חוק הוא המוסמך להורות על עריכת משפט חוזר). לפיכך, האורגן המוסמך להחליט בבקשות כגון דא בנסיבות המקרה דנן הנו ראש לשכת עורכי הדין, ובהתאם לכך על המבקש להגיש בקשתו אליו".

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.