עמ"מ 8080-22 עמ"מ 8080-22

1.לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיאה ר' לורך) במ"מ 16597-11-22 מיום 13.11.2022, בגדרה אושר צו המעצר המנהלי שהוצא נגד המערער, ונקבע כי הוא יוחזק במעצר מנהלי עד ליום 7.3.2023.

תמצית העובדות

2.המערער, יליד שנת 2001, נעצר ביום 7.11.2022 מכוח צו מעצר שיפוטי, ונחקר בחשד למעורבות בשורת תקריות: אירועי אלימות כלפי ערבים תושבי ישראל שאירעו ביום 13.10.2022 בשכונת שייח' ג'ראח' בירושלים; אירועי אלימות ויידוי אבנים כלפי פלסטינים, ביום 19.10.2022 באזור הכפר חווארה (במהלך אירוע זה הותקף גם כוח צבאי שהגיע למקום); אירועי אלימות כלפי פלסטינים, בימים 21.10.2022–22.10.2022 באזור גבעת רונן; והובלה והכוונה של אחרים לבצע פעולות אלימות כלפי ערבים תושבי ישראל ופלסטינים. המערער הכחיש את המיוחס לו ומעצרו הוארך ביום 8.11.2022 לצרכי חקירה ביום אחד, עד ליום 9.11.2022. בסופו של דבר, חשדות אלה לא הבשילו לכתב אישום בהיעדר ראיות מספיקות.

3.ביום 8.11.2022, בשל מידע מודיעיני חסוי בעניינו של המערער, הורה שר הביטחון על מעצרו המינהלי למשך ארבעה חודשים, עד ליום 7.3.2023 (להלן: הצו), זאת, מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק).

4.המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאשר את הצו, בהתאם לסעיף 4 לחוק. לבקשה צורפה פרפראזה לעיון ב"כ המערער, בזו הלשון:

"הנדון (...) הינו פעיל גבעות מרכזי, קיצוני ואלים.

מידע מהימן, קונקרטי ועדכני שנאסף בעניינו מלמד כי הנדון מחולל ומניע אחרים לפעילות אלימה וכן מעורב עדכנית בפעילות אלימה ובלתי חוקית, כל זאת בעודו מצוי תחת הגבלות מנהליות.

נוסף על כך, הנדון חשוד כמעורב באופן משמעותי בשורה של אירועים אלימים כנגד פלסטינים וערבים תושבי ישראל.

כלל המידע שהצטבר בעניינו של הנדון מלמד באופן מובהק על הסיכון הרב הנשקף ממנו לבטחון המדינה ולשלום הציבור".

5.בהחלטתו מיום 13.11.2022 אישר בית המשפט המחוזי את צו המעצר המינהלי. בית המשפט ציין כי עיין במעמד צד אחד בחומר החסוי ובחומר הגולמי הרב שצורף לו; כי קיבל הסברים בנוגע לעיתוי הגשת הבקשה ואיכות המידע הרלוונטי; וכי ביקש הפניות ספציפיות, בין היתר, בכל הנוגע לטענת המשיבה בדבר הפרות מצד המערער של הגבלות שהוטלו עליו בעבר. בית המשפט המחוזי ציין כי החומר החסוי וההסברים שקיבל על אודותיו, מלמדים על מעמדו של המערער; על הובלה והכוונה של אחרים לבצע פעולות אלימות כלפי ערבים תושבי ישראל ופלסטינים; על כך שאירועי האלימות שבגינם נעצר כאמור ביום 7.11.2022, הם שוליים ביחס למכלול המידע החסוי בעניינו; על אינדיקציות להפרות חוזרות ונשנות מצדו של צווים שהוצאו נגדו והגבלות שהיה נתון להן בעבר – מה גם שהמערער הורשע בעבר בעבירות של הפרת הוראה חוקית; על הדחיפות בהוצאת הצו, בהתחשב במכלול הנסיבות הקשורות במערער; ועל קיומה של "הסלמה מסוימת", אשר מצדיקה לנקוט צעד דרסטי יותר מאלו שננקטו נגדו בעבר. בית המשפט המחוזי קבע אפוא כי החומר החסוי מלמד על מסוכנות רבה אשר נשקפת מהמערער לביטחון המדינה והציבור, וכי לנוכח מסוכנות זו, לא ניתן להסתפק בצעד קיצוני פחות, זאת במיוחד בשים לב למידע הרב בנוגע להפרת הגבלות שהמערער היה נתון בהן בעבר והרשעתו בעבירות של הפרת הוראה חוקית.

בית המשפט המחוזי ציין כי לאחר הדיון בבקשה הגישה המשיבה הודעה על אודות מספר המעצרים, המינהליים והפליליים, של פלסטיניים בחווארה ובגזרת שכם, בשלושת החודשים האחרונים, ושל ערבים ישראליים בירושלים. בית המשפט דחה את בקשת המערער לקיים דיון בנוגע להודעה; וקבע כי מדובר במספר רב מאד של עצורים, באופן שיש בו כדי לדחות את טענת המערער, שלפיה הוא העצור היחיד בגין תקריות האלימות שאירעו בחודשים האחרונים בשייח' ג'ראח ובחווארה.

מכאן הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

6.המערער טוען כי בעוד שבבקשה לאישור הצו לא נטען דבר על הפרות מצדו של הצווים שהוטלו עליו בעבר, הרי שמדובר בשיקול שהשפיע בצורה ניכרת על בית המשפט המחוזי, מבלי שטענה זו עמדה לפני ההגנה. המערער מדגיש כי בזמן הוצאת הצו, הוא היה נתון להגבלות שאינן חמורות – הרחקה מאזור יהודה ושומרון, למעט מקום מגוריו, ומעצר בית לילי – כך שנכון היה להחמיר את ההגבלות נגדו, טרם נקיטת האמצעי של מעצר מנהלי. כמו כן, נטען כי מועד הוצאת הצו נובע משיקולים לא ענייניים, הקשורים בחילופי השלטון בישראל; וכי בעוד שנגד ערבים לא מוצאים צווים כלל, "הוצאת צו אך ורק כנגד יהודי אחד רק מחזקת את הטרור הערבי ומבצעיו" (ההדגשה במקור).

7.מנגד, המשיבה טוענת כי דין הערעור להידחות. לגישתה, הצו הוצא כדין, בהתבסס על מידע מהימן ומבוסס, בדבר מסוכנות הנשקפת מהמערער לביטחון המדינה והציבור, ובהיעדר דרך אחרת להרתיעו. המשיבה מדגישה כי נבחנה האפשרות להעמיד את המערער לדין פלילי, אולם חומרי החקירה הגלויים אינם עומדים ברף הנדרש לכך. עוד הודגש כי המערער הפר בעבר צווים מנהליים אשר הוצאו נגדו, וכי אין חלופה פוגענית פחות אשר תקטין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

8.ביום 1.12.2022 קיימתי דיון בערעור במעמד הצדדים, ובמסגרתו, בהסכמת בא-כוח המערער, קיימתי גם דיון במעמד צד אחד, במהלכו עיינתי בחומר החסוי שהומצא לעיוני וכן שאלתי שאלות וקיבלתי הסברים מהגורמים המקצועיים.

דיון והכרעה

9.סעיף 2(א) לחוק קובע כך:

"היה לשר הבטחון יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על ששה חדשים".

ענייננו, כאמור, בערעור על החלטת נשיאת בית המשפט המחוזי שניתנה לפי סעיף 4 לחוק, הקובע כי מי שהוצא בעניינו צו מעצר כאמור בסעיף 2 לחוק, יובא לפני נשיא בית משפט מחוזי, אשר מוסמך לאשר, לבטל או לקצר את צו המעצר.

10.צו מעצר מינהלי, אשר מוצא מכוח סעיף 2 לחוק, הוא אמצעי חריג שפוגע בזכויות הפרט, ויש לעשות בו שימוש רק בהעדר חלופה פחות קיצונית להפחתת המסוכנות (ראו, מני רבים: עמ"מ 4489/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 9 (5.8.2021); עמ"מ 3087/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 7 (29.5.2022); עמ"מ 5372/17 מאג'ד אבו ח'דיר נ' מדינת ישראל, פס' 19 (2.8.2017)). לא בכדי אפוא, כלל נקוט הוא שרק סכנה ממשית הקרובה לוודאות לפגיעה בביטחון המדינה או הציבור, תצדיק הוצאת צו מעצר מינהלי (עמ"מ 8607/04 פחימה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3) 258, 264 (2004); עמ"מ 3239/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 6 (19.5.2022)).

11.בענייננו, בחנתי בכובד ראש את החומר החסוי שהוצג כאמור לעיוני במעמד צד אחד, קיבלתי הסברים והבהרות, ונחה דעתי כי החומר מבסס היטב את הצורך במעצרו המינהלי של המערער, על מנת למנוע פגיעה בביטחון המדינה או הציבור (בפרט, אני מפנה לסעיף 17 בחומר החסוי).

12.ויודגש: צו המעצר בענייננו הוצא כמוצא אחרון ורק לאחר שננקטו נגד המערער צעדים קיצוניים פחות ממעצר מינהלי, לצורך שמירה על ביטחון המדינה או הציבור, ועל מנת ליתן מענה למסוכנות הנשקפת ממנו, כאמור. כך, בשנים האחרונות הוטלו על המערער צווי הגבלה ופיקוח, מעצר בית מלא או לילי, הרחקה ממקום יישוב ואיסורי יצירת קשר – כל אלה לא הועילו, כאמור, להפחתת המסוכנות הנשקפת מהמערער לביטחון המדינה או לביטחון הציבור.

13.נוכח כל האמור, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה אפוא.