פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
1025/11
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
שיכון ובינוי - סולל בונה - תשתיות (פיתוח כבישים)
בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אחים זילברברג בע"מ
2. עינב החץ (1965) בע"מ
3. החברה האלומית לדרכים בישראל בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב לעניינים מנהליים, בעת"מ 40937-11-10, מיום 30.1.11,
שניתן על ידי השופטת רות רונן
בשם המבקשת:
עו"ד א' לוטן
בשם המשיבות 1,2:
עו"ד ב' רווה
בשם המשיבה 3:
עו"ד
א' יניב ושות'
החלטה
1.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ( כבוד השופטת רות רונן ) קיבל את עתירתן של משיבות 1 ו-2, חברות תשתיות שהתמודדו במכרז שעניינו הרחבת כביש (להלן: "המשיבות"), וקבע כי על משיבה 3, מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן : "מע"צ"), לקיים דיון נוסף בועדת המכרזים, תוך ביטול ההחלטה לפיה הצעת המשיבות לא עמדה בתנאי הסף.
המתמודדים במכרז נדרשו להגיש את הצעתם בשתי מעטפות. בראשונה, הטפסים המעידים על עמידה בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ובשנייה לציין את גובה
הצעתם. תחילה, הכריזה מע"צ על המשיבות כמי שהציעו את ההצעה הנמוכה ביותר מבין המציעים אשר עמדו בתנאי הסף, אולם לאחר מכן שבה בה מהכרזה זו, והודיעה כי בחינה מחודשת העלתה כי המשיבות כלל לא עמדו בתנאי הסף, ועל כן הכריזה על המבקשת כבעלת ההצעה הנמוכה ביותר וכזוכה במכרז.
בגין פסילת הצעתן, עתרו המשיבות לבית המשפט קמא, אשר קבע כי תכלית ההפרדה בין שלבי המכרז היתה למנוע מצב בו תועדף הצעה בשל גובה הסכום, אף שאינה עומדת בתנאי הסף. אולם, בית המשפט הוסיף וקבע, כי מע"צ לא הייתה רשאית לשוב ולבחון את עמידת המשיבות בתנאי הסף, וזאת משנסתיים השלב שייוחד לכך בהליכי המכרז, שכן בחינה חוזרת זו חותרת תחת תכלית ההפרדה. לפיכך, הכריז בית המשפט על בטלות ההחלטה לפיה לא עמדו המשיבות בתנאי הסף.
2.
בד בבד עם הערעור שהוגש לבית משפט זה, עתרה המבקשת להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, נוכח סיכויי הערעור ומאזן הנוחות הנוטה לטובתה. המבקשת מציינת, כי עניינה של העתירה הינו מכרז לביצוע עבודות תשתית, אשר ביצועו הינו "חד-פעמי", ועל כן אם לא יעוכב הביצוע, עלול הערעור להפוך לתיאורטי בלבד. מע"צ, בתגובתה, מסכימה לבקשה לעיכוב הביצוע, שכן אף היא סבורה כי בית משפט קמא שגה כאשר קיבל את עתירת המשיבות. לטעמה, דווקא היענות לבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין תזרז את הוצאתן לפועל של עבודות התשתית, הואיל ואם פסק הדין לא יעוכב, תעתור המבקשת כנגד הכרזת מע"צ על המשיבות כזוכות במכרז, ובהליך שיפתח עשוי להינתן צו מניעה זמני.
3.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובות, החלטתי להיעתר לה. אכן, הלכה היא כי משניתן פסק-דין זכאי הזוכה על פיו להוציאו אל הפועל ללא דיחוי. על בעל דין המבקש לעכב את ביצועו של פסק הדין להראות כי ביצועו המיידי יהיה כרוך בנזק בלתי הפיך (ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל (טרם פורסם, 1.5.02)). שוכנעתי כי בנסיבותיו של המקרה הנוכחי עלול אי-עיכוב הביצוע להעמיד את המבקשת מול מצב מוגמר, שכן לא ניתן יהיה "להפקיע" את זכיתן של המשיבות במכרז, הואיל ועסקינן במכרז להקמת תשתית, להבדיל ממכרז מן הסוג של תפעול או אספקה שאין כל מניעה להפקיע את הזכיה בו ולהעבירה לאחר במקרה הצורך (בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים (טרם פורסם, 6.4.2006)).
אשר
על כן, ובשים לב להסכמת עורכת המכרז ולשיקולי היעילות שהועלו על ידה, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור.
ניתנה היום, א' בניסן התשע"א (05.04.2011).
ש ו פ ט