עע"מ 10332/09 שאול ויסמן נ. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז ת''א

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים שבו נדחתה עתירה שהגישו המערער ואחרים במטרה להביא להפקדת תכנית מפורטת רש/816/א/מח. הערעור קבוע לדיון לפני הרכב ונקבעו מועדים להגשת סיכומים. מסתבר כי במקביל להליך שבכותרת קיימת תכנית נוספת שהוגשה לגופי התכנון ואשר לדעת המערער אינה מטופלת כנדרש. בשעתו פנה המערער – שאינו מיוצג – לבית משפט זה בבקשה להורות למשיבה 1 לנמק מדוע לא תדון בתכנית החדשה בהתאם למועדים ולתנאי ההפקדה הראויים אליבא דהמערער. בהחלטתי מיום 11.1.2011 דחיתי בקשה זו, שבמהותה הייתה בקשה לתיקון הודעת הערעור כך שתכללנה בה השגות לגבי הטיפול בתכנית החדשה. הבהרתי כי אין מקום לצרף להליך שבכותרת – המופנה נגד פסק-דין העוסק בתכנית רש/816/א/מח – טענות הנוגעות לתכנית אחרת, וכי אין בידי המערער לעתור לראשונה בבית משפט זה לסעדים באשר לתכנית החדשה.

המערער לא הגיש ערעור על החלטה זו, אך מאז שניתנה ההחלטה הוא הוסיף להגיש הודעות ובקשות לתיק בית המשפט. בהחלטתי מיום 1.2.2011 דחיתי את אחת הבקשות שהגיש המערער בצייני כי "המבקש, שאינו מיוצג, מגיש באופן חוזר ונשנה הודעות ובקשות למתן סעדים (בנוסח של עתירה לבג"ץ), מחוץ למסגרת ההליך ולסדרי הדיון שנקבעו". לאחרונה גדלה התכיפות שבה מגיש המערער בקשות לתיק בית המשפט, וזאת שלא על-פי סדרי הדין והדיון. כך, ביום 2.4.2011 הגיש המערער "בקשה לנמק מדוע לא תבוא התכנית לדיון בפני הוועדה המחוזית משיבה מס' 1". בהחלטתי מיום 7.4.2011 קבעתי כי הבקשה נדחית מן הנימוקים שנכללו בהחלטותיי הקודמות. ביום 13.4.2011 הגיש המערער "בקשה להוספת מסמך ופניה נוספת למשיבה מס' 1 לתיק העתירה, בתמיכה לבקשות השונות ובהן לבוא ולנמק מדוע היא מתעקשת שלא למלא את הוראות החוק הקוגנטיות". יובהר כי המסמכים שבהם מדובר נוגעים בתכנית החדשה, שאליה התייחסתי בהחלטתי מיום 11.1.2011, וכי המערער שב ומעלה טענות לגבי תכנית זו וההתנהלות סביבה. ביום 17.4.2011 ביקשתי את תגובת המשיבה 1 לבקשה זו, אך בטרם יבשה הדיו על ההחלטה הגיש המערער (ביום 27.4.2011) בקשה נוספת להוספת מסמך, הכוללת אף-היא טענות והשגות שונות. בקשה נוספת להגשת מסמך הגיש המערער ביום 1.5.2011, והפעם עתר גם לצרף את מנהל מקרקעי ישראל "כנתבע נוסף". יובהר כי לכל הבקשות צורפו המסמכים עצמם, זאת בניגוד להנחיות כבוד הנשיאה בכל הנוגע לדרך שבה יש להגיש בקשה להוספת ראיות בערעור.

ביום 2.5.2011 הוגשה תגובת המשיבה 1 לבקשה מיום 13.4.2011. המדינה מתנגדת לבקשה, ועמדתה מקובלת עליי לחלוטין. בקשותיו המרובות של המערער אינן עולות בקנה אחד עם החלטתי מיום 11.1.2011 (וההחלטות שבאו לאחר מכן), ונדמה כי המערער מתעלם לגמרי מהחלטה זו (הגם שכאמור לא מצא לנכון לערער עליה). זאת ועוד, התנהלותו הדיונית של המערער יש בה כדי להכביד על בית המשפט ולהטריד את הצד שכנגד ללא הצדקה מבוררת. בשל כך אין מנוס מלחייב את המערער בהוצאות.

אציין כי לאחר עיון בתגובת המשיבה 1 מיום 2.5.2011, ולאור מסקנתי האמורה, אין צורך בהגשת תגובה נוספת של המדינה לבקשות המאוחרות יותר של המערער, והחלטתי בעניין זה מיום 2.5.2011 מבוטלת.

לאור האמור, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשותיו של המערער בעניין הוספת מסמכים או הוספת בעל-דין. המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪.