עע"מ 1218/13 CAO YANG נ. משרד הפנים

לפני בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (השופט ע' שחם ) בעת"מ 31928-11-12 מיום 31.1.2013, בו נדחתה עתירתו של המבקש, נתין סיני, כנגד החלטת המשיב שלא להאריך אשרת שהייתו שניתנה לו כעובד בענף הבניין.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בהדגישו כי המבקש לא הוכיח קיומו של מעסיק בעל היתר פנוי, המבקש להעסיקו ולהסדיר מעמדו כנדרש בחקיקה ראשית רלבנטית, וכי לא ניתן לראות במבקש "מומחה" בעל תרומה ייחודית בנסיבות חריגות. בית המשפט המחוזי מצא כי ארכות אפשריות אינן חלות בנסיבות העניין. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי גם בניכוי תקופת הזמן בה המשיב לא טיפל בפניותיו של המבקש אין כדי להועיל. בנוסף לכך בית המשפט המחוזי לא מצא תשתית עובדתית לביסוס טענת אפליה שהעלה המבקש.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה ובד בבד עמו גם הבקשה דנן, בה עותר המבקש למתן צו שיאסור על המשיב לנקוט כנגדו הליכי משמורת ו/או הרחקה מישראל.

דין הבקשה להידחות.

גם אם לצורך הדיון בבקשה דנן אצא מתוך נקודת הנחה כי המבקש צודק בטענותיו שפורטו בכתב הערעור, ואיני סבור כך, הרי שכבר נפסק כי בעניינים של עובדים זרים שהגישו בקשות להארכת שהייתם בישראל ואלה סורבו על ידי המשיב, עצם הגשת הערעור לבית משפט זה אינה מצדיקה מתן סעד זמני המונע נקיטת הליכי משמרות או הרחקה מישראל. הטעם לכך הוא, שניתן לנהל את הליך הערעור גם מחוץ לגבולות ישראל ואין לומר שהרחקה מישראל תגרור מצב דברים בלתי הפיך [ראו למשל: עע"מ 3658/11 דה רוסוריו תיאודור נ' משרד הפנים (19.5.2011), פסקה 9; עע"מ 7140/12 לב בע"מ נ' משרד הפנים (8.11.2012) פסקה 16].

אשר על כן הבקשה נדחית.