עע"מ 1471-23 עע"מ 1471-23

1.בקשה למתן סעד זמני שיאסור על המשיבים להרוס את הבינוי מושא תיק בב"ח ה' 25/19, עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים (סגן הנשיא א' דראל) בעת"מ 57654-07-22 מיום 22.12.2022 (להלן בהתאמה: הבקשה, הבינוי ופסק הדין). במסגרת פסק הדין, נדחתה עתירה שהגיש המבקש נגד החלטה של המשיבה 3, ועדת המשנה לתכנון ורישוי של מועצת התכנון העליונה, לדחות תכנית מפורטת שהגיש המבקש לשם הכשרת הבינוי.

2.לטענת המבקש, הריסת הבינוי טרם הכרעה בערעור תגרום נזק בלתי-הפיך ותהפוך את הערעור לתיאורטי. כמו כן, המבקש טוען כי סיכויי הערעור גבוהים, ולעניין זה מפנה לנימוקים המפורטים בהודעת הערעור מטעמו.

המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות, משום שסיכויי הערעור נמוכים באופן מובהק – הן משום שהמבקש עשה דין לעצמו כשהקים את הבינוי באופן בלתי-חוקי; הן לגוף הדברים, משום שאין עילה להתערבות בהחלטת המשיבה 3, אשר מבוססת, בין היתר, על שיקול תכנוני מובהק הנוגע למרחק של הבינוי מריכוזי בינוי מוסדרים. עוד נטען, כי מאזן הנוחות נוטה אף הוא לדחיית הבקשה, משום שהאינטרס הציבורי מחייב לאכוף את דיני התכנון והבניה.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

בנסיבות העניין, מאזן הנוחות מכריע את הכף לטובת המבקש, שכן דחיית הבקשה עלולה להוביל להריסת המבנים, באופן שיסב למבקש נזק בלתי-הפיך ואף יייתר את הדיון בערעור. לעניין זה יש לתת את הדעת לכך שלפי העולה מפסק הדין, לפחות אחד מהמבנים מושא הבקשה מיועד למגורים. יובהר, כי לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים בדבר האינטרס הציבורי שבמימוש צווי הריסה שניתנו ביחס לבינוי בלתי-חוקי, אולם בלי לגרוע משיקול זה, יצוין כי המשיבים לא הציגו צורך קונקרטי דחוף בהריסת הבינוי; וכי הליכי האכיפה ביחס לבינוי מתנהלים משנת 2019 (ראו: עע"מ 6569/20 נג'אג'רה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 5 והאסמכתאות שם (15.10.2020)). בנסיבות אלו, אין צורך להידרש לסיכויי הערעור.

4.סוף דבר: ניתן צו מניעה זמני האוסר על מימוש צו ההריסה שניתן ביחס לבינוי מושא הבקשה, עד להכרעה בערעור. צו זה מותנה בכך שהמבקש יימנע משינוי המצב הקיים במקרקעין, ובכלל זאת ביצוע פעולות בינוי במקום, שינוי באכלוס הבינוי, או כל שינוי בבינוי לרבות אופן השימוש בו, טרם הסדרת מעמדו של הבינוי. מובהר, כי הצו הארעי לא יחול על הריסה שאיננה הריסה תכנונית, קרי – אם ההריסה תתחייב בשל צרכי לחימה דחופים ומטעמי בטחון מובהקים.

אין צו להוצאות.