עע"מ 1595/13 עפאף צרצור נ. משרד הפנים

השופט א' רובינשטיין :

המערערים מבקשים לשדרג את מעמדו של המערער 2, תושב איו"ש במקורו, מתושב ארעי (א/5) – מצב שהוא נתון בו מאז 1999 (הוא נשוי לאזרחית ישראלית) ושלא שודרג בשל חוק הוראת השעה – לתושב קבע או אזרח. בנסיבות הנוכחיות עליו לפנות לחידוש מעמד א/5 מדי שנה, דבר שכנטען מכביד עליו מינהלית, ואף שהוא נהנה (בשונה למשל מבעלי היתרי מת"ק) מתעודת זהות כחולה ומחופש תנועה, יכולת עבודה, וביטוח לאומי ורפואי, אין לו למשל תעודת מסע ישראלית, ויש לו קושי בקבלת משכנתאות, כנמסר. העיקר הוא הצורך בחידוש מידי שנה; ויצוין ויודגש, כי לא הועלתה לאורך השנים נגד המערער 2 טענה בטחונית או פלילית היוצרת מכשול ומניעות. תשובת המדינה נסבה בעיקרה על שיהוי בפניה, ולכך יש רגליים כפי שסבר בית המשפט קמא ויסד על כך את פסק דינו. ואולם, נשאלת השאלה, גם אם אין עדיין אפשרות בעקבות חוק הוראת השעה והשיהוי להיענות לבקשתו העיקרית של המערער 1, האין מקום להקל משמעותית במובן של הארכה מירבית ככל הניתן של המרווח לחידוש היתרי א/5. אכן, שמענו מפי בא כוח המשיב כי דווקא חשיבותם של היתרי א/1 לעומת היתרי מת"ק (שגם לגביהם ביקש בית משפט זה בתיקים אחדים הארכת המרווח, והדבר נמצא בדיונים אצל המשיב) – מצדיקה בדיקה שנתית. אנו סבורים כי טענה זו צריכה להיבדק היטב, שכן יש לטעמנו ליתן למערער משקל לחמש עשרה שנים ללא כשל בטחוני או פלילי, בהחלטה להקל על אדם מן היישוב בהקשר המינהלי. נבקש בתוך 60 יום הודעה מהו המרווח המירבי שאפשר ליתן למערער 2 לעניין חידוש א/5, ואנו מניחים שהרשויות יתנו דעתן ל-15 השנים הללו ולדברי חכמים "דעלך סני לחברך לא תעביד, זוהי כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור" ("מה שעליך שנוא לחברך לא תעשה, זוהי כל התורה כולה, והיתר פירוש הוא, צא ולמד" – דברי התנא הלל, בבלי שבת ל"א, א')