עע"מ 1851/18 שר הבטחון נ. שארקה פלסטיניאן מכונות ומכשירים

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ש' שוחט ) בעת"מ 17077-09-17 מיום 31.1.2018, בגדרו בית המשפט קיבל בחלקה את עתירת המשיבים, והורה על שחרור כל הטובין מושא העתירה שנתפסו, למעט הטובין המוגדר כציוד דו שימושי.

רקע

1.

ענייננו במשלוח שביקשו המשיבים להעביר לרצועת עזה. המשלוח נתפס ביום 25.1.2017 על ידי נציגי הרשויות במעבר הגבול כרם שלום בטענה שהכיל ציוד הנדסי המוגדר כ"ציוד דו-שימושי מפוקח" – המחויב בהיתר לשם העברתו לרצועת עזה –וזאת מבלי שניתן היתר כאמור. באותה עת נתפס כלל המשלוח: הן הציוד ההנדסי – ציפורני שופל, ארכובה של שופל וראש מנוע של שופל – אשר נטען לגביו כי הוא מוגדר כציוד דו שימושי (להלן: הטובין הדו שימושיים ), והן ציוד נוסף שנכלל באותו משלוח ( להלן: הטובין הנוספים ). המשלוח נתפס החל מיום 23.3.2017 בצו תפיסה מנהלי בהתאם לסעיפים 56(ב) ו-56(ה) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור ו- צו התפיסה המנהלי בהתאמה), שהוארך מעת לעת.

2.

המשיבים הגישו עתירה נגד צו התפיסה המנהלי בה טענו, בין היתר, כי חלק מהציוד ההנדסי שנתפס אינו דורש היתר לשם הכנסתו לרצועת עזה, וכן כי החלטת המשיבים לתפוס את המשלוח כולו בלתי סבירה ויש להורות על שחרורו לידי המשיבים.

3.

בפסק הדין בעתירה קבע בית המשפט המחוזי כי הציוד ההנדסי שנתפס נופל תחת ההגדרה של ציוד דו שימושי, כהגדרתו בתוספת השנייה לצו הפיקוח על ייצוא בטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות של הרשות האזרחית הפלסטינית), התשס"ט-2009 , ומשכך, נדרש היתר לשם העברתו לרצועת עזה, שלא ניתן במקרה דנן. עם זאת קבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה לתפוס את המשלוח כולו אינה מידתית, והורה על שחרור כל הטובין שנתפסו לידי המשיבים, למעט הטובין הדו שימושיים. בית המשפט המחוזי לא מצא מקום לתפיסתם של הטובין הנוספים, הניתנים להפרדה בקלות מהציוד ההנדסי, בין היתר מכיוון שהמשאית באמצעותה הועבר המשלוח שוחררה לידי המשיבים, שממשיכים לעשות בה שימוש לשם העברת סחורות לרצועת עזה. עוד נקבע כי מכיוון שהציוד ההנדסי לא היה מוסלק בעת התפיסה – לא ניתן לומר שהטובין הנוספים שימשו להסתרתו. משכך, נקבע, לא מתקיימת החזקה הקבועה בסעיף 56(ה)(2) לחוק המאבק בטרור המאפשרת תפיסה של רכוש נוסף

" שבאמצעותו הועבר או הוסתר "

הטובין שהועבר ללא היתר. בית המשפט ציין עוד כי גם בחומר המודיעיני שהוצג לו אין כדי להצדיק את תפיסת המשלוח כולו.

4.

כנגד פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה, ועימו הבקשה שלפניי, בה הם מבקשים כי ביצוע פסק הדין, קרי – שחרור כלל הטובין שנתפסו למעט הטובין הדו שימושי לידי המשיבים – יעוכב עד להכרעה בערעור. יצוין כי הערעור מופנה כלפי חלקו של פסק הדין הנוגע לשחרורם של הטובין הנוספים בלבד.

5.

בהחלטתי מיום 4.3.2018 הוריתי על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להחלטה אחרת.

הבקשה לעיכוב ביצוע ותגובת המשיבים

6.

המבקשים טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם באופן מובהק וכי סיכויי הערעור טובים, מה שמצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין. אשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי השבת הטובין הנוספים לידי המשיבים תאפשר את העברתם של הטובין ואת המסחר בהם, כך שבמידה שיתקבל הערעור ייתכן כי לא ניתן יהיה לתפוס אותם בשנית, מה שיביא לתוצאה בלתי הפיכה ויסכל הלכה למעשה את הערעור. מנגד, לטענת המבקשים, עיכוב ביצוע פסק הדין לא ימנע מהמשיבים לקבל לחזקתם את הטובין הנוספים ככל שידחה הערעור. אשר לסיכויי הערעור, טוענים המבקשים כי אלו גבוהים, כשלשיטתם, בין היתר, שגה בית המשפט המחוזי באופן בו יישם את חוק המאבק בטרור ובעיקר את החזקות הקבועות בסעיף 56(ה) לחוק.

7.

המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן תפיסת הטובין פוגעת בהם באופן קשה. לטענתם, הטובין התפוסים לא מטופלים כהלכה ולפיכך לא ניתן לדעת אם ניתן לעשות בהם שימוש במצבם הנוכחי.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

9.

ככלל, אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000) ולבעל דין שניתן פסק דין לטובתו הזכות ליהנות מפירות זכייתו. עם זאת, ניתן לחרוג מכלל זה מקום בו המבקש הוכיח כי סיכוייו של הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר היחס בין השניים הוא של "מקבילית כוחות" ( ראו: עע"מ 5643/11

אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן

(4.9.2011); עע"מ 9259/16 עסיס נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (2.7.2017)). על פי ההלכה, למאזן הנוחות ניתן משקל הבכורה מבין שני התנאים הללו (ראו: ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); עע"מ 8174/17 שעשועים וספורט בע"מ נ' עיריית קרית אתא (26.11.2017)).

10.

בנסיבות העניין סבורני כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין על מנת שלא לסכל את הערעור. ככל שיבוצע פסק הדין והטובין שנתפסו (למעט הטובין הדו שימושיים) ישוחררו לידי המשיבים, אלו יוכלו להעבירם לרצועת עזה או לידיו של צד שלישי, כך שייתכן ולא ניתן יהיה לתפסם בשנית במידה והערעור יתקבל. משכך, ביצוע פסק הדין

עלול במידה רבה להפוך את הדיון בערעור לתיאורטי. מנגד, המשיבים לא טענו כי יגרם להם נזק בלתי הפיך מהמשך התפיסה של הטובין הנוספים עד להכרעה בערעור. יתרה מכך, ככל שאכן יגרם נזק כלשהו לטובין במהלך פרק הזמן עד שיוכרע הערעור, הרי שניתן בנקל לכמת את שוויו ולפצות את המשיבים בהתאם.

11.

לעניין סיכויי הערעור, מבלי להביע עמדה באשר לסיכוייהן של טענות המבקשים לגופן, אציין כי יישום סעיפי החוק הרלוונטיים בחוק המאבק בטרור טרם נדון בפני בית משפט זה ומשכך ראוי לשמוע את טענות המבקשים באשר לאופן פרשנות החוק בטרם יבוצע פסק הדין.

12.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב – כך שכל הטובין שנתפסו, לרבות הטובין הנוספים, לא ישוחררו לידי המשיבים – וזאת עד להכרעה בערעור. הערעור יקבע לשמיעה בהקדם. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.