עע"מ 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ. המועצה האזורית עמק הירדן

הנשיא א' גרוניס:

1.

בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת דחה עתירה של המערערת. העתירה מכוונת הייתה להביא לביטול זכייתה של המשיבה 3 במכרז שהוצא על ידי המשיבות 2-1. מדובר במכרז להתקנה והרצה של ציוד אלקטרו-מכני במכון לטיהור שפכים. הקמתו של המכון מבוצעת על ידי המשיבה 3.

2.

בית משפט קמא קבע כי נוכח הפער הזעום בין הצעתה של המערערת לבין זו של המשיבה 3, פער של חצי אחוז לטובת המערערת, הרי מאחר שהמשיבה 3 היא המקימה של המכון, ניתן היה להעדיף את הצעתה. זאת, שכן השיקול לפיו קיים יתרון מבחינת המזמינות לעבודה מול גורם אחד, היינו הגורם שמקים את מכון הטיהור, הינו שיקול לגיטימי לעניין הכרעתן של ועדות המכרזים במקרה דנא. אנו סבורים שבנקודה זו הצדק עם בית משפט קמא.

3.

טענה אחת שהעלתה המערערת בבית משפט קמא ובפנינו לא זכתה להתייחסות בפסק הדין דלמטה. מדובר בטענה כי הייתה חובה ליתן זכות טיעון למערערת טרם שהוחלט להעדיף את הצעתה של המשיבה 3, באשר הצעתה הייתה יקרה יותר מזו של המערערת. בהקשר זה מפנה המערערת לתקנה 21(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 ולסעיף 22(ה) לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958. אנו סבורים שטענה זו טעונה בחינה. המקום הנכון והראוי לבחון אותה הוא בגדרה של תובענה מינהלית שתוגש, אם תוגש, על ידי המערערת.

4.

איננו סבורים כי ראוי בשלב הנוכחי לבטל את תוצאות המכרז, זאת מאחר שעסקינן במה שמכונה "מעשה עשוי". זאת, בין היתר, לאחר שבית משפט זה דחה ביום 04.09.2011 בקשה לסעד זמני בערעור. משמע, זכייתה של המשיבה 3 תיוותר על כנה. ואולם, במסגרתה של תובענה מינהלית לפיצויים תהא המערערת רשאית לטעון אך ורק כי הופרה זכות הטיעון שלה, כפי שהוסבר לעיל. כלומר, פסק דינו של בית משפט קמא אינו סוגר את הדלת בפני תובענה כאמור.

5.

לפיכך, הננו מחליטים לדחות את הערעור, בכפוף לאמור לעיל בעניין הגשת תובענה מינהלית. אין צו להוצאות.