עע"מ 3470/21 אברהם בן דוד נ. עיריית יהוד מונוסון

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר ניתן ביום 28.2.2021 בעת"מ 77230-12-20 (השופט א' שוורץ ). בגדרו של פסק הדין דחה בית משפט קמא את עתירת המבקש לביטול "צו הסרת סכנה" אשר הוציאה ראשת עיריית יהוד-מונסון (להלן: ראשת העירייה ו- העירייה , בהתאמה ) מכוח סעיף 4 לחוק עזר לדוגמה למועצות מקומיות (הריסת מבנים מסוכנים), התשל"ב-1972, ביחס למבנה המצוי בתחום העירייה, ברחוב סעדיה חתוכה 1 (להלן: המבנה ).

2.

המבנה אשר עמד במוקד ההליך קמא, בו מחזיק המבקש במשך עשרות שנים, הוכר כמבנה מסוכן לציבור בחוות דעתו של מהנדס מבנים מסוכנים מטעם העירייה, אשר נערכה ביום 2.12.2018. עקב כך, ביום 11.4.2019 קיבל המבקש מכתב מטעם ראשת העירייה ובו דרישה להריסת המבנה. מעת שקיבל את המכתב נקט המבקש בהליכים שונים במטרה לבטל את ההחלטה בדבר הריסת המבנה. הליכים אלו הסתיימו עם מתן פסק הדין קמא, אשר דחה את טענות המבקש בקבעו כי "הצו להסרת הסכנה ניתן על יסוד טעמים ענייניים אשר נתמכו בחוות דעת גורמי המקצוע מטעם הרשות. חוות דעת אלה הוצגו לפניי והן אכן מלמדות על קיומה של סכנה תכופה לציבור [...]. בהינתן שהעותר מיצה את זכות השימוע ובשים לב לכך שהצו אושר על ידי הממונה על המחוז, דין העתירה להידחות".

3.

לאחר עיון בפסק הדין קמא, בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

4.

כידוע, הגשת ערעור איננה מצדיקה כשלעצמה את עיכוב ביצועו של פסק הדין מושא הערעור (ראו: תקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). בית המשפט לערעורים רשאי להורות על עיכוב ביצוע כאמור רק במקרים בהם הראה מבקש עיכוב-הביצוע כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו למשל: עע"מ 1883/21 עיריית חברון נ' שר הביטחון , פסקה 14 (20.4.2021) ).

5.

מבלי לקבוע מסמרות ביחס לתוצאות הערעור שהגיש המבקש, סבורני כי סיכוייו נמוכים למדי. פסק הדין קמא מנומק כדבעי, ועיקרו מושתת על אדנים עובדתיים אשר בהם ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב. באשר למאזן הנוחות, עלינו לזכור כי אל מול הנזק אשר ייגרם למבקש בגין הריסת המבנה, ניצבת הסכנה לציבור אשר נותרת בעינה כל עוד עומד המבנה על תילו (ראו: עע"מ 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן , פסקה 6 (4.9.2011); עע"מ 4895/14 זיקוקית גרבר בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הכלכלה , פסקה 7 (21.8.2014) ). זאת ועוד: עסקינן במבנה אשר אינו משמש את המבקש למגורים; ולכן, לכאורה, דחיית הבקשה לא תגרום לו נזק שלא יהא בר-פיצוי אף אם יתקבל ערעורו (ראו: בר"מ 2911/21 בנימין נ' מועצה מקומית מבשרת ציון , פסקה 5 (23.6.2021) ).

6.

גם השיהוי אשר חל בהגשת הבקשה שלפניי תומך בדחייתה: בית משפט קמא הורה על עיכוב ביצוע פסק דינו עד ליום 19.5.2021, היום בו הגיש המבקש את ערעורו; אך רק כעבור כחודש ראה המבקש לנכון להגיש את הבקשה שלפניי (ראו: עע"מ 3104/19 ראואל בע"מ נ' משרד הפנים – הרשות הארצית לכבאות והצלה , פסקה 2 (22.5.2019); עע"מ 1136/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה נ' בן ציון יששכר – הנאמן , פסקה 3 (9.9.2020) ; עע"מ 161/21 כמאל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רכס הכרמל , פסקה 9 (22.3.2021)).

7.

כל האמור מובילני למסקנה חד-משמעית כי יש לדחות את הבקשה. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.