עע"מ 7961/12 הדים מכונים אודיולוגים בע"מ נ. שרותי בריאות כללית

1.

מונחות לפניי שלוש בקשות:

א.

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, אשר הגישה המבקשת בעע"מ 7961-12 (להלן: הדים )

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 23.10.2012; בעת"מ 6218-09-12, ובעת"מ 16771-09-12 (כב' השופט דר' ק' ורדי ) (להלן: פסק הדין ).

ב.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אשר הגישה המבקשת בעע"מ 8085-12, אשר הינה המשיבה 6 בעע"מ 7961-12 (להלן: אריה ).

ג.

בקשה לאיחוד הדיון, בעע"מ 8085-12 עם הדיון בעע"מ 7961-12, מטעמה של אריה.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

2.

ביום 20.3.2012, פרסמה המשיבה 1, שירותי בריאות כללית (להלן: כללית ) מכרז מס' 1/12, לצורך התקשרות עם ספק בנוגע להתאמה, ומכירה של מכשירי שמיעה דיגיטאליים עבור מבוטחי הכללית (להלן: המכרז ). ביום 12.6.2012, הגישו שמונה מציעים כשרים (המבקשת, והמשיבות 8-2) את הצעותיהם למכרז, וביום 19.7.2012, ערכה כללית התמחרות דינאמית מקוונת בין שמונת המציעים הכשרים. יצויין, כי בהתאם למכרז, במידה שתוגשנה שמונה הצעות כשרות, תכריז כללית על חמישה זוכים במכרז. ואכן, ביום 26.7.2012, הודיעה כללית, כי הצעותיהם של המשיבות 5-2 בעע"מ 7961-12 (להלן: מדנט, מדטון, אופטיקנה ומדטכניקה –

בהתאמה), והצעתה של אריה זכו במכרז.

3.

הדים הגישה את עתירתה

(עת"מ 16771-09-12) כנגד זכייתן של מדנט, מדטון, אופטיקנה, מדטכניקה ואריה, בטענה, כי הצעותיהן היו תכסיסניות, ולכן דינן להיפסל. המשיבה 7 (להלן: אודיו מדיק ) הגישה את עתירתה (עת"מ 6218-09-12) כנגד זכייתן של מדנט, מדטון ואריה, בטענה זהה. כמו כן, ביקשו הדים ואודיו מדיק להכריז על הצעותיהן כהצעות זוכות במכרז.

4.

יצויין, כי מאחר שלהדים, לא היו כל טענות של ממש כנגד זכייתן של אופטיקנה ומדטכניקה במכרז, במסגרת הדיון בעתירה, הסכימה הדים לדחיית העתירה כנגד אופטיקנה ומדטכניקה.

כאמור, הדיון בעתירות התמקד בשאלה האם יש לפסול את ההצעות הזוכות של אריה, מדנט, ומדטון, בשל היותן הצעות תכסיסניות, היינו, הצעות אשר משלבות מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים, ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים, באופן מלאכותי, והכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע, ולא בהתאם לעלות הריאלית של העבודה, או האינטרסים של עורך המכרז.

בפתח הדיון קבע בית משפט קמא, בפסק דינו, כי: " במקרה דנן, אני סבור כי הוכח בפני כי הצעתה של חברת אריה היא הצעה תכסיסנית שדינה להיפסל על-ידי ועדת המכרזים, ומשלא נפסלה יתערב בית המשפט בהחלטה זו ויפסלה, להבדיל מהצעות מדנט ומדטון, שלא היה מקום לפסלן, ואין להתערב בהחלטה של ועדת המכרזים שלא לפסלן "

לאחר בחינת מכלול הראיות, הגיע בית משפט קמא למסקנה, לפיה ניתן לראות מהצעותיהן של אריה, מדנט ומדטון, כי הן הפנימו את הנסיבות המיוחדות של המכרז, הנובעות מכך שסל הבריאות מעניק סכום בלתי מבוטל להשתתפות ברכישת מכשיר השמיעה, והן הפחיתו את הצעותיהן. עם זאת, סבר בית משפט קמא, כי התנהלותן של מדנט ומדטון הייתה בבחינת תכנון לגיטימי, בעוד שהתנהלותה של אריה עולה כדי תכסיסנות פסולה, ולכן יש לפסול את הצעתה.

בסופו של דבר, קיבל בית משפט קמא את העתירות כנגד אריה בלבד, והורה על פסילת הצעתה כהצעה תכסיסנית. לעומת זאת, העתירות כנגד מדנט ומדטון נדחו. כמו כן, הורה בית משפט קמא על החזרת הדיון לועדת המכרזים, אשר תדון בהשלכות פסק הדין על המשך הליכי/זוכי המכרז.

הערעורים

5.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שלושה ערעורים: עע"מ 7961-12 מטעמה של הדים, עע"מ 8085-12 מטעמה של אריה, ועע"מ 8321-12 מטעמה של אודיו מדיק (להלן: שלושת הערעורים ) .

כאמור, עם הגשת הערעור, הגישה הדים בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, לפיו כללית, מדנט, מדטון, אופטיקנה ומדטכניקה ימנעו מלהתקשר, או מלהמשיך להתקשר בהסכם ההתקשרות, במסגרת זכייתן במכרז, עד להכרעה בערעור.

אריה, הגישה אף היא, מצדה, במקביל להגשת הערעור, בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן נגדה, באופן שהיא תיחשב כזוכה במכרז, וזאת, עד להכרעה בערעור. כמו כן, הגישה אריה בקשה לאיחוד הדיון בערעור מטעמה (עע"מ 8085-12) עם הדיון בערעור שהוגש מטעמה של הדים (עע"מ 7961-12).

הבקשה לאיחוד הדיון

6.

כאמור, הן ערעורה של הדים, והן ערעורה של אריה – נוגעים לאותו מכרז, ועניינם פסק דינו של בית משפט קמא, מיום 23.10.2012, בעת"מ 6218-09-12, ובעת"מ 16771-09-12. לפיכך, נחה דעתי, כי יש מקום לקבל את הבקשה. מעבר לכך, אדגיש, כי מעיון בתגובות המשיבות לבקשה לאיחוד דיון, נראה כי רוב המשיבות נתנו את הסכמתן לבקשה זו.

יתרה מכך, ועל אף שלא הוגשה בקשה מתאימה על-ידי מי מהצדדים, סבורני, כי, בנסיבות העניין, ובעיקר לצורך ייעול הדיון, יש להורות על איחוד הדיון בשלושת הערעורים, ולא רק בשניים מהם.

לפיכך, יאוחד הדיון בכל הערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית משפט קמא.

בקשת הדים למתן סעד זמני לתקופת הערעור

7.

לטענת הדים, סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים מאד, שכן בית משפט קמא שגה, עת לא פסל את הצעתה של מדנט, אשר הינה הצעה תכסיסנית. עוד נטען, כי מאחר שבית משפט קמא פסל את הצעת אריה בהיותה הצעה תכסיסנית, היה עליו להכריז על הדים כזוכה במכרז. בכל הנוגע למאזן הנוחות, טוענת הדים, כי אי מתן הסעד הזמני לתקופת הערעור יביא, באופן ודאי, לנזק בלתי הפיך לעיסוקה ולפרנסתה, ובכלל זה לעיסוקם ופרנסתם של מאות עובדיה – עד כדי סגירת עסקה, הקיים כבר 24 שנים. ככל שיתקבל הערעור, ולא יינתן הסעד הזמני – כך לגישת הדים – הרי שלא יהיה ניתן להעביר אליה את הזכייה, ואין בפיצוי כספי כדי להוות מענה לאובדן העיסוק. מנגד, אין מדובר במכרז לשירות או עבודות חדשות, אשר יש בעיכובם לפגוע באינטרסים ציבוריים, ולפיכך, כך לעמדת הדים, מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

תגובות המשיבות לבקשה

8.

כללית, דורשת, בפתח תגובתה, לדחות את הבקשה כנגד מדטון, אופטיקנה ומדטכניקה, שכן אופטיקנה ומדטכניקה כלל אינן צד לערעור. כלפי מדטון, ציינה כללית, כי בהתאם להודעת הערעור, הערעור מופנה כנגד הצעת מדנט בלבד, והמשיבות 8-3 הינן משיבות פורמאליות בלבד. לטענת כללית, כי דין הבקשה להידחות על הסף, משני טעמים: האחד, בשל " מעשה עשוי ". זאת, הואיל שהחל מיום 1.11.2012, טרם הגשת הערעור, החלה כללית לעבוד עם המשיבות 5-2, היינו: מדנט, מדטון, אופטיקנה ומדטכניקה, בהתאם למכרז. הטעם השני, עניינו האמור בסעיף 61 למסמכי המכרז, לפיו עם השתתפותה במכרז, ויתרה הדים על זכותה לעתור לקבלת צו ביניים. אשר לשיקולים הפרטניים הנוגעים לבחינת בקשה למתן סעד זמני, מוסיפה כללית וטוענת כי סיכויי הערעור נמוכים, שהרי, הצעת המחיר, אשר הוצעה על-ידי הדים אינה רלבנטית, בהיותה גבוהה מהמחיר המשוקלל. לפיכך, בכל מקרה, היא אינה יכולה לזכות במכרז. אשר למאזן הנוחות, נטען, כי זה נוטה, באופן ברור לטובתה, ולטובת מבוטחיה, ומן הראוי כי האינטרס הציבורי יגבר, על מנת שציבור מבוטחי הכללית ייהנה מתוצאות המכרז – הבטחת מחירים נוחים ואטרקטיביים – ואין לעכב את יישומו של המכרז.

9.

מדנט, תומכת בעמדתה של כללית, ולטענתה, סיכויי הערעור נמוכים, והודעת הערעור אינה אלא ניסיון להתערב בקביעות העובדתיות של בית משפט קמא, אשר אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב

בהן. כמו כן, טוענת מדנט, כי הדים לא הצביעה על כך שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה, וטענתה בדבר הנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם לעסקה, נטענה באופן סתמי וכללי. גם לו היה ממש בטענת הדים, בעניין נזקיה, הרי אם יינתן הסעד הזמני, עלול להיגרם גם לה, ליתר המשיבות, ולמבוטחי כללית נזקים. עוד נטען לקיומו של סעיף 61 למכרז, הקובע, כי לא תותר למשתתפי המכרז פניה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני.

10.

לטענתה של מדטון, מדובר ב" מעשה עשוי " ובמכרז שכבר יצא לדרך ופועל בשטח. החל ממועד מתן פסק הדין, כך נטען, נחתם בין מדטון לבין כללית הסכם, בהתאם לתנאי המכרז. כפועל יוצא מכך, החלה מדטון לפעול ולמכור מכשירים מכוח המכרז;

חשפה לציבור מידע רב, לרבות המחירון החדש; חתמה על הסכמים מול ספק המכשירים, ונערכה מול סוכניה; וכמו כן, היא גייסה עובדים חדשים – משכך, נוטה

מאזן הנוחות לטובתה. זאת ועוד, אין כל סיכוי, כי הדים תוכרז כזוכה במכרז, מפאת קדימותה של המשיבה 8 (להלן: שטיינר ) בזכייה, ולנוכח הצעתה הגבוהה בהרבה מן ההצעה המשוקללת הנמוכה ביותר.

11.

במסגרת תגובותיהן (הנפרדות), מביעות אופטיקנה ומדטכניקה תמיהה, על דרישתה של הדים לעכב את מימוש המכרז כנגד זכייתן, שהרי בהסכמת הדים, נדחתה העתירה ככל שהיא נוגעת להן, ואף ערעורה של הדים אינו מופנה כלל כלפיהן. לגופו של עניין, טוענות אופטיקנה ומדטכניקה, כי

עסקינן ב" מעשה עשוי ", וההתקשרות ביניהן לבין כללית נעשתה כבר, במובן הפורמאלי, לרבות הזמנת ואספקת מכשירי השמיעה. לפיכך, היענות לבקשה למתן הסעד הזמני, פירושה אינו הקפאת המצב, אלא החזרת המצב לאחור, ועצירה מוחלטת של אספקת המכשירים לדורשיהם. בנוסף, כך נטען, לאור היותה של הצעת הדים גבוהה בפועל מעל 5% מן ההצעות הזוכות – סיכויי הערעור נמוכים, ואינם מצדיקים את הסעד המתבקש. כמו כן, לדבריהן, עיכוב ביצועו של המכרז עלול לפגוע בעסקיהן, ויגרום להן נזקים כבדים.

12.

אודיו מדיק, מצדדת בגישתה של הדים, שכן לגישתה, סיכויי הערעור להתקבל הינם טובים ביותר, ומאזן הנוחות נוטה, באופן ברור לטובת מתן הסעד הזמני, שכן האינטרס במניעת ההתקשרות בין כללית למדנט – עד למתן הכרעה בערעור – עולה על פני האינטרס של המשך ביצוע המכרז.

בקשת אריה לעיכוב ביצוע פסק הדין

13.

לטענת אריה, בית משפט קמא סטה, באופן מהותי, מההלכות בית משפט זה, ובפסק הדין נפלו טעויות מהותיות, המחייבות את ביטולו, ולפיכך, סיכויי הערעור גבוהים. בנוסף נטען, כי בקבלת הבקשה לעיכוב ביצוע, לא ייגרם כל נזק למי מן המשיבות הזוכות במכרז. לעומת זאת, ללא עיכוב פסק הדין, ייגרמו לאריה נזקים בלתי הפיכים, ומאזן הנוחות נוטה, באופן קיצוני, לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין ביחס לאריה. זאת, שכן, עבור אריה מדובר במכרז, אשר הזכייה בו הינה עניין של " חיים או מוות ", ובלא התקשרות עם כללית, אין לאריה הצדקה כלכלית לקיומה, אף אם מדובר בתקופה קצרה, עד למועד ההכרעה בערעור.

תגובות המשיבות לבקשה

14.

כללית מצרפת לתגובתה בבקשה זו, את תגובתה בבקשה למתן סעד זמני מטעמה של הדים, ועל כך מוסיפה וטוענת, כי בניגוד לטענות אריה בעניין מאזן הנוחות, לא רק שיישומו של המכרז הוא דחוף, אלא שהחל מיום 1.11.2012, החלה כללית ליישם, בפועל, את פסק הדין, ולעבוד עם החברות הזוכות, בהתאם למכרז. מעבר לאמור, לגישתה של כללית, מפאת פסילתה של אריה על-ידי בית משפט קמא, משמעות הבקשה אינה לעיכוב ביצוע, אלא לשינוי המצב הקיים. בנוסף, טוענת כללית, כי אם יתקבל ערעורה של אריה, לא תהא מניעה מליתן לה את האפשרות לממש את זכייתה, ולהצטרף לחברות הזוכות במכרז.

15.

לטענת הדים, ככל שבקשת אריה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתייחסת לסעד של ביטול המכרז, וכפועל יוצא מכך עיכוב ההתקשרויות שביצעה כללית לאחר מתן פסק הדין, אין לה התנגדות לעיכוב הביצוע. לעומת זאת, ככל שבקשתה של אריה לעיכוב ביצוע מתייחסת לבקשה לסעד אופרטיבי, שיאפשר המשך ההתקשרות עם אריה, הגם שהצעתה נפסלה בפסק הדין, אזיי הדים מתנגדת למתן סעד זה. יתרה מכך, ציינה הדים, כי סיכויי הערעור, הנוגעים לביטול פסילת הצעת אריה, הינם אפסיים, בהיותה הצעה תכסיסנית.

16.

לגישתה של אודיו מדיק, היענות לבקשה לעיכוב ביצוע, משמעה, מתן צו עשה

לטובת אריה המחייב את כללית להתקשר עימה וליישם את זכייתה במכרז. היינו, אין המדובר בשמירה על מצב קיים, אלא בשינוי המציאות הקיימת, ולמעשה, קבלת הערעור. לגופו של עניין, טוענת אודיו מדיק, כי פסק דינו של בית משפט קמא, בכל הנוגע לפסילתה של אריה, הינו חד משמעי, ולכן ערעורה של אריה הינו חסר סיכוי. כמו כן, מאזן הנוחות, כך לעמדת אודיו מדיק, פועל לרעת אריה, ומכריע לטובת דחיית בקשתה לעיכוב ביצוע, וטענתה של אריה, בדבר החשש כי לא תשרוד את תקופת הערעור, הינה בגדר טענה סתמית, שאינה מעוגנת בנתונים ואסמכתאות. עוד מוסיפה אודיו מדיק וטוענת, כי הואיל ובתגובתה לבקשה למתן סעד זמני, במסגרת העתירות, ציינה אריה, כי אין מדובר בנזק בלתי הפיך – מנועה אריה כעת לטעון אחרת. ככל שמדובר בהענקת הסעד החלופי, אותו דרשה אריה, במסגרת הערעור, ולפיו יורה בית המשפט על ביטול המכרז, הביעה אודיו מדיק הסכמתה לסעד זה.

17.

שטיינר, מבהירה בתגובתה, כי מאחר שהיא דורגה במקום השישי ברשימת המציעים הכשרים, בהתאם לתנאי המכרז, הצעתה היא ההצעה הבאה בתור לזכות במכרז, במקום הצעתה של אריה.

דיון והכרעה בבקשה למתן סעד זמני ובבקשה לעיכוב ביצוע

18.

תחילה אעיר, כי הצדדים העלו טענות רבות בכתבי הטענות שהגישו, אולם מצאתי לנכון לדון אך ורק בסוגיות הנחוצות לצורך הכרעה בבקשות אלו.

כמו כן, אעיר, כי לא נעלמו מעיניי הבקשות השונות, אשר הוגשו מטעם הצדדים, לרבות: בקשתה של הדים להתיר לה להגיש תשובה לתגובות המשיבים; בקשותיה של אריה, להתיר לה להשיב לתגובות המשיבים, ולהוספת מסמך; ובקשתה של מדטכניקה להשיב לתגובתה של הדים לבקשה לעיכוב ביצוע, מטעמה של אריה.

בנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשות אלו, שכן אינני סבור, כי יש בפי הצדדים טענות נוספות על הטענות אשר נטענו, זה מכבר, בבקשה למתן סעד זמני, בבקשה לעיכוב ביצוע, ובתגובות לבקשות אלו, ודי בטענות אשר הועלו עד כה, כדי להכריע בבקשות אלו.

לאחר שעיינתי בערעורים, בבקשות בתגובות ובצרופותיהן, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות.

19.

כפי שציינתי בהחלטותיי הקודמות בעע"מ

5930/12 עפו חמזה נ' מועצה מקומי - ג'וליס, משרד הפנים

(לא פורסם, 29.8.2012); ובעע"מ 5726/12 אהרון אמסלם ואח' נ' לאה אלון ואח'

(לא פורסם, 23.8.2012) – העקרונות הנוהגים לעניין מתן סעד זמני לתקופת הערעור, או לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן במסגרת עתירה מינהלית, דומים לעקרונות הנוהגים במסגרת מתן סעד זמני, או מתן עיכוב ביצוע במסגרת ערעור אזרחי. עקרונות אלה מלמדים כי הכלל הרחב הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. על המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין, או סעד זמני בערעור להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים – האחד, כי סיכויי הערעור טובים, והתנאי השני כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו גם: עע"מ 4274/12

חריש הירוקה אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ואח'

(לא פורסם, 23.10.2012)) .

במסגרת התנאי השני בדבר מאזן הנוחות, על המבקש להוכיח, כי אם פסק הדין יבוצע, ובסופו של יום יתקבל הערעור, ייתקל המבקש בקשיים בהשבת המצב לקדמותו ( עע"מ 9158/09

המועצה הארצית לתכנון ובניה נ' השמורה בע"מ (לא פורסם, 18.2.2010); עע"מ 2264/11

רשות השידור נ' אראן אלקטרוניקס (1969) בע"מ (לא פורסם, 24.5.2011); בעע"מ 2076/11

המועצה האזורית "הגלבוע" נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 16.5.2011)). בין השיקול של סיכויי הערעור לשיקול של מאזן הנוחות קיימים יחסי גומלין המכונים " מקבילית הכוחות ", ולפיהם ככל שסיכויי הערעור נמוכים כך שיקול מאזן הנוחות מקבל משקל גבוה יותר (ראו:

עע"מ 5643/11

אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן (לא פורסם, 4.9.2011)).

ומן הכלל אל הפרט

20.

בענייננו, ניתן לומר, בזהירות, ומבלי לקבוע מסמרות, כי סיכויי הערעורים אינם טובים במיוחד. זאת, בשים לב לכך כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו מפורט ומנומק, כדבעי, ובהתחשב בכך שפסק הדין מעוגן היטב בממצאים העובדתיים הרלבנטיים, אשר נראים, לכאורה, מבוססים היטב. עם זאת, במקרה שלפניי, סבורני כי ניתן להכריע בבקשות, אף מבלי להביע עמדה חד-משמעית לעניין סיכויי הערעורים, שכן לא שוכנעתי, כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה במובהק לטובתן של הדים ושל אריה, כפי שיובהר להלן.

בכל הנוגע לעניינה של הדים, הרי שעסקינן במכרז לאספקת ציוד ושירות, אשר בו לא נהוג ליתן סעד זמני, שכן

" עדיין ניתן יהיה 'להפקיע' את ההתקשרות עם הקבלן החדש ולהורות שהמבקשת היא שתספק את השירות. ניתן גם לפסוק פיצוי כספי בגין נזקיה של המבקשת, ככל שיוכחו, ביחס לתקופת הביניים שעד להכרעה בעתירה העיקרית. זהו שיקול מכריע נגד מתן צו ביניים כמבוקש " (בר"מ 2233/06 מפעת 1695 (1987) בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה (לא פורסם, 20.3.2006); בר"מ 9760/06

רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (לא פורסם, 27.11.2006)). במילים אחרות, פרסום המכרז, בחירת הזוכים והתקשרות עימם אינם בבחינת צעד בלתי הפיך, המונע מתן סעד אפקטיבי בערעור, אם אכן יימצא כי קיימת עילה לכך. מנגד, עיכובו של הליך המכרז, עד להכרעה בערעור יפגע באופן משמעותי, בעיקר, באינטרס הציבורי כבד המשקל של מבוטחי כללית, לרכוש מכשירי שמיעה במחירים נוחים ואטרקטיביים (ראו: עע"מ 68/10

אדרי נ' שר הבינוי והשיכון

(לא פורסם, 31.1.2010)). יתרה מכך, טענתה של הדים, בדבר הנזק שעלול להיגרם לה, ובאשר לסגירת העסק המופעל על-ידה, הועלתה בעלמא, וללא העמדת תשתית ראייתית מספקת, ולדעתי, לא עלה בידי הדים, לשכנעני כי הימנעות ממתן הסעד הזמני תסב לה נזק בלתי הפיך, באופן המצדיק את מתן הסעד המבוקש, עוד בטרם הוכרע ערעורה.

אשר למאזן הנוחות, בעניינה של אריה, גם כאן, סבורני, כי אריה לא עמדה בנטל להציג תשתית הולמת לתמיכה בטענותיה, לפיהן אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, היא תקרוס כלכלית, והזכייה במכרז עבורה, הינה בגדר " חיים או מוות ". על כך אוסיף כי, ככל שאריה תזכה בערעורה, נזקיה הנטענים ניתנים לפיצוי כספי, ולפיכך, אין המדובר בעניין בלתי הפיך.

סוף דבר

21.

בקשת הדים למתן סעד זמני לתקופת הערעור, במסגרת עע"מ 7961-12 נדחית בזאת. הדים תישא בהוצאותיהן של המשיבות: כללית, מדנט, מדטון, אופטיקנה ומדטכניקה, במסגרת הליך זה, בסכום של 25,000 ₪, אשר יתחלק ביניהן לחמישה חלקים שווים.

בקשת אריה לעיכוב ביצוע פסק הדין בעע"מ 8085-12 נדחית. אריה תישא בהוצאותיהן של המשיבות: כללית ושטיינר בסכום של 10,000 ₪, אשר יתחלק ביניהן בחלקים שווים.

לאור קבלת הבקשה לאיחוד הדיון בערעורים, מתבקשת המזכירות לאחד את הדיון בעע"מ 7961-12, עם הדיונים בעע"מ 8085-12 ובעע"מ 8321-12, ובנסיבות העניין, דומה כי יש מקום לקביעת הדיון בהקדם.