עע"מ 6197/12 חב' מוניות מרכז חורב בע"מ נ. עיריית חיפה

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני לתקופת הערעור, במעמד צד אחד, לפיו תמנע עיריית חיפה מלהכריז על זוכה במכרז החדש שפורסם ו/או להתקשר עם מציע חדש כלשהו תחת המבקשת לשם הפעלת תחנת מוניות בסמוך לתחנת הרכבת "חוף הכרמל" בחיפה וכן תימנע מלהורות על סילוק ידה של המבקשת מתחנה זו.

תמצית הרקע העובדתי והליכים קודמים

1.

עיריית חיפה פרסמה מכרז להפעלת תחנת מוניות בסמוך לתחנת הרכבת "חוף הכרמל" בחיפה. בהליכים שהתנהלו לאחר המכרז בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה הורתה השופטת ב' בר-זיו על ביטול המכרז נוכח העובדה כי המציעות, ביניהן המבקשת, הגישו ערבויות בנקאיות גבוהות מהנדרש – ערבויות מטיבות. המבקש צרפה ערבות בנקאית גבוהה ב-63 ש"ח מהדרוש והמציעה "מוניות סכנין", המשיבה 4, צירפה ערבות הגבוהה ב-236 ש"ח מהדרוש. עקב ביטול המכרז פרסמה עיריית חיפה מכרז חדש. ביני לביני הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה (עע"ם 7708/11). בדיון בערעור הוסכם על השבת הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים על מנת שידון לגופו של עניין בטענותיה של המבקשת כנגד הצעותיהן של "מוניות סכנין" ושל "חברת לימו", המשיבה 5. עוד נקבע כי עד מיצוי ההליכים בבית המשפט לעניינים מנהליים לא תקדם עיריית חיפה את הליכי המכרז החדש.

2.

לאחר השבת הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים דן בית המשפט בטענותיה של המבקשת כי המשיבות 5-4 נהגו שלא בתום לב ובתכססנות. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל חלק מטענותיה של המבקשת אך קבע כי חרף זאת יש לפסול גם את הצעת המבקשת נוכח ההלכה הפסוקה לפיה ערבות מטיבה מכל סוג שהוא מביאה לפסילת ההצעה.

הבקשה שלפני

3.

על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה. בד בבד עמו הוגשה בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד לתקופת הערעור, היא הבקשה שלפני. המבקשת עותרת להורות לעירייה כי תמנע מלהכריז על זוכה במכרז ולהתקשר עם מי מהמציעים ותמנע מלסלק ידה של המבקשת מהתחנה. המבקשת טוענת כי לאור קביעותיו של בית המשפט לעניינים מנהליים בנוגע להצעותיהם של המשיבות 5-4 ואופן התנהלותן במכרז, הרי שיש לבחון באור שונה את ערבותה שחרגה בסך של 63 ש"ח בלבד מהדרוש עקב טעות שנעשתה בתום לב. המבקשת טוענת כי היא מפעילה מזה שנים את תחנת המוניות ולכן יש לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בערעור.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

5.

כידוע, העקרונות על פיהם נבחנת בקשה למתן סעד זמני בערעור אזרחי יפים גם לערעור מנהלי, ובבואו לדון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים, והם: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, כאשר הנטל לשכנע את בית המשפט כי אלה נוטים לטובתו מוטל על מבקש הסעד הזמני (ראו למשל: החלטתו של השופט י' עמית

בעע"ם 2076/11 המועצה האזורית "הגלבוע" נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 16.5.2011)]. סעד זמני לתקופת הערעור יינתן אך "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 471(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). זאת, כיוון שמשנדחתה תביעתו של מבקש הסעד, משמע כי לכאורה בקשתו אינה מבוססת, ועל כן לא בנקל יינתן לו הסעד הזמני שאותו הוא מבקש. הדרישה לקיום טעמים מיוחדים משמעה, כי על מבקש הסעד להוכיח את ההצדקה המיוחדת להושטת הסעד לתקופת הערעור [ראו למשל: החלטתה של השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 589/10 עיריית הוד השרון נ' ניר שיתופי - אגודה ארצית שיתופית להתיישבות (לא פורסם, 12.4.2010)].

6.

על פניו נדמה כי סיכויי ערעורה של המבקשת קלושים. בדין הפנה בית המשפט לעניינים מנהליים לפסק דינה של המשנה לנשיא מ' נאור בעע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל – הרשות הממשלתית למים ולביוב (לא פורסם, 1.1.2012) שם נקבע כי משיקולים מערכתיים ועל מנת למנוע התדיינות משפטית יש לקבוע כלל משפטי אחיד לפיו גם ערבות מטיבה פוסלת את ההצעה אליה צורף כתב הערבות:

"עלינו לחסוך מוועדות המכרזים ומבתי המשפט כאחת את העיסוק בהבחנות בין סוגי הערבויות שלעיתים הן דקות מיני דק. ראוי לקבוע כלל חד לפיו גם ערבות מטיבה וגם ערבות מרעה, יש בהן, כעקרון, כדי לפסול את ההצעה במכרז. לטעמי, עדיף לקבוע כלל חד לפיו אל למציעים או לבנקים לגרוע או להוסיף על תנאי הערבות, בבחינת לא מדובשך ולא מעוקצך" (ההדגשה במקור – י.ד.) (פסקה 20).

הדברים ברורים ומבלי לקבוע מסמרות אציין כי איני רואה כיצד יש בקביעותיו של בית המשפט לעניינים מנהליים לגבי הצעותיהן של המשיבות 5-4 כדי להכשיר את הפגם שנפל בערבות הבנקאית שהגישה המבקשת.

7.

כידוע, בין השיקול של סיכויי הערעור לשיקול של מאזן הנוחות קיימים יחסי גומלין המכונים "מקבילית הכוחות" ולפיהם ככל שסיכויי הערעור נמוכים כך שיקול מאזן הנוחות מקבל משקל גבוה יותר [ראו למשל:

עע"מ 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן (לא פורסם, 4.9.2011); ע"א 279/12 מ.ד. נופי ים השקעות בע"מ נ' עו"ד פיני יניב בתפקידו ככונס נכסים (לא פורסם, 7.2.2012); ע"א 856/12

צרפתי שמעון בע"מ נ' פרחי ביקל בע"מ (לא פורסם, 12.2.2012)]. לאחר שהבעתי את דעתי בנוגע לסיכויי הערעור, אשר לטעמי כאמור הם אינם גבוהים, הנטל הרובץ על המבקש בנוגע למאזן הנוחות כבד מן הרגיל [ראו למשל: ע"א 5113/11 אילונית פרוייקטים תיירותים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

(לא פורסם, 27.2.2012)]. איני מתעלם מהעובדה כי המבקשת מפעילה זה מספר שנים את תחנת המוניות, אולם בכך אין בהכרח כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתה, שכן אם ימצא כי ערעורה מוצדק תוכל לשוב ולהפעיל את תחנת המוניות ולהיפרע את נזקיה מהמשיבות. אין לומר כי מדובר בנזק בלתי הפיך אם לא ינתן הסעד הזמני.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.