עע"מ 2414/17 ירדנה קלדרון נ. משרד הבינוי והשיכון

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

לפנינו בקשה למתן צו כנגד המשיבים לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן: הפקודה ).

רקע רלוונטי

2.

ביום 13.2.2018 ניתן פסק דיננו בשני ערעורים שהגישה המבקשת כנגד המשיב 1, משרד הבינוי והשיכון (להלן: משרד השיכון ), והמשיבה 3, חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב-יפו בע"מ (להלן: חלמיש ). הערעורים נסבו על סוגיית פינויה של המבקשת מהדירה שבה התגוררה בעקבות הליך פינוי-בינוי שהתקיים בבניין, וכן על שלילת זכאותה לשוב ולהתגורר בדירה החדשה או בדירה אחרת של הדיור הציבורי. בפסק הדין דחינו את הערעור האזרחי שהגישה המבקשת (ע"א 8153/16), שנסב על טענות לזכאותה לרכישת הדירה החדשה, אך קיבלנו את הערעור המינהלי שהוגש מטעמה (עע"ם 2414/17), במובן זה שהורינו לחלמיש להעמיד לרשות המבקשת דיור חלופי על פי מיטב שיקול דעתה ועל פי החלופות הרלוונטיות המנויות בנוהל משרד השיכון בעניין דיירים שפינו את דירתם הישנה במסגרת פרויקט פינוי-בינוי. לנוכח מכלול נסיבות המקרה הובהר, כי שיקול הדעת באשר לחלופה הרלוונטית שתועמד לרשות המבקשת יהא נתון למשיבים בלבד.

הבקשה שבפנינו והתגובות לה

3.

ביום 4.3.2018 הוגשה הבקשה דנן. המבקשת טוענת כי המשיבים אינם מקיימים את פסק הדין, וכי על אף פניות מרובות מצדה, עד היום הם טרם העמידו לרשותה דיור חלופי, כך שהיא נאלצת להמשיך ולהתגורר בשכירות בשוק החופשי ולשאת בנטל הכלכלי הכרוך בכך. באופן יותר ספציפי, המבקשת מציינת כי לאחר מספר פניות מצדה, הציעה לה חלמיש להגיש בקשה לבחינת זכאות לדיור בבית גיל הזהב. המבקשת טוענת כי מדובר בסיכול של פסק הדין, אשר לא חייב את המבקשת להגיש בקשה או לעמוד במבחני זכאות. המבקשת מוסיפה ומציינת כי לאחר שפנתה לחלמיש בנושא פעם נוספת, הוחלט להפחית חלק מהדרישות שהוצגו לה, אך חלמיש עודה דורשת כי המבקשת תמציא לידיה מסמכים, ובכלל זה מסמכים רפואיים ואישורי הכנסות. המבקשת עומדת על כך שאין מקום להתנות את קיומו של פסק הדין בכל תנאי או להציב בפניה כל דרישה. היא מוסיפה וטוענת כי אין מקום להתייחס אליה כמי שצריכה להוכיח מחדש את זכאותה לדיור ציבורי, בהתחשב בכך שפסק הדין קבע כי לא היה מקום לשלול ממנה זכאות זו.

4.

בהמשך לכך, המבקשת טוענת כי יש להטיל סנקציות מכוח הפקודה על המשיבים 2 ו-4, בעלי תפקידים במשרד השיכון ובחלמיש, אשר לטענתה נושאים באחריות לאי-קיום פסק הדין ובכוחם לשנות מההתנהלות האמורה.

5.

בתגובה שהוגשה מטעם משרד השיכון נטען כי דין הבקשה להימחק, שכן הערכאה המתאימה לדון בבקשות מסוג זה היא הערכאה הדיונית שבה החלה ההתדיינות. בנוסף, משרד השיכון מוסיף וטוען כי יש לדחות את טענות המבקשת גם לגופן. לטענתו של משרד השיכון, בתוך פחות משבועיים מאז ניתן פסק הדין נמסר למבקשת כי מוצע לה לקבל יחידת דיור בבית גיל הזהב והיא התבקשה להציג מסמכים לצורך כך. משרד השיכון מדגיש כי הובהר למבקשת שאין היא נדרשת להגיש בקשה לבחינת זכאותה לקבלת הדיור, אלא אך להציג את המסמכים הנדרשים לבדיקת התאמתה לפתרון הדיור הספציפי שהוצע לה. משרד השיכון מוסיף כי המסמכים האמורים נדרשים לשם בדיקה האם ההסדר שהוצע מתאים למבקשת, בהתייחס למאפיינים של גיל ורמה תפקודית. אם כן, לטענת משרד השיכון, המשיבים פעלו בהתאם לפסק הדין והציעו למבקשת הסדר חלופי בתוך פרק זמן סביר. משרד השיכון מוסיף כי חוסר שיתוף הפעולה מצדה של המבקשת הוא שמעכב את הדברים כעת.

6.

חלמיש חזרה בתגובתה על עיקרי הטענות שהציג משרד השיכון. כך, חלמיש אף טוענת כי היא ומשרד השיכון פעלו באופן מהיר וראוי ליישום פסק הדין, וכי הדרישות שהציגו למבקשת לא נועדו לבדוק את זכאותה לדיור ציבורי אלא לבחון את התאמתה לחלופת הדיור הספציפית שהוצעה לה. חלמיש הוסיפה והדגישה כי משרד השיכון הוא שקובע את החלופה המוצעת, וחלמיש היא אך "הזרוע הביצועית" בהקשר זה.

דיון והכרעה

7.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים אנו סבורות שדין הבקשה להידחות. הטעם לכך הוא בראש ובראשונה ש"דרך המלך" שמתווה הפקודה היא הגשת בקשות מכוחה לערכאה הדיונית ולא לערכאת הערעור, "אף אם האחרונה שינתה מפסק דינה של הראשונה" (ראו: בע"ם 1855/08 פלוני נ' פלונית , פסקה ז' (29.2.2012); רע"א 237/98 אלימלך נ' אלימלך , פסקה 8 (31.10.2016) (להלן: עניין אלימלך )). אם כן, הפורום המתאים לבירור הטענות שהועלו בבקשה דנן הוא בית המשפט המחוזי.

8.

למעלה מן הצורך, נעיר כי סעד מכוח פקודת ביזיון בית המשפט הוא סעד קיצוני הניתן במקרים ייחודיים לאחר שמוצו כל ההליכים האפשריים האחרים (ראו: עניין אלימלך , פסקה 7 וההפניות שם). אשר על כן, מוטב יהיה אם שני הצדדים יפעלו בשיתוף פעולה כדי להביא למימוש מהיר ככל האפשר של תהליך בדיקת התאמתו של פתרון הדיור שהוצע למבקשת.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.