עע"מ 2469/12 מוריס ברמר נ. עיריית תל אביב-יפו

לפניי בקשה להפחתת העירבון שנקבע בהליך שבכותרת (בסך של 25,000 ₪), או לחילופין להמרת העירבון בהתחייבות עצמית. לחילופי חילופין התבקשתי להאריך את המועד להפקדת העירבון עד לשבועיים לפני הדיון בערעור.

דין הבקשה להידחות על כל חלקיה.

לגבי הבקשה להפחתת העירבון: תנאי היסוד למתן פטור מהפקדת עירבון, ולוּ פטור חלקי כמבוקש בענייננו, הינו הוכחת חוסר יכולת כלכלית. הכלל בעניין זה ידוע ומושרש: "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן ב בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)). המבקשים – המיוצגים על-ידי עורכי-דין – לא עמדו בנטל זה. ראשית אציין כי לא צורפו לבקשה תצהיריהם של כל המבקשים, אלא תצהיר אחד-בודד (שאף הוא אינו של מי מן המבקשים אלא של בנו של אחד מהם). מעבר לכך, לא צורפו לבקשה אסמכתאות כלשהן, והטענות המועלות בבקשה לגבי המצב הכלכלי כלליות ביותר ולמעשה אין בבקשה נתונים פרטניים בכלל (הדברים יפים אף לגבי הבקשה לעיכוב ביצוע, שאליה מפנים המבקשים).

לא ניתן אפוא, על-יסוד התשתית שהוצגה לפניי, לקבוע כי הוכח שהמבקשים – ביחד או לחוד – אינם יכולים לגייס את סכום העירבון (ממקורותיהם האישיים ומסביבתם הקרובה, כנדרש). די בכך בכדי להביא לדחיית הבקשה להפחתת סכום העירבון, זאת אף בלי להידרש לסיכויו הלכאוריים של ההליך. עם זאת ראוי להשלים את התמונה ולציין כי בבית המשפט המחוזי חויבו המבקשים בתשלום הוצאות בסך של 75,000 ₪; בעניין זה הורה בית המשפט העליון על עיכוב ביצוע, בכפוף לתשלום סכום של 20,000 ₪.

לגבי הבקשה להמרת העירבון בהתחייבות עצמית: התחייבות עצמית כלל אינה נחשבת חלופת עירבון , וברי כי לא מתקיימים בענייננו התנאים החריגים שבהם אפשר בכל זאת להסתפק בהתחייבות עצמית ( ראו בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (טרם פורסם, 16.7.2009)). לפיכך הבקשה להמרת העירבון בהתחייבות עצמית כמוה כמו בקשה לפטור מהפקדת עירבון, ולאור האמור לעיל ברי כי אין בידי להיעתר לבקשה זו.

לגבי הבקשה להפקיד העירבון בסמוך למועד הדיון בערעור: בשים לב לנוהלי בית משפט זה ובהתאם לתקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על יוזם ההליך להפקיד את העירבון בסמוך להגשת ההליך . כמו-כן, התפיסה המקובלת היא כי אין להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בטיפול בהליך, כל עוד קיים חשש כי ההליך יידחה בשל אי הפקדת עירבון. לפיכך, הפקדת העירבון במלואו היא בדרך כלל תנאי להמשך הטיפול בתיק, וממילא יש לדחות את הבקשה בעניין הארכת מועד ההפקדה.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין החלטתי שלא לפסוק הוצאות בבקשה שלפניי. אני מאפשר למבקשים להפקיד את העירבון שנקבע תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.