עע"מ 2643/06 אביעד צוק ו-2233 אחרים נ. ראש העיר תל אביב יפו,מר רון חולדאי

בעקבות החלטתה של מועצת עיריית תל-אביב-יפו להרוס את אולם הכדורסל שברחוב אוסישקין בתל-אביב, עתרו המבקשים, אוהדים של קבוצת הכדורסל הפועל תל-אביב, לבית-המשפט לעניינים מנהליים, בבקשה למנוע את ההריסה.

ביום 19.3.06 דחה בית-משפט קמא (כב' השופט ע' מודריק) עתירה זו. נקבע, כי ההחלטות שהתקבלו על-ידי מועצת עיריית תל-אביב, ועומדות בבסיס הסכמי הפינוי של האולם, התקבלו כדין, ולאחר שהעירייה הייתה ערה גם למחויבות הציבורית שבהבטחת פעילותן של קבוצות הספורט השונות שאולם הכדורסל שימש אותן. נקבע עוד, כי הריסתו של האולם אף מתיישבת עם הדרישות התכנוניות השונות שנקבעו מכח הדין. בית-משפט קמא לא התעלם מהערך הרגשי המיוחד של המבנה בעיניהם של אוהדי הקבוצות, ובאינטרס שלהם לשמרו. יחד עם זאת, הודגש כי "היחס שבין אוהדים לקבוצת ספורט מסוימת אינו אינטראקציה השוכנת בדד בתוך מרקם החיים בחברה מסוימת. סובבים אותה מערכות יחסים שלמות, גדולות ומקיפות, שלכל אחת צרכים משלה, כיווני התפתחות משלה ומדרך הטבע לעיתים מתנגשים אינטרסים שונים ומן ההכרח לקיים סדרי עדיפות מסוימים" (עמ' 17 לפסק-הדין).

כנגד פסק דין זה הוגש ערעור, ועימו הבקשה הנוכחית למתן סעד זמני שימנע את הריסתו של האולם עד להכרעה בערעור גופו. נטען, כי השלמתם של ההליכים להריסתו של האולם ייתרו את הצורך לדון בערעור ויהפכוהו לעניין תיאורטי. מאידך, נטען, כי הקפאתו של המצב הקיים לא תגרום למשיבים לנזק, מאחר שטרם התקבלו תוכניות אופרטיביות לקרקע עליה נבנה האולם.

המשיבים מתנגדים למתן סעד זמני, הואיל ולהשקפתם סיכוייו של הערעור קלושים. בהקשר זה נטען, כי גם במסגרת הערעור שבים המבקשים ומעוררים טענות סתמיות שאינן מצדיקות להותיר את אולם הכדורסל עומד על תילו, וטענות עובדתיות אשר נטייתה של ערכאת הערעור להתערב בהן קטנה. זאת ועוד, המשיבים סבורים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן עיכוב הריסתו של המבנה יכביד על כלל הציבור, הואיל והמקרקעין עליו נבנה האולם עתידים לשמש "ריאה ירוקה" לרווחת הציבור.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להתקבל. אמנם, הכלל הוא כי פסק-דין יש לבצע מייד, וכי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). אולם, לכלל זה נקבעו חריגים, ושוכנעתי כי במקרה הנדון – על אף הקושי שהדבר עלול להסב למשיבים ולציבור כולו – נמצאה הצדקה לעכב את הריסתו של האולם, כדי שלא לרוקן מתוכן את זכותם של המבקשים להשיג על החלטתו של בית-המשפט המחוזי (עע"ם 1303/03 אלגדפון נ' בזק, לא פורסם, מיום 3.3.03).

על יסוד האמור, אני מורה על עיכוב הריסתו של אולם הכדורסל ברחוב אוסישקין בתל-אביב עד למתן פסק-הדין בערעור. זאת, בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט, בתוך 14 ימים, סכום של 100,000 ש"ח, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, להבטחת נזקי המשיבים אם הערעור ידחה.