עע"מ 2669/12 יצחק בילוסנט ואח' נ. ועדת ערר מחוז דרום

1.

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו לדין כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד סגן הנשיא ב' אזולאי ) , מיום 20.3.2012, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון ב עת"מ 26267-01-12 .

2.

בעלי הדין הינם חלק מהצדדים בשלוש עתירות, שהוגשו על רקע הקמת מרכז מסחרי הידוע בשם "קניון ביג", המיועד להיבנות במרכז תחבורה ותעסוקה סמוך לפרברה הדרומי של העיר אשדוד. שתיים מתוך שלוש העתירות נדונו בפני כבוד סגן הנשיא ב' אזולאי . האחת, נמחקה בהסכמה ( עת"מ 252/08 ). השנייה, נדחתה לגופו של עניין ( עת"מ 5616-03010 )

והוגש עליה ערעור לבית משפט זה ( עע"ם 1412/12 ). העתירה השלישית (עת"מ 26267-01-12) , היא העתירה שביסוד הערעור (להלן – העתירה השלישית ), הוגשה על רקע בקשת המשיבות 3 ו-4 לקבל היתר בנייה מתוקן להקמת "קניון ביג". עתירה זו נקבעה אף היא לדיון בפני כבוד סגן הנשיא ב' אזולאי .

3.

המערערים הגישו בקשה לפסילת בית המשפט (כבוד סגן הנשיא ב' אזולאי ) מלדון בעתירה השלישית. המערערים נימקו את בקשתם בכך שעתירה זו מעלה סוגיות ונושאים דומים אשר הוכרעו ונידחו על ידי המותב בפסק הדין ב עת"מ 5616-03010 . נוכח הקביעות באותו פסק דין, סברו המערערים כי קיים חשש ממשי להתגבשות דעה קדומה אצל המותב ועל כן טענו כי קמה עילה לפסילתו. המשיבות, אשר הגישו תגובה לבקשת הפסילה, התנגדו לבקשה. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את בקשת הפסלות בקובעו, כי אין מקום לקבוע כי יש חשש ממשי למשוא פנים, או שמתקיימת עילה כלשהי לפסילה בשל הבעת דעה בפסיקה קודמת הקשורה לעניין. לפיכך, כאמור, דחה את הבקשה.

4.

על החלטה זו הגישו המערערים את הערעור שלפניי. בערעור, חוזרים המערערים על טענותיהם, לרבות הטענה, כי פסק הדין ב עת"מ 5616-03010 כולל קביעות נחרצות נגד טיעוני העותרים, באופן שדעתו של בית המשפט "ננעלה" וניתן לראות בהליך כולו הליך שתוצאתו נקבעה והוכרעה מראש. למעשה, כך נטען, אין לצפות שאותו מותב ישתחרר ממשוא פנים או מדעה קדומה ויחזור בו מקביעותיו. עוד מוסיפים המערערים, כי יש לבטל את החלטת המותב הנכבד, מכיוון שהחלטתו בבקשת הפסילה לקונית ובלתי מנומקת. לטענתם, לא ברור מהחלטתו זו, האם בטרם ניתנה עיין המותב הנכבד בתשובת המערערים לתגובת המשיבות והאם התקבלו תגובות כל המשיבות ובכללן תגובת המשיבה 2,

כך שלא קופחה זכותם של המערערים להשיב לתגובת המשיבה 2.

5.

דין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא כי פסיקה קודמת באותו עניין, הכרעה בסכסוך דומה בין בעלי הדין והבעת דעה או עמדה בהליך קודם, אין בהן כשלעצמן, עילות המביאות לפסלות שופט מלשבת בדין (ע"א 185/12 ניסים אבירזיל ואח' נ' אסנת חברה לעבודות קבלניות ואח'

(טרם פורסם, 25.1.2012); ע"א 438/12 קאלותי נ' סמאן (טרם פורסם, 5.3.2012)). יש לזכור, כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. בנסיבות המקרה דנא, אף אם יש נקודות השקה בין העתירה השנייה לעתירה השלישית, הרי שמדובר בבחינתו של היתר בנייה חדש. לא מצאתי חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", באופן שלא יאפשר דיון אובייקטיבי בענייננו. אין לראות בהליך כולו "משחק מכור"

(ע"א 1883/09 ישראל נבו נ' חברת הבונה א.ק. עבודות ביצוע בע"מ (לא פורסם, 26.3.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265-266, 275). נסיבות המקרה אינן מצדיקות את פסילתו של המותב הנכבד.

6.

הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות.