פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"מ
2708/15
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המערערים:
1. עמנואל סולומונוב
2. מרים סולומונוב
3. אמנון מולר
4. נאוה מולר
5. דן רייכר
6. חיה רייכר
7. אסתר אפרתי
8. אברהם ויזנר
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא
3. גרייס גרופ קבוצת האחים חן בע"מ
4. לילך בן פורת
5. מוטי זייד
6. אווה אברהם
7. יוסף חביב
8. יוסף לטיפה
9. דוד יעקב
10. אורי וגמן
11. יוסף פרידלנדר
12. חיה פרידלנדר
13. אורנה ארנהפט
14. אולגה יודיץ
15. שנם אשר (ישראל אליהו וסימי)
16. חיים בוטבול
17. מאיה מרק (לבית מולר)
18. תמר מרק
בקשה למחיקה על הסף
פסק דין
לפניי בקשה מטעם המשיבה 3 למחיקת הערעור שבכותרת על הסף.
המשיבים 1, 2, 4 ו-5 מצטרפים לבקשה, ואילו המערערים מתנגדים לה.
הרקע העובדתי בקליפת אגוז: ביום 3.11.2014 הגישו המערערים
לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה עתירה כנגד אישורה של תכנית מתאר מסוימת וכנגד
טבלאות איזון אשר אושרו בגדרה. בעתירה הועלו טענות לפיהן השמאית, אשר חוות דעתה
לעניין שווי המקרקעין ולעניין טבלאות האיזון אומצה ביום 13.4.2014, מצויה הייתה
בניגוד עניינים. בד בבד עם הגשת העתירה הגישו המערערים בקשה להארכת מועד, וזאת
למען הזהירות וככל שיטען כי המועד להגשת העתירה צריך להימנות ממועד אישור חוות
הדעת (ביום 13.4.2014, כאמור לעיל) להבדיל ממועד פרסומה של התכנית (ביום
7.10.2014). בית המשפט דן בבקשה להארכת מועד וקבע כי העתירה אכן הוגשה באיחור ניכר
וכי אין הצדקה למתן ארכה להגשתה. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה להארכת מועד,
וכפועל יוצא מכך מחק את העתירה בשל האיחור בהגשתה (פיסקה 29 להחלטה מיום 23.3.2015
בעת"מ 5485-11-14). הערעור דנן מופנה כנגד ההחלטה האמורה (להלן:
ההחלטה
).
בגדר הבקשה שלפניי טוענת המשיבה 3 כי דין הערעור להיות מסולק
על הסף,
וזאת מן הטעם שלא עמדה למערערים
זכות להגשתו וכי היה עליהם להשיג על ההחלטה על דרך של בקשת רשות ערעור. כך, בשים
לב להוראת סעיף 12(ב)(3ז) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
(להלן:
החוק
). כאמור, המשיבים 1, 2, 4 ו-5 מצטרפים
לבקשת הסילוק. המערערים, מצדם, טוענים כי הוראת סעיף 12(ב) לחוק חלה אך ורק על
החלטות הניתנות בגדר ערעורים מינהליים (להבדיל מכאלה הניתנות בגדר עתירות
מינהליות, כבענייננו). עוד נטען, כי במסגרת ההחלטה דן בית המשפט
בטענות המהותיות אשר הועלו בעתירה, ועל כן
ההחלטה מסיימת את ההליך כולו ויש לראות בה משום "פסק דין". לחלופין
ביקשו המערערים כי ככל שייקבע שלא עומדת להם זכות להגשת ערעור, תינתן להם ארכה
להגשת בקשת רשות ערעור.
לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסווג את
ההחלטה כ"החלטה אחרת" אשר הערעור עליה טעון רשות, ולפיכך לא עומדת
למערערים זכות להגשת הערעור.
סעיף 12(א)
לחוק קובע כי "
פסק דין של בית
משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם,
והחלטה אחרת של בית משפט
לענינים מינהליים
יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם
ניתנה רשות לכך..."
(ההדגשה שלי
- ג'ל'). סעיף 12(ב) לחוק ממשיך וקובע רשימה של החלטות המוגדרות כ"החלטה
אחרת", עליהן ניתן כאמור לבקש רשות ערעור. בשנת 2008 תוקן סעיף 12(ב) ונוספו
לו כמה סוגי החלטות אשר ייחשבו כ"החלטה אחרת", ובהם "דחיית בקשה
להארכת מועד שמשמעותה שלילת אפשרות לפתוח בהליך" (סעיף 12(ב)(3ז) לחוק).
יצוין, כי עובר לתיקון האמור ובהיעדר אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה
הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית, נקבע כי החלטה כאמור ניתנת לערעור בזכות (בר"ם 2805/06 מזרחי נ' עמידר החברה לשיכון ישראל בע"מ
(12.7.2006); עוד ראו, ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית, 2012), עמ' 595).
הנה כי כן, המצב המשפטי מאז שנת 2008 הינו כי החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת הליך בבית המשפט לעניינים מינהליים, מהווה "החלטה אחרת" אשר השגה עליה טעונה רשות ערעור . ודוק: בניגוד לטענת המערערים, אין כל הבחנה לעניין זה בין החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מינהלי לבין החלטה דומה המתייחסת לעתירה מינהלית . זו גם זו מהוות "החלטה אחרת", על כל המשתמע מכך (למשל, בר"ם 7885/13 מגל נ' משרד הביטחון האגף לשיקום נכים - קצין התגמולים (12.5.2014)). כמו כן, בעובדה שבית המשפט התייחס, אגב ההכרעה בבקשה להארכת מועד, גם לטיעונים אשר הועלו בעתירה גופה - אין כדי לשנות מן המסקנה האמורה. ההתייחסות לגופם של דברים אינה מתמיהה כלל וכלל, שהרי במסגרת הכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת הליך בוחן בית המשפט, כדבר שבשגרה, גם את סיכויי ההליך. עוד יצוין, כי בעובדה שבית המשפט מחק את העתירה מחמת איחור בהגשתה - כפועל יוצא מדחיית הבקשה להארכת מועד - אין כדי להועיל למערערים (השוו למשל, רע"א 6557/14 שחם נ' רו"ח יואב כפיר, נאמן לחברת אשבל (30.4.2015), והאסמכתאות הנזכרות שם).
על רקע האמור לעיל, דינה של בקשת הסילוק להתקבל. הערעור נמחק איפוא על הסף, וממילא מבוטל הדיון הקבוע ליום 22.2.2016. המערערים יישאו בהוצאות לטובת המשיבה 3 בסכום של 4,000 ₪.
טרם שאכריע בבקשתם החלופית של המערערים - להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור - רואה אני לאפשר למשיבים המעוניינים בכך להגיב לה. התגובות תוגשנה עד ליום 26.1.2016, והתיק יובא לפניי ביום 27.1.2016.
המזכירות תמציא פסק דין זה לידי הצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.
ניתן היום, ט' בשבט התשע"ו (19.1.2016).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם