פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ
2800/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשת:
עמותת אלע"ד אל עיר דוד
נ ג ד
המשיבים:
1. הממונה על חוק חופש המידע ברשות מקרקעי
ישראל
2. רשות מקרקעי ישראל
המשך טיפול – סיווג הליך
החלטה
1.
ההליך דנן, אשר הוגש כבקשת רשות ערעור (בר"מ), מופנה כנגד החלטתו של בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים ביום 19.3.2019 (כבוד השופט ע' שחם ) שניתנה בגדר עתירה מינהלית שהוגשה על ידי המבקשת. ברקע הגשת העתירה המינהלית עומדת פנייה מסוימת שטופלה על ידי המשיבים לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. ההליך הועבר לטיפולי לצורך סיווגו בהמשך להחלטת כבוד השופטת ד' ברק-ארז
מיום 18.4.2019. בהתאם להחלטה זו הגישו המשיבים את התייחסותם לשאלת הסיווג וזו הועברה לעיוני היום (8.5.2019).
2.
ההחלטה מושא ההליך כוללת שני רכיבים שונים: ברכיב הראשון
הורה בית המשפט על ביטול החלטתו מיום 4.11.2018 בדבר סגירת הדלתיים בעתירה המינהלית (בכפוף להסדר שפורט בהחלטה); ברכיב השני
קבע בית המשפט כי מבקשת המידע תצורף כמשיבה לעתירה המינהלית.
3.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובהתייחסות שהוגשה על ידי המשיבים, מקובלת עליי עמדת הצדדים שלפיה המבקשת הייתה רשאית להגיש ערעור בזכות על הרכיב הראשון של ההחלטה . כידוע סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי בית המשפט רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות. סעיף 74 לחוק בתי המשפט מוסיף ומורה כי החלטות שניתנו לפי סעיף 68 הנ"ל "אין אחריהן ולא כלום". הוראה זו, השוללת לכאורה זכות ערעור, התפרשה בפסיקה כ"הוראת סופיות" החלה על החלטה המקבלת
בקשה לקיים דיון בדלתיים סגורות, להבדיל מהחלטה הדוחה
בקשה כזו (ר"ע 176/86 פלונית נ' פלוני , פ"ד מ(2) 497, 501-500 (1986); בש"פ 1659/11 שטנגר נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (26.4.2011)). עוד הובהר בפסיקה כי כאשר מדובר בהחלטה הדוחה
בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות – מוקנית זכות ערעור
(ראו, ע"פ 1389/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פיסקה 15 (1.3.2018)). בשים לב לכללים אלה ובהתחשב בכך שבענייננו מדובר בהחלטה הדוחה, למעשה, בקשה לסגירת דלתיים (על רקע העובדה שההחלטה ביטלה החלטה קודמת שהורתה על סגירת הדלתיים), הרי שעומדת למבקשת זכות ערעור על רכיב זה של ההחלטה.
יובהר כי אין בעובדה שמדובר בעתירה מינהלית שהוגשה לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מינהליים ) כדי לשנות ממסקנה זו בנסיבות המקרה דנן. זאת משום שבחוק בתי משפט לענינים מינהליים לא נקבעו הוראות מיוחדות המתייחסות להחלטות מסוג זה (ובהקשר זה הפנו המשיבים ובצדק להוראת סעיף 14 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים הקובעת כי "הוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה").
4.
ומה באשר לרכיב השני של ההחלטה שעניינו צירוף מבקשת המידע כמשיבה לעתירה המינהלית? גם לעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבים כי על רכיב זה של ההחלטה אין זכות ערעור וניתן להשיג עליה רק בדרך של בקשת רשות ערעור. זאת לנוכח סעיף 12(ב)(3ה) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים הקובע כי ניתן להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על " החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין
או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי" [ההדגשות הוספו – ר' ג'].
5.
הנה כי כן, ההליך הערעורי שבכותרת מופנה כנגד החלטה שיפוטית אחת, הכוללת שני רכיבים: בעוד שעל הרכיב האחד ניתן להגיש ערעור בזכות , הרי שעל הרכיב השני ניתן להגיש בקשת רשות ערעור . במצב דברים זה חל הכלל הקובע כי כאשר החלטה שיפוטית מסוימת כוללת הן עניינים שהערעור עליהם טעון רשות, הן עניינים שהערעור עליהם הוא בזכות, ניתן לערער בזכות על כל רכיבי ההחלטה
(ראו, רע"א 7141/18 המועצה המקומית תעשייתית נאות חובב נ' י.מ. הנדסה אופטית
(11.12.2018) והאסמכתאות שם ; בר"מ 264/19 קרליץ נ' משרד הפנים
(15.1.2019) והאסמכתאות שם ).
לפיכך ומשהמשיבים לא התנגדו לכך, הנני מורה מכוח סמכותי לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בשילוב תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, כי סיווגו של ההליך ישונה לערעור בזכות (עע"מ).
המזכירות תפעל לשינוי סיווג ההליך בהתאם לאמור לעיל.
עותק מהחלטתי זו יועבר ללא דיחוי ללשכתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז .
ניתנה
היום, ג' באייר התשע"ט (8.5.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם