עע"מ 2874/09 ראידה עביד נ. משרד הפנים

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט נ' סולברג) אשר דן בעתירת המערערים, במסגרתה התבקש ליתן לעותר 2, בן זוגה של העותרת 1, מעמד במסגרת ההסדר המדורג. כן התבקש בה לרשום את העותרים 6-3, ילדיהם של בני הזוג, במעמד של תושבות קבע (זאת לאחר שעותרים 6-4 קיבלו תושבות ארעית למשך שנתיים). העתירה בעניין הילדים התבססה על הטענה כי נולדו בישראל, ולמרות שהיו רשומים במרשם ב"איזור", יש להחריגם מחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. ראש זה של העתירה על יסוד הקביעה כי לאחר תיקון החוק בשנת 2005, החוק חל על כל מי שהיה רשום במרשם ב"איזור". עתירת מערער 3 לקבל מעמד בישראל נדחתה על יסוד סעיף 3ד לחוק, בנימוק כי הוא עלול להוות סיכון בטחוני למדינת ישראל, בשל פעילות חבלנית חמורה שהיה מעורב בה. מנגד, קיבל בית המשפט את העתירה בעניינו של המערער 2, במובן זה שההחלטה לשלול ממנו כניסה לישראל בשל הסיכון הבטחוני הנשקף ממערער 3 (בנו) תבוטל, ועל המשיב לשוב ולבחון את עניינו לרבות זימונו לשימוע.

2.

בבקשה שלפניי מתבקש פטור מאגרה וערבון בשל חוסר יכולת כלכלית. נטען בה כי המערערת 1 היא עקרת בית המתגוררת בשכירות עם משפחתה במזרח ירושלים. נטען כי מערער 2 עובד בעבודות מזדמנות משתכר שכר זעום. מקור הכנסה נוסף של המשפחה הוא תשלומים מן המוסד ל ביטוח לאומי בסך 300 ₪ בחודש. מלבד זאת אין למערערים, כך נטען, הכנסות, חסכונות או נכסים כלשהם. כמו כן, לדברי המערערים חלק מילדי המשפחה סובלים מבעיות רפואיות. המשיב מתנגד לבקשה, בנימוק כי סיכויי הערעור קלושים.

3.

התמונה המצטיירת מן הבקשה והתצהיר שהוגש בתמיכה לה היא כי מצבם הכלכלי של המערערים קשה, ודומה כי אף המשיב אינו חולק על כך. במצב דברים זה, באתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המערערים מתשלום אגרה.

4.

אשר לערבון, לעניין זה אין די בחוסר יכולת כלכלית. תנאי נוסף הינו כי ההליך הוא בעל סיכויים ממשיים. מעיון בהודעת הערעור ובפסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים עולה כי על פניו, סיכויי הערעור להתקבל אינם טובים באופן המצדיק היענות לבקשה. ככל שהדברים נוגעים במערער 3, פסק הדין מבוסס על פסיקה עקבית לגבי תחום פרישתו של סעיף 3ד לחוק הוראת השעה. אשר למערערים 4 -6, אמנם השאלות המשפטיות שמתעוררות בעניינם טרם הגיעו לפתחו של בית משפט, אך נראה על פניו כי לאור ניסוחו העדכני של סעיף 1 לחוק, סיכויי הערעור אינם טובים. במצב דברים זה לא ניתן לפטור את המערערים מהפקדת ערבון. בנסיבות העניין, ובהתחשב במצבם הכלכלי הקשה לכאורה של המערערים ובמעמדם היחסי של הצדדים, יעמוד הערבון על סך של 3,000 ₪. הערבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא- יידחה ההליך, ללא צורך במתן הודעה נוספת.