עע"מ 3342/20(נטליה) חיה נוביצקי נ. משרד הפנים

1.

בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' אברבנאל ) בעת"ם 8099-10-19 מיום 12.2.2020, בגדרו נדחתה עתירת המבקשים נגד החלטת שר הפנים – הוא המשיב, לדחות את בקשתם לקבלת מעמד עולה בישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950.

2.

המבקשים הם בני זוג, אזרחי אוקראינה, אשר נכנסו לראשונה לישראל בשנת 2001 כשבידם אשרת ביקור. בחלוף שלושה חודשים מעת כניסתם לישראל, פקעה אשרת הביקור של המבקשים. ואולם, הם המשיכו לשהות בישראל שלא כדין, כאשר המבקש הורחק מן הארץ בשנת 2006 והמבקשת יצאה הימנה בשנת 2008. ביום 25.11.2011 הגישו המבקשים בקשה לקבלת מעמד עולה לפי חוק השבות, וזאת בטענה שהמבקש הוא בן לאם יהודיה. בקשה זו נדחתה משום שהוגשה על יסוד מסמכים כוזבים.

3.

ביום 26.2.2018 נכנסו המבקשים שוב לישראל בהתאם לאשרת ביקור אשר פקעה ביום 10.8.2019, ומיני אז, שוהים הם בישראל. ביום 15.5.2018 הגישו המבקשים בקשה נוספת לקבלת מעמד עולה, וזאת בטענה כי עברו הליך גיור בחו"ל אשר אושר על-ידי בית הדין הרבני בירושלים. ביום 27.5.2019 נדחתה בקשה זו על-ידי המשיב, אשר ציין כי לא התרשם מכנות הגיור שעברו המבקשים. ערר שהוגש על החלטת המשיב בנדון נדחה אף הוא ביום 1.8.2019.

4.

בעקבות זאת, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי עתירה נגד החלטת המשיב בעניינם, ועתירתם נדחתה, כאמור, בפסק דין מיום 12.2.2020. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת המשיב בדבר כנות הגיור שעברו המבקשים היא הכרעה עובדתית, המצויה בליבת שיקול דעתו, ומבוססת על נסיבות העניין הרלוונטיות ועל דברים שאמרו המבקשים בראיון שנערך להם. נקבע עוד כי "מדובר בהחלטה הנמצאת במתחם הסבירות, אשר התקבלה לאחר קיום הליך תקין ובחינת השיקולים הנדרשים לעניין". כמו כן, נקבע כי אין די באישור שניתן לגיור המבקשים על-ידי בית הדין הרבני בירושלים כדי להעניק להם מעמד עולה. אשר על כן, לא ראה בית המשפט המחוזי להתערב בהחלטת המשיב לדחות את בקשת המבקשים כאמור.

5.

המבקשים הגישו ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בד בבד עם הערעור הוגשה בקשה למתן סעד זמני המונע נקיטת הליכי אכיפה נגד המבקשים לשם הרחקתם מישראל, וזאת עד להכרעה בערעור זה – היא הבקשה שלפניי. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 26.5.2020 ניתן צו ארעי למניעת נקיטתם של הליכי אכיפה נגד המבקשים כאמור, עד למתן החלטה אחרת.

6.

בבקשתם טוענים המבקשים כי סיכויי ערעורם להתקבל טובים. כן נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים שכן הרחקתם מישראל בשלב זה תעמיד אותם בסיכון ממשי, נוכח גילם המתקדם ומצבו הרפואי של המבקש. זאת, כך נטען, בייחוד לאור התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם. עוד טוענים המבקשים כי לא נותר להם דבר בארץ מוצאם, בעוד שנכדתם המתגוררת בישראל דואגת לצרכיהם.

7.

בתגובתו לבקשה דנן טוען המשיב כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, וזאת בעיקרו של דבר, מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס על ממצאים עובדתיים, אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. כן נטען כי יש לדחות את הבקשה נוכח השיהוי הכבד שנפל בהגשתה, ולאור העובדה שהמבקשים עשו דין לעצמם ונותרו בישראל שלא כדין לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר למאזן הנוחות, נטען כי הרחקת המבקשים לאוקראינה לא תסב להם נזק בלתי הפיך, שכן הם יוכלו לשוב לישראל אם ערעורם יתקבל. נטען עוד כי המבקשים לא הציגו טעם מבורר מדוע לא יוכלו להתגורר בארץ מוצאם עד להכרעה בערעור, וזאת בשים לב לכך שככל הידוע למשיב, הללו שהו באוקראינה מעת לידתם, ואף לאחר יציאתם מישראל בשנות ה-2000. כמו כן, נטען כי המבקשים מיוצגים, ולכן אין מניעה לקיים את הדיון בערעור בהיעדרם. בנוסף, טוען המשיב כי אין בטענות המבקשים לגבי התפרצות נגיף הקורונה כדי להצדיק מתן צו ביניים, תוך פגיעה בריבונות מדינת ישראל. עוד נטען בהקשר זה כי בעת הגשת התגובה פועל מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה במתכונת מצומצמת, וכי מכל מקום, כאשר יינקטו הליכי אכיפה נגד המבקשים, אלה ייעשו בהתאם למדיניות המשיב בעת הרלוונטית, ובהתחשב בהתפשטות נגיף הקורונה ובנסיבותיהם הפרטניות. כן נטען כי אם יינקטו הליכי אכיפה נגד המבקשים, אזי תהא פתוחה בפניהם הדרך לערור על כך בפני בית הדין לעררים, ולחלופין, להגיש בקשה לעיכוב הרחקתם בהתאם לנוהל מס' 5.2.0038 של רשות האוכלוסין וההגירה "נוהל הטיפול בבקשה לעיכוב הרחקה/מתן רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה מוגבלת במצב חירום רפואי" (להלן: הנוהל ).

8.

בתשובתם לתגובת המשיב מוסיפים המבקשים וטוענים, בין היתר, כי מאחר שבמוקד הערעור עומדת שאלת מהימנותם וכנות הגיור שעברו, הרי שקיימת חשיבות בהתייצבותם לדיון שיתקיים בערעור על-מנת שבית משפט זה יוכל להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי.

דיון והכרעה

9.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מושכלות יסוד הן כי המבקש סעד זמני בערעור נדרש להוכיח קיומם של שני תנאים, ביניהם מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", והם כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שדחיית הבקשה תסב לו נזק בלתי הפיך (ראו: עע"ם 6336/09 ריו נ' שר הפנים , פסקה 5 (23.8.2009); עע"ם 7983/09 לוי נ' מדינת ישראל משטרת ישראל , פסקה 7 (19.10.2009); עע"ם 1903/14 טרספה נ' משרד הפנים , פסקה 5 (29.5.2014)).

כן נקבע בפסיקה כי ככלל, יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: עע"ם 7685/18 ועדת המשנה להתנגדויות נ' גמ"ח קהל חסידים , פסקה 8 (2.12.2018)).

10.

בענייננו, לא ראיתי לטעת מסמרות בשאלת סיכויי ערעורם של המבקשים להתקבל, וזאת מאחר שלדידי, מאזן הנוחות נוטה במובהק לצד דחיית הבקשה דנן. לא אחת קבע בית משפט זה כי ככלל, לא תיחשב הרחקת אדם מישראל עד לבירור ערעורו כפעולה המסבה לו נזק בלתי-הפיך, שכן במצב דברים רגיל, אין מניעה שהמערער ישוב לישראל אם ערעורו יתקבל (ראו: עניין ריו , שם; עע"ם 3658/11 תיאודור נ' משרד הפנים , פסקה 9 (19.5.2011); עע"ם 2357/14 אסבוק נ' משרד הפנים , פסקה 7 (7.5.2014)). אף במקרה דנן אינני סבורה כי הרחקת המבקשים לאוקראינה תסב להם נזק שאינו ניתן לריפוי, וברי כי אם ערעורם יתקבל – הם יהיו רשאים לשוב ולהתגורר בישראל.

11.

עוד יצוין כי המבקשים אמנם תומכים יתדותיהם, בין היתר, בהתפרצותו של נגיף הקורונה, ובסיכון הנשקף להם בהרחקה לאוקראינה בשל גילם ולאור מצבו הרפואי של המבקש. ברם, לא מכבר ציין בית משפט זה כי אין בנגיף הקורונה, כשלעצמו, כדי להוות "גלגל הצלה" מפני הליכים אלה ואחרים המבוצעים על-פי דין, והדברים יפים גם לעניין פעולות אכיפה נגד שוהים בלתי-חוקיים (ראו והשוו: בג"ץ 2933/20 גוטייר נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 10 (18.5.2020)). יתר על כן, המשיב ציין בתגובתו כי בבוא העת, הרחקת המבקשים לארץ מוצאם תיעשה תוך התחשבות בנסיבותיהם הפרטניות ובהתפשטות נגיף הקורונה במועד הרלוונטי. חזקה על המשיב כי אכן יפעל כאמור, ומכל מקום, צוינו בתגובתו סעדים חלופיים אשר יעמדו למבקשים במידת הצורך, כדוגמת הגשת ערר לבית הדין לעררים, או בקשה לעיכוב הרחקתם בהתאם להוראות הנוהל (זאת, ככל שיתקיימו התנאים לכך ואינני מביעה עמדה בנדון). לא מצאתי, אפוא, כי יש בטענות המבקשים בדבר התפרצות נגיף הקורונה כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת מתן סעד זמני בענייננו.

12.

סוף דבר : הבקשה למתן סעד זמני נדחית ללא צו להוצאות.