פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
3511/22 -
ב'
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המערערת:
חברת שלו ובניו בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שחק שירותי ניהול ורפואה בע"מ
2. אריאל המרכז לחקר וקידום הגיל
השלישי בע"מ
3. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון
4. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל
בע"מ
5. חברת שקמונה בע"מ
6. חברת עמיגור 200 (99) בע"מ
בקשת לעיכוב ביצוע
חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון), מיום
3.5.22, בעת"מ 17418-02-22 ובעת"מ 45827-02-22
בשם המערערת:
עו"ד ניר רבר;
עו"ד
נדב דורון
בשם המשיבה 1:
עו"ד ניר ברנט
בשם המשיבה 2:
עו"ד מירב קנולר
בשם המשיבה 3:
עו"ד יצחק ברט;
עו"ד יונתן סיטון
בשם המשיבה 4:
עו"ד שירלי סופר דמרי
בשם המשיבה 5:
עו"ד גיא הירש
החלטה
1.
לפניי שתי בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) מיום 3.5.2022 בעת"מ 17418-02-22 ובעת"מ 45827-02-22, בגדרו נקבע כי המבקשת-המערערת (להלן: שלו ) אינה עומדת בתנאי סף של מכרז שפרסם משרד הבינוי והשיכון (המשיב 3, ולהלן: משרד השיכון ) להפעלת בתי דיור לאוכלוסיית גיל הזהב.
רקע
2.
ביום 30.11.2020 פרסם משרד השיכון את מכרז פומבי 10/202 למתן שירותי ניהול, הפעלה ואחזקה של 62 בתי דיור לאוכלוסיית גיל הזהב (להלן בהתאמה: המכרז ו בתי דיור ). במכרז צוין כי בבתי הדיור מתגוררים קשישים, עולים וותיקים, בעלי תעודת זכאות כחסרי דירה אשר מתקיימים מקצבאות זקנה בתוספת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. במכרז חולקו בתי הדיור ל-3 מחוזות גיאוגרפיים: מרכז; צפון; וירושלים-דרום, ונקבע כי כל מציע רשאי לזכות לכל היותר בשני מחוזות. ביום 29.12.2021 החליטה ועדת המכרזים של משרד השיכון (להלן: ועדת המכרזים ) כי שלו זכתה במחוז מרכז, ואילו במחוזות צפון וירושלים-דרום זכתה המשיבה 4 (להלן: עמידר ).
3.
ביום 6.2.2022 וביום 20.2.2022 הגישו – בהתאמה – המשיבה 2 (להלן: אריאל ) והמשיבה 1 (להלן: שחק ), שהשתתפו אף הן במכרז, עתירות לבית המשפט המחוזי נגד החלטת ועדת המכרזים כאמור. לעתירותיהן צורפו בקשות למתן צו ארעי וצו ביניים, המורים למשרד השיכון להימנע מכל פעולה שנועדה לקדם התקשרות חוזית עם שלו ועמידר בקשר למכרז. ביום 9.2.2022 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ארעי כמבוקש; ביום 28.2.2022 הורה בית המשפט על ביטול הצו; וביום 2.3.2022 קבע בית המשפט כי הצו יבוטל רק ביחס למפעילים נוכחיים של בתי דיור שלא יגישו הצהרה למשרד השיכון שלפיה הם נכונים להמשיך ולהפעילם.
4.
ביום 3.5.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעתירות. נקבע כי שלו אינה עומדת בתנאי סף של המכרז, שלפיו על המציע להיות "בעל ניסיון מוכח בניהול והפעלה של [...] לפחות 50 יחידות דיור", לנוכח פרשנות שהעניק בית המשפט המחוזי למושג "יחידת דיור", שלפיה אין הוא כולל מספר חדרים באותה דירה . לצד זאת, נקבע כי אין להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת אריאל. בית המשפט המחוזי הורה אפוא על החזרת המכרז לוועדת המכרזים, אשר ביום 8.5.2022 הכריזה – בעקבות חישוב ניקוד מחדש, בהתאם לפסק הדין – על עמידר כזוכה במחוזות צפון ומרכז, ועל שחק כזוכה במחוז ירושלים-דרום.
הבקשות שלפניי וטענות הצדדים
5.
ביום 24.5.2022 הגישה שלו ערעור על פסק הדין ובצדו בקשה לעכב את ביצועו – אך רק ביחס לארבעת בתי הדיור המופעלים על-ידה כיום במחוז מרכז, כך שהיא תמשיך להפעילם עד להכרעה בערעורה. שלו התמקדה בבקשתה בסיכויי הערעור וטענה כי אלו גבוהים. בין היתר, נטען כי בעתירות שהגישו שחק ואריאל כלל לא הוזכרה טענה לעניין פרשנות המונח "יחידת דיור" בתנאי הסף של המכרז; וכי לפיכך הכרעת בית המשפט המחוזי מבוססת, באופן בלעדי, על הרחבת חזית אסורה, מבלי שניתנה לשלו הזדמנות להתמודד עם הטענה. שלו מוסיפה כי פרשנות בית המשפט המחוזי למונח הנ"ל מנוגדת לעמדת ועדת המכרזים ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של תנאי הסף הנדון; וכי עתירת שחק הוגשה בשיהוי כבד, אך עניין זה כלל לא נדון בפסק הדין. ביחס למאזן הנוחות, נטען שיש מקום לשמור על המצב הקיים, על מנת למנוע פגיעה בשלו, בעובדיה ובדיירי בתי הדיור שהיא מפעילה כאמור.
6.
בתגובה לבקשת שלו טענה שחק כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי שלו מושתקת מהעלאת טענות לעניין מאזן הנוחות, לנוכח התנגדותה לבקשות שהגישו כאמור שחק ואריאל בבית המשפט המחוזי למתן סעדים זמניים עד להכרעה בעתירותיהן. מנגד, אריאל הדגישה בתגובתה כי לשיטתה יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, אך ביחס לכל בתי הדיור במחוזות מרכז וירושלים-דרום (שם צפויה להשתנות זהות המפעילים אם יתקבל הערעור). אריאל ציינה כי אמנם אין לה עניין בתוצאות הערעור, אך טענה כי עיכוב ביצוע כאמור ישרת את טובת הדיירים. אריאל הדגישה כי החלפת החברה המפעילה כרוכה, בין היתר, בהליכים בירוקרטיים מורכבים שעל הדיירים לבצע; וכי בשים לב למאפייני הדיירים, כמפורט לעיל, יש בהליכים אלו כדי להטיל עליהם נטל כבד, לגרום להם תחושות של בלבול ומתח ולפגוע ברווחתם. אף עמידר טענה בתגובתה כי אין הצדקה לעכב את ביצוע פסק הדין באופן המבוקש על-ידי שלו, אך הביעה הסכמה לעיכוב ביצוע ביחס למחוזות מרכז וירושלים-דרום בכללותם, "לפנים משורת הדין, לטובת הקשישים ולטובת העובדים של כל החברות המעורבות בהליכי מכרז זה" .
7.
בתגובת משרד השיכון לבקשת שלו נכללה, למעשה, בקשה חדשה מצדו לעיכוב ביצוע פסק הדין, כך שהחברות המפעילות כיום את בתי הדיור במחוזות מרכז וירושלים-דרום ימשיכו להפעילם עד להכרעה בערעור, אלא אם יצהירו שאינן מעוניינות בכך. לטענת משרד השיכון, סיכויי הערעור של שלו "אינם קטנים כלל" וטענותיה ראויות לדיון. עם זאת, בקשת משרד השיכון מבוססת בעיקר על מאזן הנוחות, באספקלריה של טובת הדיירים. משרד השיכון ציין כי אם תידחה בקשתו ובסופו של דבר יתקבל הערעור, יוחלפו פעמיים המפעילים של כ-28 בתי דיור בשני המחוזות הנ"ל (פעם אחת לנוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ופעם שנייה לנוכח ההכרעה בערעור). הוסבר כי החלפה כאמור כרוכה, בין היתר, בשינוי של הצוות המטפל בדיירים, של מערך הניהול ושל פעילויות הרווחה, ואף עלולה לפגוע בשגרת התיקונים והאחזקה בבתי הדיור. משרד השיכון הדגיש כי יש בשינויים אלה כדי לפגוע ברווחתם – שמא אף בבריאותם – של אלפי דיירים, לנוכח הימנותם על אוכלוסייה מוחלשת ומאפייניהם, כמפורט לעיל. נטען כי מנגד, אם תתקבל הבקשה ובסופו של דבר יידחה הערעור, הנזקים שעלולות לספוג החברות שזכו במכרז הם כלכליים בלבד.
8.
בהחלטתי מיום 8.6.2022 קבעתי כי הצדדים רשאים להגיב לבקשת משרד השיכון לעיכוב ביצוע. בתגובותיהן מסרו שלו , עמידר ו אריאל הסכמה לבקשת משרד השיכון, ואילו שחק התנגדה לה. לטענתה, מעבר לכך שסיכויי הערעור נמוכים באופן שמצדיק, כשלעצמו, את דחיית הבקשה, הרי שאף מאזן הנוחות אינו תומך בקבלתה. שחק הדגישה כי לאחר הודעת ועדת המכרזים על זכייתה במכרז, בהתאם לפסק הדין, החלה שחק להסדיר את מעמדה כמפעילת בתי הדיור במחוז ירושלים-דרום ואף לנקוט את הדרוש מול הדיירים עצמם. בנסיבות אלו, לטענתה, עיכוב ביצוע פסק הדין יגרום לחוסר ודאות ובלבול בקרב הדיירים, ויסב להם נזק רב יותר מזה שייגרם להם אם תידחה בקשת משרד השיכון, וזאת נוסף על הנזקים שייגרמו לשחק עצמה כתוצאה מהצעדים שנקטה כאמור.
דיון והכרעה
9.
כאמור, שלו הביעה הסכמתה לבקשת משרד השיכון, ולפיכך זו הבקשה הטעונה הכרעה בענייננו. אקדים ואומר כי לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת משרד השיכון להתקבל.
10.
כידוע, בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעתירה מינהלית תוכרע בהתאם לשני שיקולים, סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בין תנאים אלו ישנו יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל, השיקול העיקרי הוא מאזן הנוחות (ראו, למשל, עע"מ 2673/22 ר.ג.א שירותים וניקיון (ישראל) 1987 בע"מ נ' י.ר.א.ב שרותי נוי (1985) בע"מ , בפסקה 12 (11.5.2022) (להלן: עניין ר.ג.א ); עע"מ 5655/20 כפר ילדים ונוער "אהבה" – עמותה לקידום ילדים, נוער וצעירים בסיכון נ' מדינת ישראל – משרד הרווחה , בפסקה 11 (20.10.2020)).
11.
איני רואה להכביר מילים על סיכויי הערעור בענייננו, אך אציין כי מעיון בטענותיה של שלו דומה כי אלו אכן ראויות לבירור. בנוגע למאזן הנוחות – אשר לו, כאמור, הבכורה – אומר כבר עתה כי אני סבורה שזה מצדיק לקבל את הבקשה.
12.
אכן, ככלל, הנטייה היא שלא לעכב ביצוע פסקי דין שניתנו בעתירות שעניינן מכרזים לאספקת שירותים, שכן לרוב, לא ייגרם כתוצאה מכך נזק בלתי הפיך לספקי השירות (ראו, למשל, עניין ר.ג.א , בפסקה 13 והאסמכתאות שם; עע"מ 9012/20 י.ר.א.ב שירותי נוי (1985) בע"מ נ' מצדר בע"מ , בפסקה 20 (3.2.2021)). אלא שבענייננו, מוסכם למעשה על הצדדים כי מאזן הנוחות צריך להיבחן בעיקרו של דבר בראי טובת הדיירים, לנוכח מאפייניהם ובשל ההשלכות הכרוכות מבחינתם בהחלפת מפעילי בתי הדיור. ואכן, בשים לב למאפייני הדיירים, כמפורט לעיל, שוכנעתי כי יש בהחלפת המפעילים כאמור כדי להטיל עליהם עול משמעותי ולפגוע ברווחתם, בשגרת חייהם ואפשר שאף בשירותים הניתנים להם בפרק הזמן שסביב ההחלפה. לפיכך, מקובל עליי כי טובת הדיירים היא שזהות מפעילי בתי הדיור לא תשתנה, ככל הניתן, עד למתן פסק דין חלוט בעניין המכרז, ומסקנתי היא שמאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה.
13.
אציין כי לא נעלמה מעיניי טענתה של שחק, שלפיה עמדת משרד השיכון בבקשתו מנוגדת לעמדתו ביחס לבקשה שהגישה אריאל – שאליה הצטרפה שחק – למתן סעדים זמניים כאמור בבית המשפט המחוזי. ואולם, אין בטענה זו כדי לשנות את מסקנתי דלעיל. ראשית, משרד השיכון הוא אשר מופקד על טובת הדיירים, ואין בטענות שחק כדי להוביל למסקנה כי משרד השיכון מונע בבקשתו משיקול אחר (ויוזכר כי אף אריאל ועמידר עמדו בתגובותיהן על כך שטובת הדיירים תומכת בעיכוב ביצוע כאמור). ואכן, עיון בתגובת משרד השיכון לבקשה הנ"ל שהגישה אריאל בבית המשפט המחוזי מעלה כי התנגדותו למתן סעדים זמניים התבססה, בין היתר, על נסיבות הגשת עתירתה של אריאל, לרבות שיהוי שנפל בה לשיטתו, ועל ההשלכות שנבעו מכך על טובת הדיירים בנקודת הזמן ההיא. מעבר לכך, אף אם אניח – לצורך הדיון – כי יש ממש בטענה הנדונה של שחק, הרי שטענה זו תקפה באותו אופן נגד שחק עצמה, שבמסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הצטרפה לבקשת אריאל כי לא יוחלפו מפעילי בתי הדיור עד להכרעה בעתירות, וזאת לנוכח טובת הדיירים.
14.
אשר על כן, בקשת משרד השיכון מתקבלת, במובן זה שיעוכב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לבתי הדיור במחוזות מרכז וירושלים-דרום, כך שהחברות המפעילות אותם כיום ימשיכו להפעיל אותם עד להכרעה בערעור. עיכוב הביצוע כאמור לא יחול ביחס לחברות שיצהירו בפני משרד השיכון שאינן מעוניינות להמשיך להפעיל את בתי הדיור שהן מפעילות כיום.
על מנת למזער את חוסר הוודאות ביחס לזהות המפעילים כאמור, הדיון בערעור ייקבע בהקדם ככל הניתן, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג בסיון התשפ"ב (22.6.2022).
ש ו פ ט ת