עע"מ 4891/22 הרשות הארצית לכבאות והצלה נ. א.א. יבוא ושיווק בע"מ

1.

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופט ר' אמיר ) מיום 3.6.2022 בעת"מ 39471-03-22. במסגרת פסק הדין התקבלה עתירתה של משיבה 1 לביטול החלטת ועדת המכרזים של המבקשת, הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: ועדת המכרזים ו - המבקשת

או הרשות , בהתאמה), אשר פסלה את הצעת משיבה 1 במכרז להספקה, התקנה ותחזוקה של מערכות התראה וחירום ברכבי כיבוי (להלן: המכרז ) והכריזה על משיבה 2 כזוכה בו. כפועל יוצא מכך הורה בית המשפט גם על ביטול המכרז ועל ביטול ההסכם שנכרת בין המבקשת לבין משיבה 2 בעקבות זכייתה.

2.

לטענת המבקשת, סיכויי הערעור שהגישה על פסק הדין טובים ביותר ומאזן הנוחות נוטה בבירור לעיכוב ביצועו. בכל הנוגע למאזן הנוחות נטען כי בית המשפט ביטל את ההסכם שנחתם בין המבקשת לבין משיבה 2 ללא סעד ביניים כלשהו, והותיר את המבקשת ללא הסכם בתוקף להמשך הספקת מוצרי חירום חיוניים וכפועל יוצא מכך ללא מענה מספק לצרכי חירום. לעמדתה, אי-מתן צו עיכוב ביצוע משמעותו כי המבקשת לא תוכל לרכוש או לתחזק את מוצרי החירום החיוניים משך זמן ממושך, וככל שתיווצר תקלה במוצר מסוים באחד מרכבי הכיבוי שלה, לא יהיה מנוס מהשבתתו.

3.

משיבה 2, שהגישה אף היא ערעור על פסק הדין, הצטרפה לטענות המבקשת. היא הוסיפה כי הנזק שייגרם לרשות אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין אינו בר פיצוי, ומנגד לא ייגרם למשיבה 1 כל נזק כתוצאה ממתן הצו המבוקש. כמו כן, פרסום מכרז חדש יגרור הקצאת משאבים רבים מצד הרשות וישית הוצאות גם על המציעים הפוטנציאליים, וכל זאת תחת עננה של אי-ודאות לגבי תוצאות הערעור דנן והשלכותיו על המכרז החדש.

4.

משיבה 1 מצדה טענה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הוגשה בחלוף כחודשיים ממועד מתן פסק הדין ובמהלך תקופה זו עשתה הרשות דין לעצמה, ותחת פרסום מכרז חדש המשיכה את ההתקשרות עם משיבה 2 שזכייתה במכרז בוטלה. בהתנהלות זו יש משום שיהוי רב, חוסר תום לב, חוסר ניקיון כפיים והפרה בוטה של הוראות פסק הדין. משיבה 1 הוסיפה וטענה כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים מאוד וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לאי-עיכוב ביצוע פסק הדין. טענת המבקשת כי ייגרם לה נזק ככל שלא יינתן הצו המבוקש על ידה נטענה בלקוניות וללא פירוט מינימלי, ומבלי שהוסבר מדוע לא פורסם מכרז חדש מאז מתן פסק הדין. על כך יש להוסיף כי גם האינטרס הציבורי שבקידום מכרזים מצדיק את דחיית הבקשה, בפרט בשים לב לכך שמדובר במכרז להפעלת שירותים ובהתאם להלכה הפסוקה לא ניתן לומר כי צפוי נזק בלתי הפיך שלא ניתן לפיצוי כספי.

5.

לאחר עיון בבקשה ובתשובות המשיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל .

אמנם, ככלל הנטייה היא שלא לעכב את ביצועם של פסקי דין שניתנו בעתירות שעניינן מכרזים להספקת שירותים, שכן על פי רוב לא ייגרם מכך נזק בלתי הפיך לספקי השירות (ראו לדוגמה לאחרונה: עע"מ 3511/22 חברת שלו ובניו בע"מ נ' שחק שירותי ניהול ורפואה בע"מ , פסקה 12 (22.6.2022); עע"מ 2673/22 ר.ג.א שירותים וניקיון (ישראל) 1987 בע"מ נ' י.ר.א.ב שרותי נוי (1985) בע"מ , פסקה 12 (11.5.2022) ). עם זאת, סוג המרכז אינו עומד לבדו ויש להביא בחשבון גם שיקולים נוספים (ראו: עע"מ 9012/20

י.ר.א.ב שירותי נוי (1985) בע"מ נ' מצדר בע"מ , פסקה 19 (3.2.2021) ; עע"מ 4857/15 כשרות פתח לתקווה – כ.פ.ל בע"מ נ' דנאל (אדיר יהושע) בע"מ , פסקה 16 (24.7.2014)), ובהם הפגיעה באינטרס הציבורי ( עע"מ 877/21 ממ"ל-מפעלי מיחזור לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה , פסקה 6 (16.3.2021); עע"מ 6196/20 סיגנצ'ור איי טי בע"מ נ' מכבי שירות בריאות , פסקה 16 (10.11.2020)).

6.

בענייננו, כאמור, לאחר זכייתה של משיבה 2 במכרז, נערך בינה לבין המבקשת הסכם למתן השירותים מושא המכרז והתברר כי הן אף החלו ביישומו. בפסק דינו בית המשפט הורה על ביטולו של הסכם זה כמו גם על ביטול המכרז בכללותו ועל עריכת מכרז חדש. פירוש הדבר הוא כי כתוצאה מפסק הדין נותרה המבקשת ללא ספק שירותים חיוניים, שהיעדרם עשוי להביא להשבתת רכבי חירום, ואין צריך להרחיב את הדיבור על הנזק שעשוי להיגרם לציבור כתוצאה מכך. לא למותר לציין כי אף אילו הייתה פועלת המבקשת לפרסום מכרז חדש לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא היה בכך כדי לאיין נזק זה, שכן עריכת מכרז אינה עניין של מה בכך, היא אינה נעשית בהינף יד והיא צפויה להימשך מספר חודשים (ודי להזכיר כי חלפו למעלה משבעה חודשים מיום פרסום המכרז מושא הערעור ועד לחתימת ההסכם בין המבקשת למשיבה 2). על כך יש להוסיף כי פרסום מכרז חדש על ידי המבקשת יחייב הקצאת משאבים מצדה ומצד מציעים פוטנציאליים – וביניהם המשיבות עצמן – אשר ירדו לטמיון ככל שיתקבל הערעור, ומבלי אפשרות לפצות מי מהם על נזקיהם במקרה מעין זה (עע"מ 8753/13 שלב 1945 הובלות (2004) בע"מ נ' תחבורה אגודה שיתופית מרכזית לשירותים בחקלאות בע"מ , פסקה 10 (2.2.2014) (להלן: עניין שלב ); עע"מ 7101/10 יסודות צור בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל – מחוז ירושלים , פסקה 9 (10.3.2011)).

7.

מנגד, לא התרשמתי כי עיכוב פסק הדין עד להכרעה בערעור יסב למשיבה 1 נזק, ודאי לא כזה שיש בו כדי להטות את הכף לעברה, שהרי בין היתר אין כל ודאות שהיא זו אשר תזכה במכרז החדש שיפורסם (וראו: עניין שלב , פסקה 10; עע"מ 1637/09 האגודה למען החייל בישראל נ' ד.ד.ש. מפיצי הדרום חברה לשיווק בע"מ , פסקה 6 (19.3.2009)).

8.

נוכח כל האמור, ואף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לעבר קבלת הבקשה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב אפוא עד להכרעה בערעור. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. דיון בערעור ייקבע בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן.