החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 3556/18אלקטרה אנרגיה בע"מ נ. לסיכו בע"מ

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל
מכרזים · עיכוב ביצוע פסק דין בעניין פסילת זוכה במכרזבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין שפסל זוכה במכרז

הבקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין שפסל את זכייתה של אלקטרה במכרז חברת החשמל התקבלו. נקבע כי הערעור מעלה שאלות של ממש בפרשנות תנאי הסף, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע לנוכח האינטרס בקידום הפרויקט ואכלוס שכונות. הנזק הכספי למשיבה ניתן לפיצוי, והמבקשת נטלה על עצמה סיכון בהמשך ההשקעה.

העובדות

בית המשפט המחוזי קיבל עתירה ופסל את הצעתה של זוכה במכרז של חברת חשמל מחמת אי עמידה בתנאי סף הנוגע למנהל עבודה מוסמך לפי תקנות הבטיחות בעבודה. המבקשים הגישו ערעורים וביקשו עיכוב ביצוע, בטענה לנזקים כספיים ולעיכוב באכלוס שכונות מגורים. המשיבה טענה כי המבקשים ממשיכים בעבודות באופן מכוון ואין לקבל את הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי שפסל את הצעתה של אלקטרה במכרז עד להכרעה בערעור?
  2. 2.האם סיכויי הערעור טובים ושיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת המבקשים לעיכוב הביצוע?

הלכות

  1. 1

    בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין נדרש המבקש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו

    ״המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי שיקולי״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    שיקולי מאזן הנוחות הם אבן הבוחן המרכזית בבקשת עיכוב ביצוע, ובמקרה זה נטתה הכף לקבלת הבקשה לנוכח האינטרס הציבורי ואינטרסים של צדדים שלישיים בקידום הפרויקט

    ״לצד השיקול של סיכויי הערעור, יש לבחון את שיקולי מאזן הנוחות, לגביו נקבע לא אחת כי הוא״
    למשפט בטקסט ←
  3. 3

    נזק כספי הניתן לפיצוי אינו מצדיק בדרך כלל דחיית בקשה לעיכוב ביצוע, וכל צד הפועל במהלך ההליך נוטל על עצמו סיכון לגבי השקעותיו

    ״לצד זאת, יודגש כי ככל שאלקטרה תבחר להמשיך בביצוע העבודות ובהשקעת משאבים לשם כך עד להכרעה״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • מכרז
  • תנאי סף
  • מנהל עבודה מוסמך
  • סיכויי ערעור
  • מאזן נוחות
  • פרשנות מכרז

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

עע"ם

3556/18

עע"ם

3612/18

לפני:

כבוד השופטת י' וילנר

המבקשת

בעע"ם

3556/18:

אלקטרה אנרגיה בע"מ

המבקשת

בעע"ם

3612/18:

חברת החשמל לישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבות

בעע"ם

3556/18:

1.

לסיכו

בע"מ

2. חברת החשמל לישראל

3.

מנוליד

– חרות מערכות בע"מ

4. בני כהן נכסים בנין פיתוח 1999

בע"מ

5. גילי ויואל עזריה בע"מ

המשיבות

בעע"ם

3612/18:

1.

לסיכו

בע"מ

2. אלקטרה אנרגיה בע"מ

3.

מנוליד

–

חרות בע"מ

4. בני כהן נכסים בנין ופיתוח 1999

בע"מ

5. גילי ויואל עזריה בע"מ

בקשות לעיכוב ביצוע

פסק דינו של בית המשפט לעניינים

מינהליים

חיפה (כב'

השופטת ר'

למלשטריך-לטר

)

בעת"ם

20867-03-18 מיום 30.4.2018

בשם המבקשת

בעע"ם

3556/18:

עו"ד יוסי לוי; עו"ד אסף

שובינסקי

;

עו"ד חן שומרת

בשם המבקשת

בעע"ם

3612/18:

עו"ד ליאור מימון; עו"ד מתן

קרול

בשם המשיבה 1

בעע"ם

3556/18 ו-

בעע"ם

3612/18:

עו"ד איה רייך-

מינא

; עו"ד ינון

חימי

החלטה

1.

שתי בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בעת"ם 20867-03-18 מיום 30.4.2018 בגדרו התקבלה עתירת לסיכו בע"מ (להלן: לסיכו ) ונפסלה זכייתה של אלקטרה אנרגיה בע"מ (להלן: אלקטרה ) במכרז שפרסמה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: המכרז להלן: חברת חשמל ) להטמנת קו מתח עליו 161 ק"ו בשכונת נאות אפק

ובשכונת לב העיר בקרית ביאליק.

2.

במסגרת פסק הדין התקבלה טענת לסיכו

לפיה אלקטרה לא עמדה באחד מתנאי הסף של המכרז, שכן מנהל העבודה מטעמה אינו מוסמך כנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: תקנות הבטיחות ). בית המשפט המחוזי דחה את טענת חברת חשמל ואלקטרה לפיהן מנהל העבודה אינו נדרש להיות מנהל מוסמך וכי העבודות מושא המכרז אינן כפופות לתקנות הבטיחות. בפסק הדין נקבע כי אמנם שתי הפרשנויות שהציגו הצדדים ללשון המכרז הן סבירות, ואולם לנוכח הכללים החלים על פרשנות מכרזים, כמו גם תכלית המכרז וכוונת הצדדים, יש להעדיף את הפרשנות לפיה אחת מדרישות הסף במכרז היא דרישה למנהל עבודה מוסמך בהתאם לתקנות הבטיחות.

מבחינה אופרטיבית נקבע כי העתירה מתקבלת וכי יש לפסול את הצעתה של אלקטרה אשר לא עמדה בתנאי הסף. בית המשפט הורה כי הדיון יחזור לוועדת המכרזים על-מנת שתקבע מיהי הזוכה במכרז. כמו כן, נקבע כי ועדת המכרזים תתכנס בתוך 21 יום מיום מתן פסק הדין, ובמקביל תורה על הפסקת עבודתה של אלקטרה.

3.

להשלמת התמונה יצוין כי לסיכו לא הגישה בקשה למתן צו ביניים במהלך ההליך בבית המשפט המחוזי, ואולם בקשת חברת חשמל לדחות את הדיון הוגשה בהסכמה ובכפוף לכך שלא תטען למעשה עשוי או לשיהוי בגין הארכה המבוקשת.

הבקשות דנן

4.

אלקטרה וחברת חשמל הגישו ערעורים על פסק הדין, ובצדן את הבקשות דנן לעיכוב ביצועו. בבקשות נטען כי אם תופסק עבודתה של אלקטרה בשטח ייגרמו לה נזקים כבדים, שכן היא כבר השקיעה כספים רבים לצורך היערכות לביצוע העבודות מושא המכרז. כן נטען כי הצעתה של לסיכו גבוהה בכ-5 מיליון ש"ח מזו של אלקטרה, כך שהתקשרות עם לסיכו לצורך ביצוע העבודות תוביל לבזבוז משאבי ציבור. המבקשות הוסיפו כי עיכוב העבודות יגרום לעיכוב ממשי באכלוס שכונות מגורים שלמות בנות אלפי יחידות דיור, מאחר שאלו לא יחוברו לרשת החשמל במועד, וזאת תוך גרימת נזק לתושבים העתידיים. מנגד, נטען כי היעתרות לבקשת עיכוב הביצוע לא תגרום ללסיכו נזק שאינו ניתן לכימות ולפיצוי אף אם בסופו של דבר יידחו הערעורים. חברת חשמל ואלקטרה טענו עוד כי סיכויי הערעור הם לכל הפחות טובים.

5.

בתשובת לסיכו לבקשת עיכוב הביצוע צוין כי מאז מתן פסק הדין אלקטרה ממשיכה בביצוע העבודות ואף הגבירה באופן מכוון את קצב והיקף העבודות בשטח. לסיכו הוסיפה כי הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לא נועדה לשימור המצב הקיים בשטח, וכי משמעות קבלתה היא מתן צו עשה לביצוע העבודות מושא המכרז על-ידי אלקטרה באופן שיוביל לסיכול פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי.

לטענת

לסיכו , סיכויי הערעור נמוכים, שכן פסק הדין מנומק, מפורט וצודק. כן נטען כי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים את דחיית הבקשה, באשר הנזקים הנטענים על-ידי חברת חשמל ואלקטרה הם כספיים בלבד ואינם בלתי-הפיכים. לטענת לסיכו , המבקשות ידעו לאורך כל הדרך על טענותיה של לסיכו , ולקחו על עצמן "סיכון מחושב" בכך שהחלו בעבודות במהלך הבירור המשפטי של טענות אלה.

דיון והכרעה

6.

לאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

כידוע, המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו (ראו לדוגמא: ע"א 2264/17 רישן בניין והשקעות בע"מ נ' נתנאל , פסקה 15 (28.2.2018)). בענייננו, מבלי לטעת מסמרות בעניין, אומר כי הערעור מעלה שאלות של ממש בסוגיית הפרשנות, ואין לקבל את טענת לסיכו לפיה סיכויי הערעור קלושים, זאת, בין היתר, לנוכח קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה גם הפרשנות שהציעו המבקשות לתנאי המכרז היא פרשנות סבירה ומתקבלת על הדעת.

לצד השיקול של סיכויי הערעור, יש לבחון את שיקולי מאזן הנוחות, לגביו נקבע לא אחת כי הוא ישמש כאבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשת עיכוב הביצוע (ראו: רע"א 653/18 פלוני נ' ד"ר אבו שקרה, פסקה 8 (17.4.2018)). במקרה זה נוטה הכף לעבר קבלת הבקשה והמשך ביצוע העבודות בשטח, וזאת גם לנוכח האינטרסים המובהקים של צדדים שלישיים בקידום הפרויקט, ובהם אלפי משפחות העתידות לאכלס את השכונות האמורות. מובן כי ככל שיידחו בסופו של דבר הערעורים, תוכל לסיכו לרפא את נזקיה באמצעות פיצוי כספי. בנסיבות אלה, כאמור, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ולעכב את ביצועו של פסק הדין עד להכרעה לערעור. לצד זאת, יודגש כי ככל שאלקטרה תבחר להמשיך בביצוע העבודות ובהשקעת משאבים לשם כך עד להכרעה בערעור, היא נוטלת על עצמה סיכון לגבי השקעותיה בביצוע העבודות.

7.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת. אין צו להוצאות.

המזכירות תקבע את הדיון בערעורים בהקדם ועוד לפני יציאת בית משפט זה לפגרה.

ניתנה

היום, ג' בסיון

התשע"ח

(17.5.2018).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • עע"מ 2966/19HUMAN RIGHTS WATCH נ. שר הפניםהחלטה
  • עע"מ 368/19אליה גבריאל כהן נ. וועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה, חיפההחלטה

הלכות

  1. 1בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין נדרש המבקש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו
  2. 2שיקולי מאזן הנוחות הם אבן הבוחן המרכזית בבקשת עיכוב ביצוע, ובמקרה זה נטתה הכף לקבלת הבקשה לנוכח האינטרס הציבורי ואינטרסים של צדדים שלישיים בקידום הפרויקט
  3. 3נזק כספי הניתן לפיצוי אינו מצדיק בדרך כלל דחיית בקשה לעיכוב ביצוע, וכל צד הפועל במהלך ההליך נוטל על עצמו סיכון לגבי השקעותיו