פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
3556/18
עע"ם
3612/18
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת
בעע"ם
3556/18:
אלקטרה אנרגיה בע"מ
המבקשת
בעע"ם
3612/18:
חברת החשמל לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבות
בעע"ם
3556/18:
1.
לסיכו
בע"מ
2. חברת החשמל לישראל
3.
מנוליד
– חרות מערכות בע"מ
4. בני כהן נכסים בנין פיתוח 1999
בע"מ
5. גילי ויואל עזריה בע"מ
המשיבות
בעע"ם
3612/18:
1.
לסיכו
בע"מ
2. אלקטרה אנרגיה בע"מ
3.
מנוליד
–
חרות בע"מ
4. בני כהן נכסים בנין ופיתוח 1999
בע"מ
5. גילי ויואל עזריה בע"מ
בקשות לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט לעניינים
מינהליים
חיפה (כב'
השופטת ר'
למלשטריך-לטר
)
בעת"ם
20867-03-18 מיום 30.4.2018
בשם המבקשת
בעע"ם
3556/18:
עו"ד יוסי לוי; עו"ד אסף
שובינסקי
;
עו"ד חן שומרת
בשם המבקשת
בעע"ם
3612/18:
עו"ד ליאור מימון; עו"ד מתן
קרול
בשם המשיבה 1
בעע"ם
3556/18 ו-
בעע"ם
3612/18:
עו"ד איה רייך-
מינא
; עו"ד ינון
חימי
החלטה
1.
שתי בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בעת"ם 20867-03-18 מיום 30.4.2018 בגדרו התקבלה עתירת לסיכו בע"מ (להלן: לסיכו ) ונפסלה זכייתה של אלקטרה אנרגיה בע"מ (להלן: אלקטרה ) במכרז שפרסמה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: המכרז להלן: חברת חשמל ) להטמנת קו מתח עליו 161 ק"ו בשכונת נאות אפק
ובשכונת לב העיר בקרית ביאליק.
2.
במסגרת פסק הדין התקבלה טענת לסיכו
לפיה אלקטרה לא עמדה באחד מתנאי הסף של המכרז, שכן מנהל העבודה מטעמה אינו מוסמך כנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: תקנות הבטיחות ). בית המשפט המחוזי דחה את טענת חברת חשמל ואלקטרה לפיהן מנהל העבודה אינו נדרש להיות מנהל מוסמך וכי העבודות מושא המכרז אינן כפופות לתקנות הבטיחות. בפסק הדין נקבע כי אמנם שתי הפרשנויות שהציגו הצדדים ללשון המכרז הן סבירות, ואולם לנוכח הכללים החלים על פרשנות מכרזים, כמו גם תכלית המכרז וכוונת הצדדים, יש להעדיף את הפרשנות לפיה אחת מדרישות הסף במכרז היא דרישה למנהל עבודה מוסמך בהתאם לתקנות הבטיחות.
מבחינה אופרטיבית נקבע כי העתירה מתקבלת וכי יש לפסול את הצעתה של אלקטרה אשר לא עמדה בתנאי הסף. בית המשפט הורה כי הדיון יחזור לוועדת המכרזים על-מנת שתקבע מיהי הזוכה במכרז. כמו כן, נקבע כי ועדת המכרזים תתכנס בתוך 21 יום מיום מתן פסק הדין, ובמקביל תורה על הפסקת עבודתה של אלקטרה.
3.
להשלמת התמונה יצוין כי לסיכו לא הגישה בקשה למתן צו ביניים במהלך ההליך בבית המשפט המחוזי, ואולם בקשת חברת חשמל לדחות את הדיון הוגשה בהסכמה ובכפוף לכך שלא תטען למעשה עשוי או לשיהוי בגין הארכה המבוקשת.
הבקשות דנן
4.
אלקטרה וחברת חשמל הגישו ערעורים על פסק הדין, ובצדן את הבקשות דנן לעיכוב ביצועו. בבקשות נטען כי אם תופסק עבודתה של אלקטרה בשטח ייגרמו לה נזקים כבדים, שכן היא כבר השקיעה כספים רבים לצורך היערכות לביצוע העבודות מושא המכרז. כן נטען כי הצעתה של לסיכו גבוהה בכ-5 מיליון ש"ח מזו של אלקטרה, כך שהתקשרות עם לסיכו לצורך ביצוע העבודות תוביל לבזבוז משאבי ציבור. המבקשות הוסיפו כי עיכוב העבודות יגרום לעיכוב ממשי באכלוס שכונות מגורים שלמות בנות אלפי יחידות דיור, מאחר שאלו לא יחוברו לרשת החשמל במועד, וזאת תוך גרימת נזק לתושבים העתידיים. מנגד, נטען כי היעתרות לבקשת עיכוב הביצוע לא תגרום ללסיכו נזק שאינו ניתן לכימות ולפיצוי אף אם בסופו של דבר יידחו הערעורים. חברת חשמל ואלקטרה טענו עוד כי סיכויי הערעור הם לכל הפחות טובים.
5.
בתשובת לסיכו לבקשת עיכוב הביצוע צוין כי מאז מתן פסק הדין אלקטרה ממשיכה בביצוע העבודות ואף הגבירה באופן מכוון את קצב והיקף העבודות בשטח. לסיכו הוסיפה כי הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לא נועדה לשימור המצב הקיים בשטח, וכי משמעות קבלתה היא מתן צו עשה לביצוע העבודות מושא המכרז על-ידי אלקטרה באופן שיוביל לסיכול פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי.
לטענת
לסיכו , סיכויי הערעור נמוכים, שכן פסק הדין מנומק, מפורט וצודק. כן נטען כי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים את דחיית הבקשה, באשר הנזקים הנטענים על-ידי חברת חשמל ואלקטרה הם כספיים בלבד ואינם בלתי-הפיכים. לטענת לסיכו , המבקשות ידעו לאורך כל הדרך על טענותיה של לסיכו , ולקחו על עצמן "סיכון מחושב" בכך שהחלו בעבודות במהלך הבירור המשפטי של טענות אלה.
דיון והכרעה
6.
לאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.
כידוע, המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו (ראו לדוגמא: ע"א 2264/17 רישן בניין והשקעות בע"מ נ' נתנאל , פסקה 15 (28.2.2018)). בענייננו, מבלי לטעת מסמרות בעניין, אומר כי הערעור מעלה שאלות של ממש בסוגיית הפרשנות, ואין לקבל את טענת לסיכו לפיה סיכויי הערעור קלושים, זאת, בין היתר, לנוכח קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה גם הפרשנות שהציעו המבקשות לתנאי המכרז היא פרשנות סבירה ומתקבלת על הדעת.
לצד השיקול של סיכויי הערעור, יש לבחון את שיקולי מאזן הנוחות, לגביו נקבע לא אחת כי הוא ישמש כאבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשת עיכוב הביצוע (ראו: רע"א 653/18 פלוני נ' ד"ר אבו שקרה, פסקה 8 (17.4.2018)). במקרה זה נוטה הכף לעבר קבלת הבקשה והמשך ביצוע העבודות בשטח, וזאת גם לנוכח האינטרסים המובהקים של צדדים שלישיים בקידום הפרויקט, ובהם אלפי משפחות העתידות לאכלס את השכונות האמורות. מובן כי ככל שיידחו בסופו של דבר הערעורים, תוכל לסיכו לרפא את נזקיה באמצעות פיצוי כספי. בנסיבות אלה, כאמור, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ולעכב את ביצועו של פסק הדין עד להכרעה לערעור. לצד זאת, יודגש כי ככל שאלקטרה תבחר להמשיך בביצוע העבודות ובהשקעת משאבים לשם כך עד להכרעה בערעור, היא נוטלת על עצמה סיכון לגבי השקעותיה בביצוע העבודות.
7.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת. אין צו להוצאות.
המזכירות תקבע את הדיון בערעורים בהקדם ועוד לפני יציאת בית משפט זה לפגרה.
ניתנה
היום, ג' בסיון
התשע"ח
(17.5.2018).
ש ו פ ט ת