פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
3942/13 - ג'
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יהורם ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד החינוך
2. הגב' סופיה מינץ, הממונה על יישום חוק חופש המידע
במשרד החינוך
3. משרד התמ''ת
4. הגב' בת שבע תורג'מן ,הממונה על יישום חוק חופש
המידע במשרד התמ"ת
5. משטרת ישראל
6. עו"ד דרור שוורץ, הממונה על יישום חוק חופש
המידע במשטרת ישראל
7. צבא הגנה לישראל
8. רס''ן זוהר הלוי, ראש מדור פניות ציבור, דובר
צה''ל
9. דרור לדרמן
10. זיוה לדרמן
11. לאון לדרמן
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של
בית
המשפט
המחוזי
בבאר שבע בעת"מ 35933-03-13 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אבידע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בעת"מ 35933-03-13 (כבוד השופטת ר' אבידע ), מיום 5.5.2013, שבמסגרתו חייב בית המשפט את המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט בסכום של 9,500 ש"ח, מתוכו 4,500 לטובת ארבעה גופים ממשלתיים.
כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקש הגיש בקשה למשיבים 8-1 לשם קבלת המידע בנוגע למשיבים 11-9. המשיבים 8-1 דחו את בקשתו, ובעקבות כך הוגשה העתירה. הרקע לבקשה לקבלת מידע הוא טענת העותר כי המשיבים 11-9 הגישו בקשות למידע אודותיו כחלק מסכסוך פוליטי. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו, בעיקר מאחר שהמידע שביקש העותר הוא בגדר מידע שאין למסרו, שכן הוא פוגע בפרטיות של המשיבים 11-9, בהתאם לסעיף 9 לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998.
המבקש הגיש ערעור על פסק דין זה. בד בבד, כאמור, הוגשה הבקשה שלפניי. במסגרתה, טוען המבקש כי הבקשה נסובה אך ורק סביב הוצאות המשפט שהוטלו לזכות המדינה, וכי הוא שילם את ההוצאות שנפסקו למשיבים 11-9. מלבד זאת, טוען הוא כי סיכויי הערעור גבוהים, וזאת מאחר שהמידע שביקש אינו פוגע בפרטיות של המשיבים, ועוד מספר טענות לגבי התנהלות המשיבים 8-1 ופרקליטות המדינה בעניינו.
לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעת הערעור וכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. בקשה לעיכוב ביצוע תתקבל אך ורק במקרים חריגים, בכפוף להוכחה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לכיוון המבקש, וכי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים (ראו למשל: ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו , פ"ד נ(1) 668, 672 (1996); ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ(5) 403 (1997)). בכל הנוגע לעיכוב ביצוע הנסוב על חיוב כספי בכלל, והוצאות משפט בפרט, תגבר הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין (ראו: ע"א 2408/13
רוטמן נ' פלאפון תקשורת (30.5.2013); ע"א 6593/12 מנאר ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נ' חאמיסי (23.9.2012)). זאת, שכן "לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור" (ראו למשל: בש"א 216/89 אברהמי נ' בנק המזרחי , פ"ד מג(2) 172 (1989)).
בהקשר זה, אמנם, יש לתת משקל מה לזהותם של הצדדים להליך. מקום בו לצד שחויב בהוצאות קושי כלכלי לשלמן בסמוך למועד מתן פסק הדין, בעוד שלצד שמנגד חוסן כלכלי ויכולת לשאת בדחיית מועד תשלום ההוצאות עד להכרעה בערעור, אפשר שהכף תטה לטובת עיכוב ביצוע התשלום, בכפוף לקיומם של סיכויי ערעור טובים. יחד עם זאת, בהליך הנוכחי המבקש לא טען כלל לקשיים כלכליים שבגינם אין ביכולתו לעמוד בתשלום ההוצאות. בהמשך לכך, סיכוי הערעור, על פניו, אינם גבוהים. משכך, אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין רק בשל היות הזוכה בהליך רשות מרשויות המדינה.
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
ט"ו בתמוז התשע"ג (23.6.2013).
ש ו פ ט