פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
4127/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
נסרי נסור ובניו בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מועצה מקומית ראמה
2. משרד השיכון
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד חוסאם סבית
בשם משיבה 1:
עו"ד בוטרוס סוסאן
בשם המשיב 2:
עו"ד תדמור עציון
החלטה
א.
ביום 28.4.08 הגישה המבקשת עתירה מינהלית (עת"מ 479/08) בה עתרה לחייב את המשיבים לתת טעם מדוע לא ישלמו לה בעבור עבודות שביצעה במסגרת מכרזים בה זכתה. כן התבקש צו שיורה למשיב 2 להעביר את התשלומים ישירות למבקשת, בהתאם להוראת סעיף 31ד לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985 שהיה בתוקפו במועד הזכייה במכרזים. הוראה זו נדרשה בשל העיקולים המוטלים על משיבה 1, וכדי "להימלט" מהם. ביום 4.5.08 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את העתירה, בקבעו "המדובר בתביעה כספית גרידא" שאינה מתאימה להתברר כעתירה מינהלית. כלפי פסק דין זה הוגש הערעור שלפנינו, ובצדו בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור - "להורות למשיב 2 להעביר ישירות למבקשת כל סכום המגיע למבקשת". ביום 11.5.08 התבקשה תגובת הצדדים.
ב.
בתגובת המשיב 2 (מיום 22.5.08) נטען כי פסק דינו של בית המשפט קמא מוצדק, כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי משיב 2 אינו צד להליך. עוד נטען כי הסעד הזמני המבוקש משנה את המצב הקיים, ושבפועל מדובר בצו עשה להעברת הכספים. כן נמסר כי בהיעדר הוראה אחרת יועברו למשיבה 1 גם כספים נוספים הקשורים בעבודות שביצעה המערערת. המשיבה 1 (בתגובה מיום 22.6.08) הצטרפה לעמדת משיב 2.
ג.
לאחר העיון סברתי כי על מנת שלא לייתר את הערעור, שלסיכוייו אינני נדרש, יוותרו הסכומים שאמור משיב 2 להעביר (כפי שפורטו בתגובתו מיום 22.5.08) בידיו (ללא העברתם למשיבה 1 או למבקשת) עד להכרעה בערעור. באופן זה, אם יתקבל הערעור וייקבע כי יש מקום לעשות שימוש בסעיף 31ד לחוק יסודות התקציב, וכמובן איני מביע דעה על כך – יהיו כספים זמינים לכך. בהתחשב בגובה הסכומים, דומה כי לא ייגרם נזק בלתי הפיך מעיכוב העברתם לקופת הרשות.
ניתנה היום, כ"א בסיון תשס"ח (24.6.08).
ש ו פ ט