עע"מ 4832/10 קרן פז חברה לבניין בע"מ נ. מינהל מקרקעי ישראל

1.

בפניי בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 26576-05-10), לפיו נדחתה עתירת המבקשת לזכייה במכרז שפורסם מטעם המשיבים. בבקשה לסעד זמני מתבקשים המשיבים להימנע מלקדם כל הליך שיש בו כדי לשווק בדרך מכרז או בכל דרך אחרת את מתחם מס' 20764 בעיר יבנה, המיועד לבניית 117 יחידות דיור.

המבקשת הגישה הצעות לשני מתחמים במסגרת המכרז. האחד, מתחם 13347 (להלן : מתחם 47) לבניית 32 יחידות דיור. האחר, מתחם 20764 (להלן : מתחם 64) לבניית 117 יחידות דיור. המבקשת זכתה במכרז במתחם 47 אך הפסידה את מתחם 64. לאחר קבלת ההודעה על זכייתה במתחם 47, היא פנתה אל המשיב בטענה כי היא שגתה בתום לב במילוי טופס ההצעה ביחס למתחם 47, שכן היא התכוונה שההצעה תהיה כלפי מתחם אחר - מתחם 134333 (להלן: מתחם 33). על סמך האמור היא ביקשה שלא לממש את זכייתה ביחס למתחם 47. בקשתה נדחתה והוחלט לחלט את הפיקדון שצורף על ידה להצעה. בשלב מאוחר יותר, פנתה המבקשת אל מנהל מקרקעי ישראל (להלן : המשיב) והפנתה את תשומת ליבו לכך שהיא בעלת ההצעה השנייה בגובהה ביחס למתחם 64. היא

ביקשה שאם הזוכה לא יממש את זכייתו, כי אז היא תוכרז כזוכה. על אף שהזוכה במתחם 64 לא מימש את זכייתו, סירב המשיב להכריז על המבקשת כזוכה במכרז. המבקשת הגישה עתירה לבית משפט קמא נגד ההחלטה שלא להכריז עליה כזוכה במכרז. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עמדת המשיב וקבע משזכתה המבקשת במתחם 47, הגם שזכייתה בוטלה, אין היא יכולה לזכות במתחם נוסף. נקבע, כי לא הופקד פיקדון נוסף או ערבויות בנקאיות בסכום המתאים לזכייה בשני המתחמים. צוין כי משחולט הפיקדון עבור ההצעה ממנה חזרה המבקשת, התוצאה המתבקשת היא שלא הופקדה הערבות הנדרשת לזכייתה בהצעה למתחם 64. על פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה, יחד עם הבקשה למתן סעד זמני שבפניי.

לטענת המבקשת היא שגתה בתום לב בעת מילוי טופס ההצעה ורשמה את הצעתה בשורה שיועדה למתחם 47 במקום למתחם 33, בו חפצה. לשיטתה, הטעות הינה גלויה ונלמדת מהסכום שהוצע החורג באופן בולט ממחירי הקרקעות ביבנה. לטענתה, העובדה שהיא זכתה במתחם 47 אינה רלוונטית משהוחלט לבטל את זכייתה. משכך, לא ניתן לומר כי היא זכתה בשני מתחמים, אלא במתחם אחד ומשכך יש להכריז עליה כזוכה במתחם 64. נטען, כי די בערבות הבנקאית שצורפה כדי לעמוד בתנאי המכרז. זאת, בהתבסס על הפרשנות שיש ליתן להוראות המכרז, כפי שפורטו בהרחבה בערעור. לשיטת המבקשת החלטת המשיבים אינה סבירה והינה בניגוד למנהל תקין. לבסוף נטען, כי הסעד הזמני נחוץ למניעת עובדות בשטח, שכן לאחר הקמתן של יחידות דיור לא ניתן יהא להפקיע את זכייתו של הזוכה במכרז, באם יתקבל הערעור.

מנגד סבורים המשיבים כי סיכויי הערעור נמוכים. לשיטתם החלטת ועדת המכרזים שלא לבחור במבקשת כזוכה במכרז ביחס למתחם 64 הינה החלטה סבירה העולה בקנה אחד עם הוראות המכרז ומתחייבת על פי ההלכה הפסוקה. באשר למאזן הנוחות נטען כי מדובר במכרז לבניית 117 יחידות דיור בעיר יבנה ב"אזור ביקוש" המצוי במרכז הארץ, וכי בכוונת המשיבים לפרסם מכרז לשיווק הקרקעות במהלך חודש יולי 2010. עיכוב המכרז יגרום לנזק לאינטרס הציבורי ויעכב את שיווקן של יחידות הדיור. במקום כבר בוצעו עבודות פיתוח בעלות של מיליוני שקלים ועיכוב יוביל לפגיעה בקופה הציבורית. מנגד נזקה של המבקשת, ככל שיוכח, ניתן לפיצוי כספי.

2.

על פני הדברים, פסק דינו של בית משפט קמא מנומק ונותן מענה לטענות המבקשת. גם אם ניתן להבין את המבקשת, שלשיטתה שגתה בתום לב, עדיין רשאים המשיבים לעמוד בקפדנות על דרישות המכרז. בשלב זה, בית המשפט

נדרש לבחון האם החלטה הרשות חורגת ממתחם הסבירות. זאת במקרה בו הרשות בחרה להקפיד על תנאי המכרז. סבורני כי לא ניתן לקבוע שסיכוי הערעור נוטים לטובת המבקשת במידה כזו שמצדיקה מתן עיכוב ביצוע. באשר למאזן הנוחות צודקים המשיבים כי יש ליתן משקל לפגיעה באינטרס הציבור ובקופה הציבורית באם יינתן סעד זמני.

כפי שנפסק

(עע"מ 3894/08

ב.ר.ב. תעשיות (אשפרה וייצור) בע"מ נ' מכבסת לבנון ואח', תק-על 2008(4), 243 ,עמ' 248) :

"לאינטרס של המשיבה 1 כי לא יינתן סעד זמני כמבוקש, יש לצרף גם את האינטרס הציבורי שביישום - בהקדם האפשרי - של המכרזים החדשים למתן השירותים, המסופקים כיום ומזה זמן על-ידי המבקשת בפטור ממכרז - שיקול המהווה אף הוא חלק ממכלול שיקולי מאזן הנוחות (ראו: בר"ם 2233/06 מפעת 1695 (1987) בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה, בפסקה 11 (טרם פורסם, 20.3.2006))".

לאור האמור לעיל סבורני כי דין הבקשה להידחות.

המבקשת תשלם הוצאות המשיבים כאחד בבקשה זו בסך 3,000 ₪.