פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
5613/15
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערת:
ע.מ.ת. ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות
תחבורה בע"מ
2. אסיק תשתיות בע"מ
בקשה לעיון חוזר ולמתן סעד זמני
בשם המבקשת:
עו"ד באסל אבו דריס
החלטה
1.
ביום 8.9.2015 החלטתי לדחות את בקשת המערערת למתן סעד זמני עד להכרעה בערעורה על פסק דינו של בית המשפט קמא, במסגרתו בוטלה החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1 (להלן: הוועדה ) להכריז עליה כזוכה במכרז. זאת, לנוכח האינטרס הציבורי המהותי בקידום מהיר של הפרויקט נשוא ענייננו – אינטרס המטה את מאזן הנוחות לחובת המערערת.
2.
ביום 15.10.2015 הודיעה משיבה 1 למערערת כי –
"ועדת המכרזים של נתיבי ישראל, בישיבתה מיום 10.9.2015 החליטה לבטל את זכייתכם מיום 14.6.2015 על כל המשתמע מכך. אנו מודים לכם על השתתפותכם בהליך ומאחלים לכם הצלחה בהמשך הדרך".
בעקבות זאת, הוגשה הבקשה הנוכחית לעיון מחדש בהחלטתי מיום 9.8.2015, ולמתן סעד זמני המורה למשיבה 1 "להימנע מלהכריז על זוכה ו/או להתקשר ו/או לפעול על פי הסכם עם זוכה אחר זולת המבקשת".
3.
אכן, הודעת משיבה 1 לוקה בחוסר בהירות, ולא ניתן ללמוד ממנה האם הצעת משיבה 2 (או הצעה אחרת) הוכרזה כזוכה, כך שהפרויקט נשוא ענייננו עומד לצאת לדרכו, או שמא בוטל המכרז כולו. למעשה, ההחלטה "לבטל את זכייתכם" אינה ברורה כלל, בהתחשב בכך שבית המשפט קמא הורה זה מכבר על ביטול ההחלטה שבה הוכרזה, בשעתו, הצעת המערערת כזוכה. אף השיהוי שבו נמסרה ההודעה למערערת, למעלה מחודש לאחר קבלת ההחלטה, מעורר תהיות.
עם זאת, אין בסימני שאלה אלה כדי להביא למתן סעד זמני. האינטרס הציבורי בקידום מהיר של הפרויקט עומד בעינו גם לאחר החלטתה המאוחרת של הוועדה – יהא תוכנה המדויק אשר יהא – ודי בו כדי להטות את מאזן הנוחות לחובת המערערת. זאת, כמובן, מבלי לחוות דעה לגופן של טענות המערערת כנגד ההחלטה, אותן בידה להעלות במסגרת ההליך העיקרי. עיקרו של דבר, החומר כפי שהוגש, על היש והאין שבו, אינו מצדיק עיון חוזר בהחלטה מכוח קיומן של נסיבות חדשות.
הבקשה, כפי שהוגשה, נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז בחשון התשע"ו (29.10.2015).
ש ו פ ט