עע"מ 5725/20 פלוני נ. מדינת ישראל - רשות שוק ההון ביטוח וחסכון

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, (השופטת א' כהן ) בעת"מ 73335-06-20, מיום 29.7.2020, בו נדחתה עתירה שהגישו המבקשים לביטול החלטתה של המשיבה 1, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן: הרשות או רשות שוק ההון ) לדחות את בקשת המבקשת 1 לקבלת רישיון מורחב למתן אשראי.

2.

המבקשת 1, היא חברה המספקת שירותים פיננסיים בישראל (להלן: החברה ). לפני כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: חוק הפיקוח ), הייתה החברה בעלת תעודת רישום כנותנת שירותי מטבע מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. המערער 2, הוא בעליה של החברה (להלן: פלוני ). במסגרת המעבר למשטר הרישוי החדש על פי חוק הפיקוח, הגישה החברה בקשה לקבלת רישיון מורחב למתן אשראי, כמשמעותו בחוק הפיקוח, ובאוגוסט 2018 קיבלה רישיון זמני עד לסוף שנת 2019, לשם מתן שהות לבחינת בקשתה. בחודש דצמבר 2019 הוארך רישיונה הזמני של החברה עד ליום 30.6.2020, או עד להחלטה בבקשה על ידי המפקח על נותני השירותים הפיננסיים (להלן: המפקח ), לפי המוקדם.

3.

ביום 3.2.2020 נמסרה הודעה למבקשים על כוונת המפקח לדחות את בקשתם לקבלת רישיון, וכי הם זכאים להעלות טענותיהם בכתב לענין זה בטרם קבלת החלטה. במכתב ההודעה צוין בין היתר כי ממידע שהועבר ממשטרת ישראל עולה כי פלוני ואלמוני (שכיהן באותה העת כנושא משרה בחברה, להלן: אלמוני ), מעורבים בביצוע עבירות פליליות חמורות של הלבנת הון. טענות המבקשים הוגשו ביום 15.3.2020, וביום 4.6.2020 ניתנה החלטתו של המפקח לדחות את בקשת החברה . במכתב מפורט שנשלח למבקשים על החלטת המפקח נכללו בין היתר נימוקי ההחלטה וכן התייחסות פרטנית לטיעוני החברה בכתב הטענות שהגישה. כן נכללה במכתב הוראה לחברה לחדול מכל פעילות של מתן אשראי בתוך 30 ימים (להלן: ההחלטה או החלטת הסירוב ).

4.

ביום 30.6.2020, בסמוך קודם למועד בו היה על החברה לחדול מפעילותה,

עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, נגד החלטת הסירוב, וכן ביקשו לעכב את ביצועה. באותו היום ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן החלטה אחרת. לאחר קבלת תגובת המשיבים לעתירה קיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים. כן עיין בית המשפט בחומר החסוי ששימש בסיס להחלטת המפקח וקיים דיון במעמד צד אחד עם נציגי המשיבים לקבלת הבהרות לגבי המידע החסוי. ביום 29.7.2020 ניתן פסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט קמא, בו דחה את עתירת המערערים.

5.

המבקשים ערערו על פסק הדין לבית משפט זה, ולצד הערעור הגישו בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת ביצוע החלטת הסירוב. לטענתם, יש להיענות לבקשה שכן סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. לענין מאזן הנוחות נטען כי לחברה פעילות בהיקף רחב אשר לשם קיומה היא נטלה התחייבויות שוטפות בסך של כ-13 מיליון ש"ח, ולכן דחיית הבקשה עלולה לגרום להם לנזקים משמעותיים ולהביא את החברה לפשיטת רגל. כן נטען כי דחיית הבקשה עתידה לפגוע אנושות בשמם של המערערים ובמעמדם, ולגרום למשבר אמון קשה אל מול לקוחותיהם ואל מול גופי המימון. כל זאת כאשר מנגד, לא ייגרם למשיבות כל נזק מקבלת הבקשה. המערערים מבקשים לתמוך את הבקשה גם בכך שבמסגרת ההליך קמא ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטת הסירוב.

6.

בתגובתה לבקשה טוענת המדינה כי בבחינת הבקשה יש לתת את הדעת לתכליות החוק, שעיקרם לענייננו – הדרתם של גורמים לא לגיטימיים משוק נותני שירותי האשראי, וזאת לאחר שנמצא כי שוק זה שימש "צינור חמצן לפשיעה". צוין כי ברקע חקיקת חוק הפיקוח עמד דו"ח של צוות מקצועי בין-משרדי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, אשר בדו"ח שהגיש הצביע בין היתר על תופעה של כניסת גורמים עברייניים לענף שירותי המטבע, שיצרו תשתית לפעילות של גורמים עברייניים, להעלמות מס ולהלבנת הון.

בנסיבות אלה, נטען, כי היענות לבקשה עלולה להביא לפגיעה בשלום הציבור ובאינטרס הציבורי של שמירה על שלטון החוק, וכי הדברים מתחזקים שעה שהחלטת המפקח כבר נבחנה ואושרה בפסק הדין קמא, ובשים לב לכך שהנזק שעלול להיגרם למערערים הוא ממוני בעיקרו.

7.

לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.

כידוע, נקודת המוצא הקבועה בדין היא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה מושא ההליך ( תקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 ), ועל המבקש לחרוג מכלל זה נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (עע"מ 1459/17 עיריית קרית ביאליק נ' מרב-מזון כל בע"מ , פסקה 15 (19.3.2018); עע"מ 4130/13 חייאן (1996) בע"מ נ' עיריית סח'נין , פסקה 9 (25.7.2013), ורבים זולתם).

9.

כדי להבטיח את תכליות חוק הפיקוח, כמפורט לעיל, הוסמך המפקח בחוק בין היתר לקבוע אמות מידה לבדיקת בקשות לרישיון לענין בחינת " יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה " (סעיף 4(ב) לחוק).

ואכן, בחודש יולי 2018 פרסמה רשות שוק ההון את "חוזר יושר ויושרה", בו נקבע בין היתר כי התנאי של "יושר ויושרה" ייבחן בין השאר גם על בסיס מידע

ממשטרת ישראל או מרשות ביטחון אחרת. כמו כן, בהתאם לסעיף 15(א)(3) לחוק, בבואו לשקול מתן רישיון בסיסי למבקש, על המפקח לבחון בין היתר אם מתקיימות במבקש נסיבות "המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב)" .

בנוסף, בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק, רשאי המפקח שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 15(א), אם " מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין ". ובסעיף 16(ב) לחוק, שעניינו במתן רישיון מורחב, נקבע, כי

בנוסף על השיקולים והתנאים הקבועים בסעיף 15,

בבוא המפקח לשקול מתן רישיון מורחב, יביא המפקח בחשבון בין השאר "שיקולים שבטובת הציבור ".

10.

נוכח כל האמור, לא מצאתי כי המבקשים ביססו כנדרש עילה למתן סעד של עיכוב ביצוע. בצדק נטען מטעם הרשות כי מעורבות בפעילות פלילית בכלל, ובפעילות של הלבנת הון בפרט, היא בליבת השיקולים שנלקחים בחשבון על ידי רשות שוק ההון כרגולטור בתחום הנדון. בית המשפט קמא עמד בפסק דינו על תכליות חוק הפיקוח, ועל הזיקה ההדוקה שבין תכליות אלה להחלטה הקונקרטית בעניינם של המבקשים.

יצוין לענין זה כי בטרם דחה את עתירת המבקשים עיין בית המשפט קמא במידע החסוי שבידי המשטרה והרשות, שעל יסודו התקבלה החלטת הסירוב. מידע זה נמסר גם לעיוני, ואציין אך כי מעיון במידע – הכולל מספר רב של ידיעות ממקורות שונים - עולה כי הוא מבסס את עמדת משטרת ישראל ורשות שוק ההון.

11.

גם הרישיון הזמני שניתן למבקשים, כמו גם הסעד הארעי שניתן על ידי בית המשפט קמא, אין בהם כדי לתמוך בבקשתם, שכן הרישיון הזמני ניתן קודם לבדיקת בקשתם, וממילא בשלב זה לא היה בפני הרשות המידע בגינו נדחתה הבקשה. ואשר לסעד הארעי שניתן למבקשים בהליך קמא, סעד ארעי זה, שעמד בתוקפו למשך כחודש ימים בלבד, ניתן בטרם נדונה ונדחתה עתירתם לגופה. בשלב הנוכחי, שלאחר דחיית העתירה, חזקת הכשרות ממנה נהנית החלטת הרשות זכתה גם לאישור בית המשפט, וממילא אין בסעד הארעי כדי לתמוך בבקשה לעיכוב ביצוע (עע"מ 8162/07 חברת הארכבירים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר , פסקה 4 (4.11.2007); עע"מ 2391/07 מילאנו נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז , פסקה 7 (14.5.2007); עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (1.4.2009)).

12.

המערערים לא הציגו כל נימוק משכנע מדוע בנסיבות אלה יש להעדיף את מניעת הפגיעה הפוטנציאלית בהם על פני מניעת הפגיעה בשלום הציבור ובאינטרס הציבורי, אותם נועד חוק הפיקוח להגשים, וזאת בשלב בו החלטת הרשות כבר עמדה בביקורת שיפוטית. בנסיבות אלה אין לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, וזאת אף מבלי צורך לנטוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור.

13.

אוסיף בשולי הדברים, כי למעשה אין בכוחו של סעד עיכוב הביצוע שביקשו המבקשים כדי להועיל להם, שכן כל שהיה בידי המבקשים ערב ההחלטה הוא רישיון זמני שתוקפו עד ליום 30.6.2020 או עד להחלטת המפקח, לפי המוקדם. רישיון זמני זה פקע זה מכבר, וממילא אין בעיכוב החלטת הסירוב, היינו בשמירת המצב הקיים, כדי להועיל למבקשים.

14.

אשר על כן הבקשה נדחית. הסעד הארעי שניתן ביום 16.8.2020 מבוטל. המערערים יישאו בהוצאות המדינה בסך 4,000 ₪.