עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי

1.

זו בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב, כי יימנע מכל פעולה הקשורה למכרז שהוציא, שעניינו הקמת מאגר של נותני שירותי סיעוד לטיפול בקשישים בביתם מבין הזכאים לגמלת סיעוד, וזאת עד להכרעה בערעור המבקשת. הצעת המבקשת במכרז נפסלה על ידי ועדת המכרזים. המבקשת מערערת לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר אישר את פסילת הצעתה במכרז.

2.

המבקשת הינה חברה המספקת שירותי סיעוד. היא הגישה את הצעתה למיכרז וצרפה ערבות בנקאית כנדרש על פי המכרז, אלא שבצמוד לסכום הערבות בסך 50,000 צורף הסימון "

ñ " במקום ראשי התבות "₪". ועדת המיכרזים סברה כי טעות זו פוסלת את הערבות, וממילא גם את הצעתה של המבקשת. בית המשפט המחוזי בירושלים ( כב' הנשיאה מ. ארד ) אימץ את עמדת הוועדה וסבר כי לא ניתן להכשיר את הערבות ואת הצעת המבקשת מאחר שהפגם אינו נכנס בגדר אותם פגמים נדירים המאפשרים תיקון כתב הערבות כאשר מ דובר בפגם טכני מובהק. בית המשפט הבהיר כי מנוסח הערבות כפי שהוגש, אין לדעת לאיזו מטבע היא מתייחסת, ומהו הסכום הכספי שהבנק חב על פיה. כתב הערבות אמור להיות תקף בעת הגשת ההצעות, ומ דובר בטעות העלולה להקשות בעתיד על חילוט הערבות ואף לסכלה כליל. מטעמים אלה, לא ניתן לראות את הפגם שנפל בערבות כפגם טכני.

3.

המבקשת טוענת כי טעה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, ומ דובר בטעות קולמוס שנפלה בכתב הערבות הבנקאית שצורף לעתירתה, כאשר הבנק שערך את הערבות הדפיס בטעות את הסימן ñ במקום הסימן ₪, והיה מקום להתייחס לכך כאל ענין טכני זניח שניתן ויש לתקנו. המבקשת טענה עוד כי אלמלא טעות זו, הצעתה הייתה זוכה, שכן הניקוד שקבלה גבוה מזה של 40 חברות אחרות שהשתתפו במכרז.

4.

מעבר לכך, מבחינת מאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי אי מתן הצו הזמני אינו מתיישב עם התוצאה הראויה במקרה זה. אי מתן הצו יביא לכך שהמשיב יפעל על פי המכרז ויצוות את נותנות השירות לועדות המקומיות השונות, באופן שערעורה יתייתר למעשה. בכך, ייגרם לה נזק בלתי הפיך, בעוד שעצירת המהלך עד להכרעה בערעור לא יפגע בצדדים האחרים למכרז. כמו כן, נזקקי הביטוח הלאומי ימשיכו לקבל את השירות לו הם זכאים מנותני השירות הפועלים כיום, וגם להם לא תיגרם פגיעה כתוצאה ממתן הצו.

5.

המשיב מתנגד למתן הסעד הזמני וטוען, ראשית, כי היה על המבקשת לצרף לערעור ולבקשה לצו זמני את כל המציעים שזכו, אשר עלולים להיפגע מקבלת הערעור ומהבקשה לצו זמני. די באי צירוף זה כדי למחוק את הערעור ואת הבקשה לסעד זמני. עוד נטען, כי סיכויי הערעור קלושים שכן פסילת הצעת המבקשת בשל פגם בערבות הולמת את ההלכה הקיימת. במאזן הנוחות יש להתייחס בעיקר לפגיעה באינטרס הציבורי מהקפאת המכרז בשל החשיבות הציבורית הנודעת לקיומו המיידי, ונוכח הנזק העלול להיגרם לזוכות בו כתוצאה מעיכוב בהפעלתו. לחילופין, נטען כי אם ימצא בית המשפט כי יש הצדקה למתן צו מניעה זמני, כי אז יש להתנותו בהפקדת ערבות משמעותית על ידי המבקשת, אשר תבטיח לצדדים שלישיים את הטבת נזקיהם העלולים להיווצר אם ההליך העיקרי יסתיים בדחיית הערעור.

7.

דין הבקשה לצו זמני להידחות.

אשר לסיכויי הערעור – אף שאין זה השלב להתנבא בענין זה באופן נחרץ, נראה כי אין סיכוי רב להפיכת החלטתו של בית המשפט המחוזי לפיה הפגם שנפל בערבות פוסל את הצעת המבקשת. לכאורה, הערבות הבנקאית אשר נקבה בסכום של 50,000

ñ , נגועה בפגם החורג מגדר פגם טכני גרידא, שכן לא ברור מהו הסכום שהערבות מייצגת, ואם היא ניתנת בכלל למימוש במתכונת זו. יתר על כן, תיקונה של הערבות מחייב חקירה ודרישה, מה הייתה הכוונה בסימן הבלתי שגרתי שהוסף לציון סכום הערבות, והדבר מצביע על אופיו הבלתי טכני של הפגם, והצורך לרדת לחיקרו. לאור ההלכות של בית משפט זה בנוגע לדיוק ולדווקנות הנדרשים במסמכי ההצעה למכרז כדי לעמוד בדרישת השוויון בין המציעים, ובמיוחד כך ביחס לכתבי ערבויות המוגשים במסגרת הצעות במכרז, קשה לומר כי סיכויי הערעור, החותר לביטול הכרעת הערכאה קמא, הינם גבוהים (עע"ם 10785/02 חב' י.ת.ב. בע"מ נ' משרד הפנים , פ"ד נח(1) 897 (2003); עע"מ 8610/03 אמנון מסילות מעלות נ' מועצה מקומית מג'אר , פ"ד נח(6) 755 (2004); עע"ם 10064/04 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.12.04); עע"ם 10392/05

אחים אוזן חב' לבנייה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 5.7.09)). יש להוסיף, כי מ דובר בענייננו בביקורת שיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, המתבססת על עילות ביקורת מנהליות, ובהן עילת הסבירות. השאלה היא האם החלטת הועדה לוקה באי סבירות ברמה כזו המצדיקה התערבות שיפוטית. נראה כי הסיכוי לקביעה מעין זו בערעור אינו גבוה.

8.

אשר למאזן הנוחות – מ דובר במכרז הנוגע לשירותים סוציאליים לנזקקי סיעוד, שחשיבותו אינה צריכה הדגשה. קיימת גם חשיבות במתן אפשרות לזוכים במכרז לממש את זכייתם בלא המתנה, העלולה להסב להם נזקים עיסקיים. מנגד, מבחינת המבקשת, ערעורה אינו מתייתר גם אם לא יינתן צו מניעה זמני כמבוקש, ובכל מקרה, אם תזכה בערעורה, וייגרם לה נזק ממשי עקב אי קבלת הסעד הזמני, כי אז עשויה לעמוד לה תביעה כספית להטבת נזקיה.

9.

לאור טעמים אלה, אין צורך להתייחס לטענה בדבר אי צירוף כל הגורמים העלולים להיפגע מהסעד המבוקש, מה גם שבינתיים המבקשת הגישה בקשה להוספת משיבים לערעור ולבקשה זו.

10.

ממכלול הטעמים האמורים, אין מקום למתן סעד הביניים, והבקשה בעניין זה נדחית.

המבקשת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.