עע"מ 5880/18שפר בטחון בע"מ נ. המשרד לביטחון פנים האגף לרישוי כלי ירייה

1.

בפני בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 2.8.2018 ( עת"ם 50581-07-18, השופט א' שוורץ ).

2.

המבקשת 1 היא חברה המספקת שירותי אבטחה (להלן: החברה ). בעקבות חקירה סמויה שביצעה משטרת ישראל הועברה למשיב 1, האגף לרישוי כלי יריה

במשרד לביטחון פנים (להלן: המשיב ), המלצה לבטל את הרישיון המיוחד שקיבלה החברה להחזקת כלי ירייה לפי סעיף 10ג לחוק כלי היריה , התשי"ט-1949. ביום 15.7.2018 נערך לבעל החברה הרשום, שאינו צד להליך זה, וכן למבקש 2, שהיה רשום כממלא מקום בעל הרישיון, שימוע בפני המשיב. למחרת, ביום 16.7.2018, נמסרה למבקש 2 הודעה בדבר ביטול הרישיון המיוחד של החברה והפסקת פעילותה החמושה. בהמשך לכך, הוא נדרש להפקיד לאלתר את כל כלי היריה של החברה במשטרת ישראל עד ליום 23.7.2018. במסגרת הודעת הביטול נמסר גם כי לחברה עומדת הזכות להגיש ערר על ההחלטה בתוך 45 ימים.

3.

ביום 22.7.2018 הגישו המבקשים עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ובצדה בקשה לצו ביניים לפיו מועד הפקדתם של כלי היריה יעוכב עד להכרעה בעתירה. בו ביום ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע של החלטת המשיב (השופט א' בכר ). בהמשך, ולנוכח טענות שעלו בעניין הסמכות המקומית הועבר התיק לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

4.

לאחר הגשת העתירה, הגישה החברה ערר למשיב בדבר ההחלטה לבטל את רישיונה. ביום 31.7.2018 דחתה הממונה על לשכת רישוי כלי יריה במחוז מרכז את הערר.

5.

ביום 2.8.2018 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון בעתירה ובבקשה למתן צו ביניים. במהלך הדיון הוגש לעיונו של בית המשפט המחוזי חומר חסוי הנוגע לחקירה שביצעה משטרת ישראל ביחס לחברה ולבעלי התפקידים בה. בהמשכו של אותו יום ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנדרש אף לבקשה למתן צו ביניים.

6.

בכל הנוגע לבקשה למתן צו ביניים, קבע בית המשפט המחוזי כי מעיון בחומר החסוי עולה כי קיים חשש כבד שפעילותה של החברה מנוצלת על ידי גורמים עברייניים לשימוש בלתי חוקי בנשק, וכי המשך פעילותה עלול לסכן את ביטחון הציבור. בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם מדובר בהחלטה שעניינה ביטול רישיון של עסק פעיל, כך שעלולות להיות לה משמעויות כלכליות לא מבוטלות, אך בנסיבות העניין יש להעדיף "באופן מובהק" את האינטרס הציבורי של שמירה על ביטחון הציבור על פני האינטרס הכלכלי הצר של המבקשים. בית המשפט המחוזי הוסיף גם כי סיכויי העתירה אינם גבוהים, בהתחשב בהתרשמותו כי ההליך המינהלי בדבר ביטול הרישיון היה תקין.

7.

באשר לעתירה עצמה קבע בית המשפט המחוזי כי היא הוגשה בטרם מוצו הליכי הערר על החלטת המשיב. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי לאחר הגשת העתירה ניתנה החלטה בערר, ועל כן אין מקום להותיר את העתירה על כנה. בית המשפט המחוזי הורה אפוא על מחיקתה של העתירה על הסף. בצד זאת, הוא הורה כי הצו הארעי שניתן ביום 22.7.2018 יוארך עד ליום 8.8.2018, על מנת לאפשר למבקשים להיערך לאיסוף כלי הירייה של החברה.

8.

ביום 7.8.2018 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לדחיית מועד פקיעתו של הצו הארעי. בו ביום נדחתה הבקשה (השופט י' שינמן ).

9.

ביום 8.8.2018 הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לסעד זמני בערעור המכוון להמשך של עיכוב ההליכים לאיסוף כלי היריה

של החברה. בתמצית, המבקשים טוענים בערעורם כי נפלו פגמים בהליך שלילת רישיונה של החברה, וכן מלינים על כך שבית המשפט המחוזי התבסס בפסק דינו "בצורה ניכרת" על מידע מודיעיני חסוי.

10.

בבקשה לסעד זמני נטען כי סיכויי הערעור שהוגש הם גבוהים, וכן כי השיקולים שעניינם מאזן הנוחות נוטים באופן מובהק לעבר קבלת הבקשה, מאחר שלחברה צפוי להיגרם נזק כלכלי כבד אם תידרש להפקיד את כלי הירייה שברשותה, וכך תיאלץ למעשה לחדול מפעילות.

11.

כאמור, הבקשה הוגשה בסמוך למועד פקיעת הצו הארעי שנתן בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, הוריתי בו ביום על הארכת תוקפו של הצו האמור עד למתן החלטה אחרת, וכן על הגשת החומר החסוי בתיק לעיוני בדחיפות.

12.

לאחר עיון בטענות המבקשים, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובחומר החסוי שהוגש, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. כידוע, על בקשה למתן סעד זמני חולש הכלל של "מקבילית הכוחות" המאזן בין סיכויי הערעור לבין מאזן הנוחות. למותר לציין כי כאשר עסקינן בהליך מינהלי , נדרש בית המשפט במסגרת מאזן הנוחות גם לפגיעה באינטרס הציבורי (ראו למשל: עע"ם 4607/16 Alstom Transport SA

נ' נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ , פסקה 19 (26.6.2016); עע"ם 3553/17 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' עיריית אשדוד , פסקה 11 (11.5.2017)). זאת ועוד: התנאים למתן סעד זמני לתקופת הערעור מחמירים מאלו החלים בערכאה הדיונית, שכן דחיית העתירה משנה את נקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין (ראו: עע"ם 10216/16 תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 9 (9.1.2017)).

13.

בנסיבות העניין, ובהתחשב ברקע לשלילת הרישיון של החברה ובחששות העולים מן החומר החסוי שהוגש בתיק, האינטרס הציבורי מטה את הכף באופן מובהק לעבר דחיית הבקשה. אכן, מן העבר השני קיים חשש לפגיעה כלכלית בחברה. אולם, כפי שאף ציין בית המשפט המחוזי, במקרה דנן ובהתחשב בשיקולים המונחים על הכף, אין בכך די. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מביאים בחשבון את סיכויי הערעור, אשר על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות דומה כי אינם גבוהים. זאת, בהתחשב בכך שעתירתם של המבקשים נמחקה על הסף בשל כך שהוגשה בטרם מוצו הליכי הערר על החלטת המשיב. למותר לציין, כי דרכם של המבקשים להגיש עתירה חדשה לבית המשפט המחוזי – שתתבסס על ההחלטה העדכנית שניתנה בערר שהגישו – חלף הגשת ערעור לבית משפט זה, הייתה ועודנה פתוחה.

14.

אשר על כן: הבקשה נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 8.8.2018 מבוטל בזאת. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.