עע"מ 6101/09 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואח' נ. הועדה המחו

1.

לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד סגן הנשיא נ' הנדל). בפסק הדין דחה בית המשפט את עתירת המבקשים לביטול תוכנית מפורטת 159/02/12א (להלן – התוכנית המפורטת).

2.

במוקד הבקשה שלפניי התוכנית המפורטת, שעניינה כריית חול בחולות סמר באזור הערבה הדרומית. התוכנית המפורטת הופקדה ביום 4.8.06. אף אחד מהמבקשים לא הגיש התנגדות. התוכנית המפורטת אושרה בחודש ינואר 2007 ודבר האישור פורסם ביום 29.8.07. ביום 22.5.08 פרסם המשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל, מכרז המאפשר להציע הצעות לכריית חול באזור סמר. המכרז נסגר ביום 16.11.08. ביום 17.11.08 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע עתירה לביטול התוכנית המפורטת והמכרז. טענתם המרכזית של המבקשים הייתה, כי התוכנית המפורטת עומדת בסתירה להוראות תכנית מתאר ארצית מספר 35 (להלן - תמ"א 35 ), אשר נכנסה לתוקף בחודש ינואר 2006. בתמ"א 35 הוגדר אזור חולות סמר כ"מכלול נופי", בו ניתן לאשר תוכניות מפורטות למטרות תשתית או תיירות בלבד. ביום 30.6.09 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בית המשפט קבע, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר. כן נקבע, כי התוכנית המחייבת לעניין ייעוד השטח בו אמורה להתבצע הכרייה אינה תמ"א 35, אלא תכנית מתאר ארצית מספר 14 (להלן - תמ"א 14 ). זאת, לאור סעיף 17.2 בתמ"א 35 הקובע, כי תוכנית מתאר ארצית שאושרה טרם פרסום תמ"א 35 תעמוד בתוקפה, וכי במקרה של סתירה בין התוכניות יגבר הקבוע בתוכנית המוקדמת. יצוין, כי תמ"א 14 נכנסה לתוקף בשנת 1998 ובמסגרתה יועד השטח האמור לכרייה. היינו, נמצא כי ייעוד האזור לכרייה במסגרת התוכנית המפורטת עולה בקנה אחד עם הייעוד שנקבע בתמ"א 14. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי ככל שנפלו פגמים מסוימים בביצוע התוכנית המפורטת, הרי שאלו אינם עולים כדי פגיעה חמורה בשלטון החוק המצדיקה את קבלת העתירה למרות השיהוי בהגשתה. על פסק הדין הוגש ערעור ועמו בקשה למתן סעד זמני, היא הבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה עותרים המבקשים לקבלת סעד זמני לפיו לא תבוצע כל עבודה בשטח חולות סמר ולא יינתנו היתרי בניה לביצוע עבודות כאמור. כן התבקש סעד חלופי, לפיו יחויבו המשיבים ליידע את המבקשים על ביצוע עבודות בשטח. יצוין, כי לאחר מתן פסק הדין נקבע כי המשיבה 7 היא הזוכה במכרז.

3.

כידוע, ההחלטה בבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור הינה פרי איזון בין שני שיקולים עיקריים: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בחינת טענות הצדדים מלמדת, כי המבקשים לא הצליחו להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתם באופן המחייב את קבלת הבקשה במלואה. המבקשים אמנם טוענים, כי אם יחלו המשיבים בביצוע עבודות הכרייה ייגרם נזק בלתי-הפיך לדיונות החול בסמר. ואולם, המשיבים 3-1 ו-5 מצביעים על נזקים כלכליים וסביבתיים אשר עלולים להיגרם מעיכוב עבודות הכרייה. בנוסף, מצביעים המשיבים על כך שבמסגרת הליכי אישור התוכנית ניתן משקל משמעותי להיבטים של איכות הסביבה וכי הגורמים הסביבתיים הביעו תמיכה בביצוע עבודות כרייה בחולות סמר. מתגובת המשיבה 6, הוועדה המקומית לתכנון ובניה - חבל אילות (להלן - הוועדה המקומית ), אף עולה כי טרם הוגשה כל בקשה למתן היתר לעבודות כרייה בשטח. בחינת סיכויי הערעור אינה משנה את פני הדברים. אמנם, בשלב זה של ההליך ישנו קושי להעריך את סיכויי הערעור בצורה מלאה. ואולם, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי אלו אינם גבוהים במיוחד. זאת, בעיקר נוכח השיהוי שחל על פני הדברים בהגשת העתירה, ונוכח הוראות תמ"א 35 המקנות עדיפות לתוכניות קודמות. נתונים אלה, לצד העובדה כי עד כה טרם הוגשה בקשה לקבלת ההיתרים הדרושים לתחילת העבודות, מלמדת כי בוודאי בעת הזו אין צורך במתן צו אשר אוסר ביצוע עבודות בשטח באופן גורף. לצד זאת, לא ניתן להתעלם מכך שאם יחלו עבודות הכרייה לפני שיתקיים הדיון בערעור, עלול להתעורר קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו.

4.

לאור האמור אני סבור שיש ליידע את המבקשים על שינויים צפויים במצב הדברים בשטח. לפיכך, ככל שהמשיב 7, הזוכה במכרז, יגיש בקשה לקבלת היתר כלשהו לוועדה המקומית יהא עליו להמציא הודעה בכתב על כך לבעלי הדין האחרים בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה. ככל שהוועדה המקומית תחליט להיעתר לבקשה ולהעניק היתרים, תוכל היא לעשות כן רק בחלוף 30 ימים מעת שהיא תמסור הודעה בכתב לבעלי הדין האחרים.

5.

הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כאמור בסעיף 4 לעיל. אין צו להוצאות.