עע"מ 6383/13 רות פורברג נ. המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה

לפניי בקשה לביטול פסק-דיני מיום 25.12.2013, שבו הוריתי על דחיית הערעור בשל אי-הפקדת עירבון.

אומר מיד: על פניו, יש ממש בטענת המשיבה כי המבקשת עשתה (סדרי) דין לעצמה, לאמור: היא לא הפקידה את העירבון במועד שנקבע לכך, ולאחר שנשלחה לה הודעה בדבר רישום ההליך לדחייה, הפקידה את סכום העירבון בלי להגיש בקשה להארכת מועד, זאת אף שבהודעה נרשם במפורש כי אין לראות בה משום הארכת מועד. זאת ועוד, בבקשה לביטול פסק-הדין המבקשת אינה מתייחסת לכל אלה, ומסתפקת בציון העובדה שהעירבון בתיק הופקד (בלי לנמק את האיחור).

מצד שני, כפי שנקבע לא אחת, את הסמכות לדחות הליך על-הסף בשל אי-הפקדת עירבון יש ליישם בזהירות ובמידתיות, ואם הנסיבות אינן מצביעות על זניחת ההליך או על זלזול מתמשך בבית המשפט, יש לשקול בחיוב "החייאה" של ההליך וחיוב בהוצאות.

בענייננו, לאחר שבחנתי את נסיבות העניין (לרבות העובדה שמדובר בערעור בזכות), ונתתי דעתי לכך שהמבקשת פעלה להפקדת העירבון בסמוך לאחר משלוח ההודעה בדבר רישום ההליך לדחייה, באתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי מצוי בביטול פסק-הדין מיום 25.12.2013, זאת בכפוף לכך שהמבקשת תשלם למשיבה, תוך 7 ימים, את הוצאות הבקשה שלפניי, בסך של 4,000 ₪. מובהר בזאת, כי אם לא יוגש לבית המשפט אישור על ביצוע התשלום תוך 7 ימים כאמור, ייוותר פסק-הדין בעינו.