עע"מ 6550-23 עע"מ 6550-23

לפניי בקשת המערערת לפטור אותה מהמצאת הערעור דנא ויתר כתבי הטענות בהליך למשיבות 2, 4 ו-15, וזאת בהתאם לתקנה 136(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

תקנה 136(א) לתקנות קובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור". תקנה 136(ב) לתקנות קובעת כי: "בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער, תומצא הודעה לאותם המשיבים, זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער". בפסיקה נקבע כי השימוש בסמכות האמורה ייעשה בהתקיים שני תנאים מצטברים: (1) כאשר בית המשפט שוכנע כי מדובר במשיב שאין לו עניין ישיר בהליך הערעורי שהוגש, ושאין אפשרות כי זכויותיו תוגבלנה או תפגענה בגין אותו הליך; (2) כאשר ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך. עוד צוין כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו להורות על מתן פטור מהמצאת כתב ערעור במשורה, וכי ככלל ראוי לפעול בהתאם לכלל שלפיו על יוזם הליך ערעורי לדאוג להמציאו כדין לכלל המשיבים (ראו: עע"ם 41/21 מזרחי נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז צפון, פסקה 5 (2.2.2021); ע"א 2819/21 מנירב נ' ניר (25.6.2021); ע"א 3366/21 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוח חביבאללה (1.7.2021); ע"א 7285/21 סיידה נ' זוהר ל.י חברה לבניין ויזמות בע"מ (6.12.2021)).

יישום כללים אלה על ענייננו מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, המערערת כלל לא טענה בבקשתה כי אין אפשרות שזכויות המשיבות 2, 4 ו-15 תוגבלנה או תפגענה בגין ההליך דנא, ולמעשה כלל לא הבהירה בבקשתה מה הזיקה בין המשיבות האמורות לבין ההליך, וכיצד הן עשויות להיות מושפעות מתוצאותיו. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

שנית, לא שוכנעתי כי ההמצאה למשיבות 2, 4 ו-15 כרוכה במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך. בהקשר זה נטען כי כתובות המשיבות 2, 4 ו-15 פזורות ברחבי הארץ בנקודות מרוחקות, וכי ההמצאה כרוכה בעלויות כספיות ניכרות. ואולם, הנסיבות האמורות אינן חריגות או מיוחדות להליך דנא, ובמקרים רבים המצאה למשיבים שונים כרוכה בהמצאה לכתובות הפזורות ברחבי הארץ. כמו כן, מהבקשה עולה כי המערערת המציאה בהליכים קמא את המסמכים שהוגשו במסגרתן, עניין המלמד על כך שהמערערת בעלת ניסיון והצלחה בהמצאת המסמכים למשיבות האמורות. בנסיבות אלה, ומשלא הוכחה הטענה בדבר עלויות חריגות של המצאת המסמכים למשיבות 2, 4 ו-15, איני סבורה כי תנאי ההכבדה מתקיים במקרה הנדון.

על רקע האמור, הבקשה נדחית, ועל המערערת להמציא את הערעור ואת יתר כתבי הטענות מטעמה למשיבות 2, 4 ו-15 בתוך 7 ימים.

אין באמור למנוע מן המשיבים שאין להם עניין בהליך או בתוצאותיו להגיש בקשה מתאימה.