עע"מ 6889/09 עומר זועבי נ. מדינת ישראל-משרד התחבורה-רשות הרישוי

א.

בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (סגן הנשיא כתילי) מיום 20.7.09 בעת"מ 149/09, בגדרו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת המשיבה לפסול את רשיון הנהיגה שלו לשלושה חודשים, בהתאם לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

ב.

בקצרה

יתואר, כי המבקש עבר בין התאריכים 21.11.04-21.6.03 ארבע עבירות תנועה בגינן צבר 16 נקודות. עקב צבירת הנקודות, ובמטרה למחקן, השתלם המבקש בקורס נהיגה בסיסי בהתאם לתקנה 549(א). ביום 13.8.05 עבר עבירת תנועה נוספת, בגינה הוספו לחובתו 10 נקודות, שנרשמו אצל המשיבה רק בחודש דצמבר 2005- בחלוף שנתיים מיום ביצוע העבירה הראשונה, ולאחר מחיקת הנקודות בגינה. בהמשך עבר המבקש קורס נהיגה בסיסי נוסף אותו סיים ביום 22.7.07. במקביל להשתלמותו בקורס, נרשמו לחובתו של המבקש 6 נקודות נוספות בגין עבירת תנועה מיום 9.6.05. בשל הצטברות הנקודות, הוחלה על המבקש בחודש ינואר 2006

הוראת תקנה 547(ב), ותקופת ההצטברות הוארכה לארבע שנים, במקום שנתיים. נוכח הארכת תקופת ההצטברות הועמדו לחובתו של המבקש 32 נקודות, בגינן חוייב בקורס נהיגה ייעודי . חרף זימון שהומצא למבקש, נמנע מהשתתפות בקורס הייעודי, ואף עבר בינתיים עבירה נוספת, שבגינה נקנס ב-6 נקודות נוספות. עקב הצטברות 38 נקודות לחובתו של המבקש הודיעה לו המשיבה כי רשיונו נפסל לתקופה של שלושה חודשים, וחידושו מותנה בעמידה בבחינות עיוניות בנהיגה. ביום 7.4.09 עיכבה המשיבה, לפנים משורת הדין, את מועד פסילת הרשיון בחמישה חודשים לצורך התארגנות והגשת ערעור.

ג.

עתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים נדחתה כאמור. בית המשפט נימק את הכרעתו – בין השאר – הן בקביעה כי המבקש קיבל זימון לקורס הייעודי, שלא כטענתו, והן בכך שהמבקש לא עבר כדרוש את הקורס הייעודי ובחר לעבור קורס בסיסי נוסף.

ד.

תחילת מועד פסילתו של

הרישיון נקבעה ליום 7.9.09 (חמישה חודשים מיום 7.4.09). ביום 31.8.09 הוגש ערעור לבית משפט זה ועמו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בהודעת הערעור חזר המבקש על הטענות אותן השמיע בבית המשפט קמא. בתמצית נטען, כי המבקש לא קיבל זימון לקורס הייעודי ולא ידע על קיומו. כעיקר הערעור נטען, כי לא היה מקום להזמינו כלל לקורס זה, הואיל וחלק מהנקודות אותן צבר צריכות היו להימחק נוכח הקורסים הבסיסיים בהם השתלם; קרי, המחלוקת היא בשאלה כיצד מצטברות הנקדות וכיצד נעשה מאזנן אל מול אמצעי התיקון, כמו קורסים. הוסף, כי פסילת הרישיון עלולה לפגוע בפרנסת המבקש, שכן עובד הוא

למחייתו בהפעלת ציוד הנדסי ובנהיגת משאיות. בבקשת עיכוב הביצוע טען המבקש, כי

אם לא תעוכב הפסילה, שאורכה קצר יחסית, עלול הערעור להתייתר.

המשיבה טענה בתגובתה, כי נוכח סיכוייו הנמוכים של הערעור, ומאזן הנוחות שאינו נוטה לטובתו, דין הבקשה להידחות. הוטעם, כי פסיקתו של בית המשפט קמא מעוגנת היטב בתקנות, ומבוססת על ממצאים עובדתיים שבהם אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. עוד נאמר, כי האינטרס בשמירה על שלום הציבור, ובפרט במלחמה בתאונות הדרכים, גובר על זכותו של הפרט. לבסוף צויין, כי דין הבקשה לדחיה אף נוכח השיהוי הניכר בהגשתה, למעלה מחודש לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט קמא, ושבעה ימים לפני תחילת הפסילה בפועל.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה, אשר צר כי הוגשה רק ביום 31.8.09, בעוד שפסק הדין קמא ניתן ב-20.7.09. אכן בימי פגרה עסקינן, ומכל מקום המועדים הפורמליים נשמרו, אך גם עניין לנו במועד קצוב לפסילה, ששורשיו בעיכוב לפנים משורת הדין ב- 7.4.09. מכל מקום, כנודע, בבוא בית המשפט לשקול עיכוב ביצוע נדרש הוא להתייחס לשני מבחנים מצטברים: סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות של הצדדים (עע"מ 3461/05 מועצה מקומית כפר קרע נ' גמאל עבאדי (לא פורסם); עע"מ 4538/05 אחים זילברשלג בע"מ נ' דרורי שרותי חשמל בע"מ (לא פורסם) (השופט עדיאל)). באשר לסיכויי הערעור, מבלי שאטע מסמרות נראה, כי המשוכה שעל המבקש לעבור גבוהה. אכן מדובר במאטריה שיש בה שיטה חישובית המצריכה דיוק ביישום, אולם לכך יידרש הערעור.

ו.

אך העיקר בנידון דידן – בבקשת העיכוב -

הוא מאזן הנוחות, אשר נדמה כי אינו נוטה לטובת המבקש; מאזן זה אינו מצטמצם רק בשאלת הנזק היחסי למי מהצדדים והשבת המצב לקדמותו, כי אם פורס מצודתו אף על שיקולים הקשורים באינטרס הציבורי (ראו עע"מ 5003/08 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז תל אביב נ' פלאפון תקשורת בע"מ (לא פורסם) (השופטת ארבל); בש"א 219/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ , פ"ד מט(5) 284, 289 (השופט טל)); קל וחומר מקום בו יש לשמור על שלומו של הציבור שבכבישים, שהוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ( דברים ד, ט"ו). בענייננו, לגבי עבירות התנועה העומדות לחובת המבקש גילה הדין דעתו באשר לחומרתן, בקביעת הנקודות ובדרישת אמצעי התיקון.

ז.

נוכח האמור אין בידי להיעתר לבקשה, והמבקש יהיה פסול מלנהוג החל מיום 7.9.09. מודע אני לתקופת הפסילה הקצרה יחסית, ולחששו של המבקש שמא עד שיישמע הערעור תחלוף תקופת הפסילה, וממילא יתייתר הערעור, וזכותו להשגה תקופח. על כן ייקבע הדיון בערעור עד יום 21.9.09, ואני מקדים תודה למזכירות. בכפוף לכך איני נעתר לבקשה.