עע"מ 6937-22 עע"מ 6937-22

בתיק עע"מ 6937/22

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים

עע"ם 6937/22

עע"ם 7163/22

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופטת ר' רונן

המערערת בעע"ם 6937/22

והמשיבה 2 בעע"ם 7163/22:

בית חב"ד שכונת רחובות ההולנדית שע"י צעירי אגודת חב"ד

נ ג ד

המשיב 1 בעע"ם 6937/22 ובעע"ם 7163/22:

אוהד דונגי

המשיבה 2 בעע"ם 6937/22 והמערערת בעע"ם 7163/22

עירית רחובות

המשיבה 3 בעע"ם 7163/22:

בית כנסת בית מנחם רחובות ההולנדית

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.9.2022 בעת"ם 58102-04-21 שניתן על-ידי כבוד השפט ש'בורנשטיין

תאריך הישיבה:

כ"ח בתמוז התשפ"ג

(17.7.2023)

בשם המערערת

בעע"ם 6937/22

והמשיבה 2 בעע"ם 7163/22:

עו"ד תומר פרסלר

בשם המשיב 1 בעע"ם 6937/22 ובעע"ם 7163/22:

עו"ד אביאל פלינט

בשם המשיבה 2

בעע"ם 6937/22

והמערערת

בעע"ם 7163/22:

עו"ד יחזקאל ריינהרץ

בשם המשיבה 3

בעע"ם 7163/22:

אין התייצבות

פסק-דין

1.ערעור זה כוון כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 6.9.2022 (עת"ם 58102-04-21, השופט ש' בורנשטין). בית המשפט המחוזי קיבל עתירה מינהלית שהוגשה נגד עיריית רחובות, המערערת בעע"ם 7163/22 והמשיבה 2 בעע"ם 6937/22 (להלן: העירייה) בשל הקצאת נכס למערערת בעע"ם 6937/22 והמשיבה 2 בעע"ם 7163/22 (להלן: העמותה) על מנת שישמש כבית כנסת, לאחר שקבע כי ההקצאה נעשתה שלא בהתאם לנוהל שפורסם על-ידי משרד הפנים (חוזר מנכ"ל 5/2001 "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית"; להלן: הנוהל).

2.פסק דינו של בית המשפט המחוזי קצב חודשיים להפסקת השימוש בנכס ולפינויו, ובמועד שבו הערעורים נדונו בפנינו, ביום 17.7.2023, הוא כבר פונה בפועל, לאחר שלא ניתן צו לעיכוב ביצוע. עוד הובהר לנו בעת הדיון, כי בשלב זה הוחל בהליך של הקצאה זמנית של הנכס, וכי ההחלטה הסופית ביחס לכך צפויה להתקבל לפני תקופת חגי תשרי. בנסיבות אלה, הורינו בתום הדיון כי העירייה תגיש בעניין זה הודעה מעדכנת, ולאחר מכן יוחלט על המשך הטיפול בערעורים.

3.ביום 31.8.2023 נמסרה הודעת עדכון מטעם העירייה לפיה אושרה הקצאה זמנית של הנכס לעמותה, לצורך שימוש בית הכנסת, לתקופה של עד 5 שנים או עד להקמת בית הכנסת במקומו הקבוע – לפי המוקדם.

4.בנסיבות שנוצרו סברנו כי, במישור המעשי, התייתר הצורך להכריע בערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, עמדת העירייה והעמותה הייתה כי יש לקבל את הערעורים לגופם, ואילו עמדת המשיב הייתה שיש למחוק את הערעורים מאחר שאלו התייתרו והפכו תיאורטיים.

5.לשאלת בית המשפט סברו העירייה והעמותה כי אפשרית הכרעה על סמך החומר הכתוב, ואילו המשיב סבר כי ככל שהערעור יידון לגופו – להבדיל מאשר יימצא תיאורטי – נדרש דיון בו.

6.במכלול הנסיבות, ולנוכח ההתפתחויות שנוצרו מאז מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בשלב הנוכחי ביחס לצורך להכריע בערעור, אנו סבורות כי בשלב דיוני זה אכן התייתר הצורך בכך. כל טענות הצדדים שמורות להם, ולרבות ביחס להחלטה העדכנית באשר להקצאת הנכס, שהתקבלה בהליך מינהלי חדש.

7.אנו מורות אפוא על מחיקת הערעורים, ללא צו להוצאות.