עע"מ 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ. עו"ד יפית מנגל

לפני בקשת המשיבה למתן הוראות בהמשך להחלטתי מיום 6.12.2010 בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המערער, המוסד לביטוח לאומי, בנוגע לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' רונן ) בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"ם 2648/09 מיום 13.9.2010.

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 6.12.2010 נעתרתי באופן חלקי לבקשת עיכוב ביצוע שהגיש המוסד לביטוח לאומי בנוגע לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' רונן ) בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"ם 2648/09 מיום 13.9.2010 . בהחלטתי הנ"ל קבעתי כי לא יינתן עיכוב ביצוע בנוגע לחלק הראשון של פסק הדין, לפיו על המוסד לביטוח לאומי לפנות לרשימת מעסיקים ולשאול את רשותם להעברת שמותיהם למשיבה באופן שהמעסיקים יהיו רשאים להתנגד להעברת שמם למשיבה תוך 21 ימים לפי סעיף 13(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע ).

2.

כפי שעולה מהבקשה שלפני, בהמשך להחלטתי הנ"ל פנה המוסד לביטוח לאומי למעסיקים. בנוסח המכתב שנשלח למעסיקים (צורף כנספח 3 לבקשה שלפני) ציין המוסד לביטוח לאומי כי:

"המבקש/ת, עו"ד שעוסק/ת בייצוג גופים מול המוסד לביטוח לאומי, מבקש/ת לקבל לעיונו/ה את פרטי המעסיקים המנויים ברשימה, כדי לפנות אליהם ביחס לזכויות שלהם שנפגעו לטענתו/ה" (ההדגשה אינה במקור – י.ד.).

נימוקי הבקשה

3.

המשיבה טוענת כי 450 מעסיקים מתוך 2,455 אליהם נשלח המכתב על ידי המוסד לביטוח לאומי השיבו בשלילה. לאחר בירור שערכה המשיבה עם מעסיקים מסוימים שהתנגדו למסירת פרטיהם, מצאה המשיבה כי הטעם לסירוב הוא הבנתם כי המוסד לביטוח לאומי יעביר לא רק את שמם כי גם את פרטיהם האחרים המצויים ברשותו, זאת נוכח הנוסח שנקט המוסד לביטוח לאומי במכתב שהופנה למעסיקים, שהינו נוסח מטעה ועומד בניגוד להוראתו של בית המשפט המחוזי אשר הורה על העברת שמות המעסיקים ולא מעבר לכך. זאת ועוד, טוענת המשיבה כי במכתבו של המוסד לביטוח לאומי שנשלח למעסיקים לא נכללה חובתם של המעסיקים לנמק התנגדותם למסירת שמותיהם כפי שמחייב סעיף 13(א) לחוק חופש המידע. משכך מבקשת המשיבה להורות למוסד לביטוח לאומי להעביר למעסיקים פניה נוספת.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המערער. הטעם לכך הוא שלאחר עיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מצאתי כי המוסד לביטוח לאומי ביצע את השלב הראשון של פסק הדין כלשונו וככתבו ולא נפל כל פגם בנוסח מכתב הפנייה שהופנה למעסיקים. בית המשפט המחוזי הורה למערער מה יהיה נוסח הפניה למעסיקים וקבע כי:

"...ניתן יהיה לפנות אל המעסיקים בפרוצדורה הבאה – העותרת תשא בעלות פניה כתובה לכל המעסיקים הרלוונטיים, בה יודיע להם המשיב כי העותרת מבקשת לקבל את פרטיהם , כדי לפנות אליהם בכתב ביחס לזכויות נטענות שלהם שנפגעו. כן יימסר למעסיקים כי הם רשאים להתנגד למסירת המידע.... בהתאם להוראת ס' 13(א) לחוק, יהיו המעסיקים שקבלו את ההודעה רשאים להתנגד למסירת המידע תוך 21 ימים. לאחר מכן, יימסרו לעותרת רק פרטיהם של כל המעסיקים אשר לא יתנגדו למסירת המידע אודותיהם לעותרת" (ההדגשות אינן במקור – י.ד.).

5.

הנה כי כן, השימוש במונח "פרטיהם" בפניית המוסד לביטוח לאומי למעסיקים נעשה בהתאם לנוסח שקבע בית המשפט המחוזי. כמו כן, בית המשפט המחוזי לא הורה למוסד לביטוח לאומי לבקש מהמעסיקים המתנגדים למסירת פרטיהם לנמק את הטעמים להתנגדותם. סעיף 13(א) לחוק חופש המידע מטיל את חובת ההנמקה על המתנגד ולא על הרשות ואינו מחייב את הרשות לדרוש מהמתנגד לנמק את התנגדותו. שאלה היא מהם היקפה ותוכנה של חובת הנמקה המוטלת על המתנגד, אך אין זה המקרה לדון בהם נוכח הנימוקים דלעיל.

6.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובת המערער איני עושה צו להוצאות.