עע"מ 7903/06 ועד הורים בית ספר קציר נ. ראש עיריית רחובות

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגנית הנשיא השופטת ד' פלפל) בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, עד להכרעה בערעור, אשר הגישה המבקשת לבית משפט זה.

2.המבקש, ועד ההורים בקרית החינוך "קציר" שברחובות, עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים, בבקשות לסעדים הקשורים באופן ניהול כספיהם של כ-2300 הורי התלמידים בקריית החינוך, אשר לשיטתו של המבקש, נוהלו שלא כדין. בין השאר ביקש המבקש מבית המשפט לעניינים מנהליים, להורות על העברת כל הכספים שמקורם בתשלומי ההורים בשנים מסוימות, לחשבון ועד ההורים, למנות רואה חשבון משותף להורי התלמידים ולעירית רחובות לצורך ביצוע ביקורת חשבונאית לשנים האמורות, ולמנות נאמן שינהל את גביית כספי ההורים ואת ניהולם השוטף עד שיובהר כי תוקנו הליקויים שלשיטת המבקש, נתגלעו בניהול הכספים.

3.בית המשפט לעניינים מנהליים החליט בפסק דינו לסלק את העתירה על הסף ולחייב את המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך כולל של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן הוצאות משפט שאותן יקבע הרשם. על החלטה זו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוגש ערעור בפני בית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין, כאשר מבחינה אופרטיבית, כשם שאף צוין בכותרת לבקשת עיכוב הביצוע, הכוונה היא לעיכוב ביצוע פסיקת ההוצאות אשר הושתו על המבקש.

4.הכלל הבסיסי, המופיע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1994 (להלן: התקנות ), הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה אשר עליה מערערים. לכלל זה ישנם יוצאים מן הכלל, המופיעים בתקנות 467 ו-468 לתקנות, ומקנים לבית המשפט שיקול דעת לעכב ביצועו של פסק דין. במסגרת שיקול דעתו, ישקול בית המשפט את סיכויי המבקש לזכות בערעור ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. לעניין סיכויי הערעור, יבחן בית המשפט את הסיכויים בשלב מקדמי זה באופן לכאורי בלבד. לעניין מאזן הנוחות יבחן בית המשפט האם במידה ויתקבל הערעור, יהיה זה בלתי אפשרי, או למצער קשה מאוד, להחזיר את המצב לקדמותו (רע"א 4015/02 אוקו נ' שמי , פ"ד נו(4) 505 (2002), וראו גם החלטותיי בבש"פ 3215/06 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ תק-על 2006(2), 1201; ע"א 7688/06 גולדנברג נ' מכבי שירותי בריאות כללית (טרם פורסם, ניתן ביום 25.9.2006)). עוד בוחן בית המשפט את מידת הנזק שייגרם למבקש עקב ביצוע פסק הדין באופן מיידי, ביחס למידת הנזק שייגרם למשיב עקב עיכובו (ע"א 9784/05 עירית תל-אביב יפו נ' גורן , תק-על 2005(4), 2156). כאשר עיכוב הביצוע המבוקש הוא של חיוב כספי, לא ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה. במקרה שכזה, יעוכב ביצועו של פסק הדין רק אם יראה המבקש כי אם יזכה בערעור לא יכול לגבות את כספו בחזרה (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן , פ"ד מה(5), 499 (1991)).

5.המבקש במקרה דנן, נמנע מלהציג כל הסבר המצביע על מידת הנזק שייגרם לו אם לא יעוכב ביצוע פסיקת ההוצאות או כל טעם שיסביר מדוע לא יוכל לגבות בחזרה את כספו מן המשיבים באם יזכה בערעור. יתרה מכך, כאשר ניתן פסק הדין הקובע חיוב כספי לטובת המדינה, לא מתקיים החשש שהמבקש עיכוב ביצוע לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם אמנם יזכה בערעור, שכן קיימת חזקה שהמדינה תשיב למבקש את כספו (בש"א 8240/06 חנני נ' פקיד השומה חיפה , פ"ד נ(5) 403 (1997)). אני סבורה כי את אותה החזקה ניתן להפעיל גם בנוגע לרשות מקומית ולקבוע כי חזקה על עיריית רחובות, על אורגניה השונים, כי תשיב למבקש את כספי ההוצאות אם אמנם יזכה זה בערעור, במיוחד משאין המדובר בסכום כסף משמעותי. באשר לשאלת סיכויי הערעור, סבורה אני כי ההסברים אשר הציג המבקש כלליים ובלתי מספקים, וכי אין בהם כדי לשפוך אור של ממש על שאלה זו.

6.משאלו הם פני הדברים, קובעת אני כי הבקשה לעיכוב ביצועה של פסיקת ההוצאות עד להחלטה בערעור נדחית.