פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
8383/15
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
אלפא אפיקים ייעוץ והדרכה בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. ועדת המכרזים - מכרז פומבי 21/2015
2. עיריית
קרית אונו
3. הארדרוק ( קירות טיפוס ) בע"מ
בקשה למתן צו מניעה זמני בערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
מיום 27.11.2015 ב עת"מ 24062-11-15 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ק'
ורדי – סג"נ
בשם המבקשת:
עו"ד לידיה מנדלבאום; עו"ד אמיר רוזנברג
בשם המשיבה 1-2:
עו"ד הגר זילברשטיין
בשם המשיבה 3:
עו"ד רונית אופיר; עו"ד איתי חתם
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני להמשך שימוש בקירות טיפוס שלגביהם לפי הנטען לא בוצע הליך מכרזי נשוא מכרז פומבי 21/2015 (להלן: המכרז ). הבקשה שלפניי הוגשה בד בבד עם ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי ) מיום 27.11.2015 בעת"מ 24062-11-15, שבמסגרתו נמחקה עתירתה של המבקשת.
רקע והליכים
2.
המבקשת – אשר הפסידה במכרז להפעלת קיר טיפוס באולם שברחוב הזית 1 בקריית אונו למשיבה 3 – הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים שבה ביקשה להורות כי כל התקשרות בין המשיבות 2-1 ובין המשיבה 3 המתירה למשיבה 3 לעשות שימוש בקירות טיפוס מעבר לקיר איילת (40 מ"ר), קיר המכרז, לרבות זכות שימוש בקירות השייכים לעותרת הינה בטלה ומבוטלת, ולאסור על המשיבה 3 להרוס ו/או לפגוע ו/או לזרוק ו/או לעשות שימוש ומעשה אחר בקירות הטיפוס השייכים לעותרת והמצויים באולם. כן המבקשת עתרה לצו המתיר לה לפרק את הקירות השייכים לה ועל ביטול ההתקשרות בין המשיבות 2-1 לבין משיבה 3 וביטול המכרז כולו. בית המשפט לעניינים מינהליים מחק את העתירה לאחר שמצא כי אין לו סמכות עניינית. בית המשפט קבע כי אין מדובר בענייני מכרזים אלא בעניין חוזי/עסקי בגין מחלוקות ביצועיות לאחר תום ההליך המכרזי, ומשכך זהו הליך אזרחי מובהק. בית המשפט לעניינים מינהליים גם לא מצא לנכון לתת צו זמני משום שמדובר, לכל היותר, בנזק ממוני בר פיצוי שניתן יהיה לתבעו בעתיד ומאזן הנוחות נוטה להמשך הפעלת האולם לרווחת המשתמשים בו .
טענות הצדדים
3.
המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים
לבית משפט זה ביום 7.12.2015, ובו טענה כי לבית המשפט לעניינים מינהליים יש סמכות לדון גם בעתירה הנוגעת לשלב החוזי שבין בעל מכרז לזוכה במכרז. בבקשתה, המבקשת סבורה כי סיכוייה בערעור גבוהים, שכן לשיטתה מדובר במקרה קיצוני שבו פסק הדין – שבמרכזו שאלה משפטית – חורג מההלכות החלות; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, כיוון שלטענתה אם לא ייתן הסעד הזמני, ייגרם לה נזק בלתי הפיך בכל יום שבו המשיבות עושים שימוש בקירות שלא היו חלק מהקיר הספציפי נשוא המכרז.
4.
עמדת המשיבות, לעומת זאת, היא כי יש לדחות את הבקשה. לגישתן, לא מתקיימים התנאים למתן סעד זמני בערעור. ראשית, המשיבות סבורות כי סיכויי הערעור נמוכים, משום שהמבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא תמכה בראיות ובאסמכתאות את טענותיה בדבר בעלותה בקירות הטיפוס. שנית, המשיבות גורסות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן, שכן המבקשת לא עמדה בנטל לפרט ולתמוך בראיות מה הנזק שייגרם לה ככל שלא יינתן הסעד הזמני, אלא הסתפקה בסיסמה בדבר נזק בלתי הפיך – שלדידן, לנוכח העובדה שלא מדובר בהשמדה או במכירה של קירות הטיפוס אלא אך ורק שימוש בהם, הנזק הוא בוודאי הפיך ולמצער ניתן לפיצוי כספי, ועל כן הן סבורות שדין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה
5.
לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
6.
כידוע, על המבקש סעד זמני בערעור להראות כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן שהנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני יהיה בלתי הפיך. ככל שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש ניתן להקל בדרישת סיכויי הערעור, ולהיפך (ראו למשל: עע"ם 2357/14 אסבוק נ' משרד הפנים , בפסקה 7 (7.5.2014); עע"ם 7142/13 אבן עמי הנדסה אזרחית בע"מ נ' עיריית ירושלים , בפסקה 12 (19.11.2013); עע"ם 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן , בפסקה 4 והאסמכתאות שם (4.9.2011)). בפסיקה נקבע כי "התנאים למתן סעד זמני בערעור מחמירים מאלו הנדרשים בערכאה הדיונית, שכן עם מתן פסק הדין נגד המבקש משתנה נקודת האיזון בין הצדדים" (עע"ם2435/11 סימוב נ' שר הפנים , בפסקה 5 (23.05.2011)), וכי על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור לתמוך את טענתו בדבר נטיית מאזן הנוחות לטובתו באמצעות תשתית ראייתית איתנה (עע"מ 4130/13 חייאן (1996) בע"מ נ' עיריית סח'נין (28.7.2013)).
7.
מכלול הנסיבות, כפי שהוא נלמד מתגובות המשיבות, מלמד כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. בבקשה שלפניי, המבקשת לא הבהירה ברמה הנדרשת אילו נזקים יגרמו לה, במידה שתדחה בקשתה, בעוד שהנזקים אשר יגרמו למשיבות ברורים הם. כידוע, בתי המשפט אינם נוטים לעכב ביצועו של מכרז שעניינו אספקת שירותים, בהנחה שאף אם יתקבל ערעורו של מבקש הסעד, ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היינו להעביר את הזכייה במכרז לצד שזכה בערעור, ללא קושי ניכר, ולפצותו בגין הפסדיו בתקופת הביניים, ככל שאלו יוכחו (עע"ם 336/13 סופרבוס ושות' נ' משרד התחבורה (6.2.2013); עע"ם 7889/12 מפעת 1965 (1987) בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ
(16.12.2012); עע"ם 7961/12 הדים מכונים אודיולוגים בע"מ נ' שרותי בריאות כללית (2.12.2012)).
8.
זאת ועוד, החלטה בבקשה למתן סעד זמני, במסגרת ערעור שעניינו מכרז, מחייבת מתן משקל משמעותי גם לאינטרס הציבורי, העשוי להיפגע כתוצאה מהיענות לה (עע"ם 7141/12 אבני הרצוג שועלי אלגז את גורביץ ושות' נ' יפה נוף תחבורה (14.10.2012); רע"א 5979/12 אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ' מטמנות אפעה בע"מ
(21.8.2012); עע"ם 8832/11 י.ר.א.ב שרותי נוי 1985 בע"מ נ' עיריית חיפה (23.1.2012)). בנסיבות שלפניי, סבורני כי הפסקת השימוש בקירות הטיפוס באולם תפגע ברווחת הציבור אשר יוכל ליהנות מהם, ובכך יש גם כדי להטות את כף מאזן הנוחות לטובת דחיית הבקשה שלפניי.
9.
יתר על כן, התרשמותי היא כי סיכויי הערעור – מבלי לקבוע מסמרות בעניין – אינם גבוהים במיוחד, באשר בית המשפט לעניינים מינהליים קבע באופן מנומק כדבעי כי אין לו סמכות עניינית לדון בתיק. אשר על כן, דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להידחות.
10.
סוף דבר, הבקשה נדחית. משכך, ממילא מתייתרת בקשתה של המבקשת להתיר צירוף תצהיר, בעוד שבקשתה לתיקון טעות סופר התקבלה והייתה בפניי בעת מתן ההחלטה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' בשבט התשע"ו (11.1.2016).
ש ו פ ט