עע"מ 877/21 ממ"ל-מפעלי מיחזור לישראל בע"מ נ. מדינת ישראל- משרד האוצר ומש

לפנַי בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט א' רון ) בעת"מ 9621-07-20 מיום 7.1.2021.

1.

במסגרת פסק הדין, נדחתה עתירת המבקשת בנוגע להתקשרות בין משיבה 1 לבין משיבה 2, לאחר זכייתה של משיבה 2 במכרז לתכנון, הקמה והפעלה של מתקן לטיפול בפסולת ביתית (להלן: המתקן ). לעתירה זו קדמו שתי עתירות נוספות שהגישה המבקשת בקשר למכרז. עתירה אחת מחודש מאי 2018 ועתירה שניה מחודש יוני 2018. העתירה השנייה עסקה בזכייתה של משיבה 2 במכרז והעתירה העומדת בבסיס ההליך דנא עסקה בהתנהלות החוזית שבין שתי המשיבות לאחר הזכייה במכרז, ולאחר סיומו של השלב המכרזי. על פסק הדין הגישה המבקשת ביום 7.2.2021 ערעור לבית משפט זה, וביום 17.2.2021 הוגשה הבקשה שלפנַי במסגרתה התבקש צו מניעה זמני שיורה למשיבות להימנע מלבצע כל פעולה בקשר לתכנון והקמת המתקן עד להכרעה בערעור.

2.

בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים לאור השגגות הרבות שנפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וכי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשת. זאת, מפני שכל התקדמות בתכנון ובהקמת המתקן תמנע הלכה למעשה את העברת הזכייה במכרז למבקשת, אם תזכה בערעורה. מה גם שמדובר במכרז להקמת מערכת, להבדיל ממכרז לאספקת שירותים, כאשר הלכה היא כי במכרז מסוג זה בית משפט יטה יותר להיעתר לבקשה למתן סעד זמני. השמירה על המצב הקיים אף חשובה לצורך מניעת הפגיעה בצדדים שלישיים שמשיבה 2 תתקשר עימם ככל שתמשיך לקדם את הקמת המתקן. מן העבר השני, לא צפוי להיגרם כל נזק משמעותי למשיבה 2 כתוצאה מקבלת הבקשה. לחלופין, התבקש בית המשפט להורות כי הערעור יידון במתכונת דיונית מזורזת.

3.

בתגובתה לבקשה, טענה משיבה 1 כי סיכויי הערעור נמוכים ביותר וגם מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה. מדובר בפרויקט לאומי מורכב וייחודי, ראשון מסוגו במדינה, בהיקף כספי של מאות מיליוני שקלים חדשים, אשר צפוי להפחית באופן משמעותי את היקף הטמנת הפסולת בישראל. נוכח ההסכמים הרבים שנחתמו מול צדדים שלישיים רבים, הפרויקט מצוי בשלב רגיש וכל עיכוב בו עלול להוביל לפגיעה של ממש באפשרות הוצאתו אל הפועל. כמו כן, בהליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי, המבקשת לא ביקשה לעכב את מימוש הפרויקט עד להכרעה בעתירה, והתנהלותה הובילה למצב שבו מימוש הפרויקט המשיך.

4.

משיבה 2 בתגובתה טענה כי דין הבקשה להידחות, בראש ובראשונה, בשל השיהוי הקיצוני בו היא לוקה. כך, על אף שבמשך שלוש שנים נקטה המבקשת הליכים שונים שנועדו לנסות לבטל את זכייתה של משיבה 2 במכרז, עד עתה כלל לא הגישה בקשה לצו מניעה. בנוסף נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של משיבה 2, שהוציאה עד כה עשרות מיליוני שקלים חדשים בגין הפרויקט בו זכתה; הסדירה את כל העניינים הכספיים; התקשרה בהסכמים למימון הפרויקט; וקיבלה על עצמה התחייבויות רבות נוספות. סיכויי הערעור גם נמוכים ומכל מקום אין בהם כדי להטות את הכף לטובת מתן סעד זמני.

5.

ביום 14.3.2021, לאחר שניתנה למבקשת הזדמנות להגיב לתגובות המשיבות, עמדה המבקשת על כך שגם לאור טענות המשיבות, סיכויי הערעור גבוהים ומאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה. עוד נטען כי מתגובת המשיבות לא עולה כי משיבה 2 התחייבה התחייבויות בלתי הפיכות, ואף ניכר כי פעילותה בפרויקט עד כה הייתה דלה והעלויות הכספיות שהושקעו, זניחות. בנוסף, אין מקום לטענת משיבה 1 כי אם יתקבל ערעור המבקשת ניתן יהיה להסתפק בפיצוי כספי, שעה שמדובר במכרז להקמת תשתיות.

6.

דין הבקשה להידחות. על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש, עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך (עע"ם 870/17 מועצה מקומית כפר כנא נ' אורוז שירותים בע"מ , פסקה 6 (29.3.2017); עע"ם 122/19

עמותת זכרון זאב צבי נ' מועצת עיריית ירושלים , פסקה 13 (13.2.2019)). כמו כן, נדרש בית המשפט במסגרת בחינת מאזן הנוחות גם לשיקול שעניינו הפגיעה באינטרס הציבורי (עע"מ 3553/17 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' עיריית אשדוד , פסקה 11 (11.5.2017)).

7.

בענייננו, שיקולים אלה אינם מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה. אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור ולטענת משיבה 2 בדבר השיהוי שנפל בהגשת הבקשה, הרי שנוכח הנזק המשמעותי שצפוי להיגרם למשיבה 2, ובהינתן האינטרס הציבורי המשמעותי בפיתוח הפרויקט, אין מקום להיעתר לבקשה, אף כי הפרויקט עודנו מצוי בתחילת דרכו. אכן, סביר להניח כי התקדמות הקמת המתקן תביא לכך שיווצר קושי להחזיר את המצב לקדמותו ולהפקיע את הזכייה מן הזוכה במכרז, אם יימצא כי יש לקבל את הערעור. עם זאת, אין לומר כי מדובר בנזק בלתי הפיך, שכן ככל שתזכה המבקשת בערעורה, תוכל להגיש תביעת פיצויים ולקבל שיפוי על הנזק הכספי שנגרם לה, ככל שיוכח כי אכן נגרם לה (וראו למשל: בר"מ 4434/11 פי.ג'י.אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ נ' נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ , פסקה 6 (11.7.2011)).

הבקשה נדחית. עם זאת, המזכירות מתבקשת לקבוע את הדיון בערעור בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן.