עע"מ 8812/03 גדעון ושושנה פינקלשטיין נ. הועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתי

בפניי בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון. מן הבקשה עולה, כי אחד המערערים מתקשה לגייס את חלקו בערבון בשל העיצומים במשק, ובמצב זה, עותר לארכה כאמור. דין הבקשה להידחות. ראשית, אין הבקשה נתמכת בתצהיר מטעם המערער 1, הוא מבקש הארכה. שנית, אפילו על פי העובדות שלא הוכחו, לא ברור מתי, לגירסת מערער 1, צפוי הוא לגייס את סכום הערבון, ובמצב זה לא נקצב שיעור לארכה המתבקשת. אף עובדה זו חותרת נגד הבקשה שבפניי. שלישית, במקרה כגון זה, שבו מספר מערערים המערערים בצוותא חדא על פסק דין, הרי שמנקודת מבטו של בית המשפט, או מנקודת מבטם של בעלי הדין האחרים, החובה להפקיד ערבון אינה חובה המחולקת בין המערערים, אלא חובה החלה על כל אחד מהם, ביחד ולחוד. בשל כך, קשייו הנטענים של המערער 1 – אפילו היו מוכחים כדבעי - טעונים פיתרון במישור היחסים שבין המערערים לבין עצמם, ואין מקום בגינם להאריך את המועד להפקדת ערבון.

התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה. עם זאת, לא מצאתי מקום לדחות את הערעור באין הפקדת ערבון, כפי שנתבקשתי על ידי המשיבים 1 – 2, שכן בנסיבות העניין, המדובר בתוצאה בלתי מידתית, העומדת ביחס בלתי סביר בחומרתה למחדל של אי הפקדת הערבון עד עתה. המערערים יפקידו את הערבון תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך בלא צורך בכל הודעה נוספת.