עע"מ 9044/14בוכרי עבדאללה אדם נ. משרד הפנים - מדינת ישראל

בקשה לסעד זמני בערעור.

1.

פסק הדין בעניינם של המבקשים ניתן ביום 9.9.2014, ולפיו דחה בית המשפט את עתירת המבקשים לגביהם הוצאו הוראות שהייה להתייצב במתקן חולות.

אקדים ואומר כי פסק הדין ניתן על פי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן: החוק ) כנוסחו לאחר תיקון מס' 4 אך בטרם ניתן פסק הדין בבג"ץ 8425/13 גבריסלאסי נ' הכנסת (22.9.2014) (להלן: עניין גבריסלאסי ). משכך, הערעור הפך לתיאורטי, וממילא אין טעם בבקשה לסעד זמני בערעור.

כך עולה מהודעת הערעור עצמה, שם נאמר כי:

"לחילופין, מתייתר הצורך להכריע בערעור דנן לאור כניסתו לתוקף של חוק חדש, ובלבד שהתוצאה האופרטיבית תהא כך שעל המשיב לקבל החלטות מינהליות חדשות בעניין המערערים, ובינתיים עליו לחדש אשרותיהם, מבלי שפסק דינו של בית המשפט קמא יזקף לחובתם ויגרע מטענותיהם, ולכל צד שמורות זכויותיו באשר לכל החלטה חדשה בעתיד" (עמוד 4 להודעת הערעור).

2.

ואכן, המשיב אישר בתגובתו כי אין בדעתו להסתמך על פסק הדין ובכוונתו לבחון מחדש את עניינם של המבקשים על פי הוראות החוק לאחר התיקון האחרון, שעתירה כנגד חוקיותו תלויה ועומדת בפני בית משפט זה (בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת) (להלן: עניין דסטה ).

גם הוראות המעבר בחוק לאחר תיקונו האחרון, מותירות את הוראת השהייה בעניינם של המבקשים בתוקף עד ליום 16.1.2015 ומחייבות לקיים בחינה מחודשת בעניינם על פי התיקון.

מכאן, שהטיפול בעניינם של המבקשים צריך להיעשות על פי המסגרת הנורמטיבית החדשה ויש לקבל החלטה מינהלית חדשה בעניינם.

3.

אשר על כן, אני דוחה הבקשה למתן סעד זמני ומבטל צווי הארעי שניתנו

ביום 1.1.2015 וביום 11.1.2015.

ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לפי פקודת בזיון בתי המשפט.

עם זאת, ככל שהמבקשים לא התייצבו לשימוע בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה, בשל טענתם כי צווי הארעי חלים עליהם, אזי יש לזמנם שוב לצורך בחינת עניינם, ובמקרה כאמור, יש להתלות למשך 30 יום את הוראות השהייה החדשות שהוצאו למבקשים ולערוך להם שימוע.

ככל שהמבקשים כבר התייצבו לשימוע, הרי שאין מניעה בשלב זה מלפעול על פי הוראות השהייה החדשות שהוצאו לגביהם (זאת, נוכח ביטול צו הביניים בעניין דסטה , כאמור בהחלטת השופט דנציגר מיום 30.12.2014).