עע"מ 9773/08 ניב בטחון (1997) בע"מ נ. עירית עפולה

לפניי בקשה לסעד זמני בערעור אשר ימנע מהמשיבה 1, עיריית עפולה, לכנס את ועדת המכרזים, עד להכרעה בערעור.

1.

בחודש יוני 2008 פרסמה עיריית עפולה (להלן: העירייה ) מכרז למתן שירותי סיור, אבטחה ושמירה במוסדות חינוך וציבור ואבטחת טיולים בתחום העירייה. במענה למכרז הוגשו חמש הצעות, ביניהן הצעתה של המבקשת והצעתה של המשיבה 2 (להלן: רשף ביטחון ), שסיפקה שירותים אלו לעירייה עד לפרסום המכרז. יתר ההצעות היו של המשיבות 3-5.

2.

הצעתה של המבקשת נמצאה הזולה ביותר וועדת המכרזים זימנה אותה לשימוע, שלאחריו החליטה להמליץ לראש העיר להתקשר עם המבקשת.

3.

רשף ביטחון הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ובה ביקשה להורות על ביטול זכייתה של המבקשת במכרז, שכן לטענתה נפלו בהצעתה של המבקשת פגמים מהותיים.

4.

בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כבוד השופט ב' ארבל ) קיבל את עתירתה של רשף ביטחון. בין היתר, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי המבקשת לא עמדה בתנאי לפיו ישולמו לעובדיה מלוא זכויותיהם. בית המשפט קמא מצא כי על פי התחשיב שהציגה המבקשת במסגרת מסמכי המכרז, לא תוכל המבקשת להבטיח לעובדיה את שכר המינימום וכן את התנאים הנלווים, כגון פיצויי פיטורין, דמי הבראה וחופשה שנתית. קביעה זו התבססה גם על דברי מנהל המבקשת במסגרת השימוע שנערך לה, מהם השתמע לכאורה כי אין בכוונתו לשלם לעובדיו דמי הבראה וחופשה שנתית וכי בכוונתו לפטרם לאחר 10 חודשים על מנת לא לשלם להם פיצויי פיטורין. בית המשפט קמא קבע כי מדובר בפגם מהותי אשר מצדיק את ביטול זכייתה של המבקשת במכרז. כמו כן קיבל בית המשפט קמא את הטענה כי ועדת המכרזים לא שקללה בהחלטתה קריטריונים נוספים, שהם בגדר תנאי סף במכרז, לפיהם למציעה היה סניף פעיל הקיים לפחות שנה וכי המציעה העסיקה בשנת הלימודים הקודמת לפחות 100 מאבטחים. יחד עם זאת ציין בית המשפט קמא כי תנאים אלה מעלים חשש שהמכרז המדובר "נתפר" למידותיה של רשף ביטחון. סופו של דבר, הורה בית המשפט לעניינים מנהליים על פסילת הצעתה של המבקשת תוך השבת העניין לועדת המכרזים, אשר תקבע איזו היא ההצעה הראויה העומדת בכל תנאי הסף והקריטריונים שהוצבו במכרז.

5.

לאחר מתן פסק הדין על ידי בית המשפט קמא הגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה בקשה זו משני נימוקים עיקריים: ראשית, לשיטתו, הסעד שראוי היה לבקש הוא סעד זמני לתקופת הערעור שיימנע את כינוס ועדת המכרזים; שנית, נימוקי הערעור נשענים על חוות דעת שלא הוגשה בבית המשפט קמא והוכנה לאחר מתן פסק הדין. מכאן הבקשה שלפניי, לסעד זמני שימנע את כינוסה של ועדת המכרזים.

6.

לטענת המבקשת, מתן צו מניעה זמני לא יפגע במשיבות ולא יפגע באבטחת מוסדות החינוך הואיל ורשף בטחון משמשת כמאבטחת מוסדות החינוך שבתחום השיפוט של העירייה מזה מספר שנים ובהתאם להחלטת בית המשפט קמא היא ממשיכה לשמש כמאבטחת מוסדות החינוך עד להחלטה אחרת של ועדת המכרזים. לפיכך, מתן סעד זמני למעשה יותיר את המצב כמות שהוא. מאידך, ככל שלא יינתן צו מניעה זמני, ועדת המכרזים תתכנס ולאור החלטת בית המשפט קמא תרגיש מנועה מלהכריע שנית לטובת המבקשת. העברת הזכייה לזוכה אחר תגרום לפגיעה קשה ביכולת הפרנסה העתידית של המבקשת ותסכל את מתן הסעד העיקרי המבוקש על ידה. בנוסף, טוענת המבקשת, עם ההודעה על זכייתה החלה המבקשת להתארגן לצורך ביצוע המכרז ובמסגרת זו הוציאה מאות אלפי שקלים. אם לא יינתן צו מניעה זמני תרד כל השקעתה של המבקשת לטמיון.

עוד טוענת המבקשת כי טענותיה בערעור נסמכות בעיקר על חוות דעת מומחה לפיה הצעתה של המבקשת במסגרת המכרז אכן עומדת בתנאי שעניינו הבטחת זכויותיהם של עובדיה, קרי שכר מינימום ויתר התנאים הנלווים הנדרשים לפי כל דין. לפיכך, טוענת המבקשת, סיכויי הצלחת ערעורה הם טובים וממשיים.

7.

כלל הוא כי בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו והמבקש סעד זמני בערעור צריך לשכנע את בית המשפט שסיכויי הערעור טובים וכן שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. עקרונות אלו, הנוגעים לעניין מתן סעד זמני בערעור אזרחי, יפים גם לעניין סעד זמני בערעור על עתירה מנהלית [ראו: עע"ם 8805/07 הלברשטם נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 13.11.2007); עע"ם 1210/07 יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (לא פורסם, 27.2.2007); עע"ם 7135/06 איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה נ' הוכמן (לא פורסם, 29.11.2006)].

8.

באשר לסיכויי הערעור, ניצבת בפני המבקשת משוכה גבוהה למדיי, שכן ברצונה להסתמך בערעורה על ראיה שלא הוצגה בפני בית המשפט קמא. לשם כך עליה לקבל את רשות בית המשפט להגיש ראיה נוספת בשלב הערעור, ובקשות מסוג זה אינן נענות כדבר שבשגרה.

9.

שיקולי מאזן הנוחות אינם נוטים בבירור לצד זה או אחר. מחד גיסא, המבקשת טוענת כי ייגרמו לה נזקים אם ועדת המכרזים תתכנס כעת להחליט מחדש על הזוכה במכרז. נזקים אלה אינם ודאיים שכן באופן עקרוני ייתכן שועדת המכרזים תשתכנע כי המבקשת בכל זאת עומדת בתנאי המכרז ועל כן תבחר בה כזוכה. מאידך גיסא, האינטרס הציבורי עשוי להימצא ניזוק אם עד להכרעה בערעור לא תתכנס ועדת המכרזים ותבחר את ההצעה הטובה ביותר במסגרת המכרז. לכך יש להוסיף כי כאשר עסקינן במכרז לאספקת שירות, ניתן יהיה להפקיע את ההתקשרות עם הקבלן החדש ולהורות שהמבקשת היא שתספק את השירות, תוך פסיקת פיצוי בגין נזקיה, ככל שיוכחו, ביחס לתקופת הביניים [עע"ם 8162/07 חברת הארכבירים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (לא פורסם, 4.11.2007); בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.11.2006)]. למבקשת לא ייגרם אפוא נזק בלתי הפיך.

10.

הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא. משלא התבקשו תגובות המשיבות, אין צו להוצאות.