עע"מ 1790/19 הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול נ. עיריית רמת השרון

1.

הערעור והערעור שכנגד מופנים כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו מיום 24.1.2019 בעת"מ 54201-01-16 ובעת"מ 28641-09-16. שתי העתירות נשוא פסק הדין עניינן בדרישות שהפנתה עיריית רמת השרון (להלן גם: העירייה או המערערת שכנגד ) לכפר הירוק (להלן גם: המערער ) לתשלום היטלי סלילת רחובות ותיעול. הערעור של הכפר הירוק מופנה נגד דחיית טענותיו בעת"מ 54201-01-16 ואילו הערעור שכנגד מופנה כנגד קבלת העתירה בעת"מ 28641-09-19. המשיבה 2 בערעור ובערעור שכנגד (להלן: מצודה ) היא שוכרת של נכס המצוי בשטח הכפר הירוק ואשר עת"מ 28641-09-19 נוגע אליו.

2.

המערער הגיש שתי בקשות להוספת ראיות בשלב הערעור. בבקשה הראשונה ביקש לצרף: תכנית תנועה ותקנון תכנית רש/1010; בקשה שהגיש הכפר הירוק לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע ) ותשובת נתיבי איילון בנוגע לסלילת הכביש; בקשה שהגיש הכפר הירוק לפי חוק חופש המידע ותשובת העירייה, אליה מצורפים פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מיום 30.7.2019, פרוטוקול ישיבת הכספים בעירייה מיום 17.7.2019 וחוות דעת משפטית מיום 24.7.2019. בבקשה השנייה ביקש לצרף: אישור לביצוע עבודות בכבישים, מדרכות וכבישים ציבוריים מיום 14.6.2020. בעניינן של שתי הבקשות נקבע כי הן תידונה על ידי ההרכב שידון בערעור, במהלך הדיון בערעור, כפי הנהוג בבית משפט זה (החלטות מהימים 10.9.2020 ו-16.12.2020).

3.

בהתאם לצו סיכומי טענות, הגיש הכפר הירוק את סיכום טענותיו ותיק מוצגים מטעמו ביום 9.9.2020; העירייה הגישה את סיכום טענותיה ביום 10.11.2020; מצודה הגישה את סיכום טענותיה ותיק מוצגים מטעמה ביום 11.11.2020; והכפר הירוק הגיש סיכומים כמשיב בערעור העירייה וסיכומי תשובה בערעורו, ביום 15.12.2020.

4.

ביום 30.12.2020, הגישה העירייה את הבקשה שלפניי, שבמסגרתה היא מבקשת להורות על הוצאת מוצגים 7-5 מתיק המוצגים של הכפר הירוק ומוצגים 2 ו-6 מתיק המוצגים של מצודה, וכן להורות על מחיקתם של סעיפים 19-9, 31, 40-35 לסיכומי הכפר הירוק; סעיפים 24-16, 39-32 לסיכומי מצודה; וסעיפים 12-2, 18-17 לסיכומי התשובה של הכפר הירוק. בבקשה נטען, כי מוצגים 7-5 לתיק המוצגים של הכפר הירוק הם מסמכים חדשים, שלא היו בפני בית המשפט קמא, ואינם בגדר "אסמכתא משפטית" (להבדיל ממוצג 4 שהוא הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השוואת מעמדם של כפרי נוער למוסדות חינוך לעניין חיובי היטלי סלילה ותיעול) (להלן: הצעת החוק ), אשר נראה כי הצדדים מסכימים לגביו שמדובר באסמכתא משפטית). העירייה טוענת, כי הכפר הירוק לא רק צירף את המוצגים הנ"ל מבלי שקיבל רשות לצרפם, אלא אף מסתמך עליהם בסיכומיו. העירייה מוסיפה וטוענת, כי סיכומי התשובה של הכפר הירוק נסמכים רובם ככולם על הבקשה להוספת ראיות, אף שזו טרם נידונה והוכרעה, והכל תוך הסטת הדיון מגדר המחלוקת שנדונה בבית המשפט קמא. כן נטען, כי בסעיפים 18-17 לסיכומי התשובה של הכפר הירוק הוא מפנה למוצג 6 לתיק המוצגים של מצודה, אולם גם לגבי מסמך זה טרם ניתנה הרשות להגישו (שכן הוא נכלל, לפי הנטען, בבקשה השנייה להוספת ראיות שהגיש הכפר הירוק).

5.

בתשובת המערער, שהוגשה גם בשם מצודה, הועלו מספר טענות: ראשית, הבקשה הוגשה בשיהוי, כארבעה חודשים לאחר הגשת סיכומי הכפר הירוק ותיק המוצגים מטעמו, ואף לאחר שהוגשו סיכומי העירייה. השיהוי יביא לסרבול ולעיכוב הדיון. שנית, העירייה עצמה התייחסה בסיכומיה לגופם של המוצגים שאותם היא מבקשת להוציא מתיק בית המשפט ואף הסתמכה על חלקם, לפיכך, היא מנועה מלטעון כעת כי לא היה מקום לצרפם. שלישית, הבקשה מיותרת שעה שנקבע כי סוגיית צירוף הראיות תידון על ידי ההרכב. כמו כן, כוללת תשובת המערער התייחסות פרטנית למוצגים שהוצאתם התבקשה: מוצגים 6-5 – מדובר במסמכים הנוגעים להליכי הצעת החוק (מוצג 4), הליכים אשר החלו ערב מתן פסק הדין ולא עמדו בפני בית המשפט קמא. המסמכים הללו פורסמו באתר הכנסת ובאתר המשפטי "נבו", והם חלק בלתי נפרד מהצעת החוק. לטענת הכפר הירוק, אם צירוף הצעת החוק מקובל על העירייה, הרי שללא תיאור של הדיון בה, והמלצת הוועדה למחוקק, התמונה לא תהיה שלמה. מאותם נימוקים, לשיטת המערער, אין מקום למחוק את הסעיפים בסיכומים הדנים במוצגים אלה. מוצג 7 – מדובר בהחלטה של הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, ולטענת המערער, מוצג זה היה חלק מהראיות בבית המשפט קמא (נספח א' לתצהירו של מר גבי פארן, שצורף כמוצג 3 לסיכומי הכפר הירוק). עוד נטען בתגובה, כי גם מוצג 2 לתיק המוצגים של מצודה – תצהירו של מר אילן שרעבי מיום 15.2.2018 – היה חלק מחומר הראיות בבית המשפט קמא. אשר למוצג 6 לתיק המוצגים של מצודה, מדובר באישור של מהנדסת העיר מיום 14.6.2020 (לאחר מועד פסק הדין), אשר לגביה תלויה ועומדת בקשה לצירוף ראיה. מצודה סבורה כי אין מניעה להציג מסמך שנחתם על ידי העירייה שבא להזים טענה שהעלתה העירייה בערעור שכנגד, המהווה הרחבת חזית. עוד נטען, כי מסמך זה מוכר לעירייה ולבאי כוחה ונמסר להם מראש, וחרף זאת היא ממשיכה ומטעה את בית המשפט. לפי הנטען, העירייה היא זו שפתחה חזית, הרחיבה את היריעה ודנה בסיכומיה באותן ראיות ממש, הנוגעות לאירועים שקרו לאחר פסק הדין, ולכן היא מושתקת מלטעון כנגד המסמכים. לשיטת הכפר הירוק, אין טעם בשלב זה לבצע מחיקה הדדית של טענות בסיכומים, ויש להותיר את הסיכומים של שני הצדדים על כנם.

6.

תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), החלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, קובעת כי בתיק המוצגים המוגש בהליך ערעור מותר לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות", ותקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מוסיפה וקובעת כי "בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור" זולת אם בית המשפט התיר הבאתן בהתאם לאמור באותה תקנה. על בסיס הוראות אלו נקבע, כי בכל הנוגע להוכחת עניין שבעובדה, רשאי בעל דין לצרף לתיק המוצגים רק מסמכים שהתקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית או שניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה המתירה הגשתם כראיה, וזאת בשונה ממסמכים המובאים על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית אשר הכלל האמור לא חל לגביהם (עע"מ 9773/08 ניב בטחון (1997) בע"מ נ' עיריית עפולה (31.3.2009); ע"א 10010/08 הרב אליעזר כהנמן נ' מרקוביץ (29.9.2009); ע"א 9294/11 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (5.6.2013)). עוד יוזכר, כי לפי הנחיות נשיאת בית המשפט העליון, כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה, לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לאותה ראיה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים.

7.

אבחן את הבקשה שלפניי לפי אמות מידה אלה. ראשית יצוין, כי אמנם הבקשה הוגשה בשלב דיוני מאוחר, בסמוך לפני מועד הדיון שהיה קבוע, ולאחר שהן הכפר הירוק והן העירייה ומצודה הגישו את סיכום טענותיהם, ומן הראוי היה להקדים טענות אלה. אלא שלא די בכך כדי לדחות את הבקשה, שעה שצירופם של חלק מהמוצגים מנוגד לדין ולהנחיות, כפי שיובהר להלן.

8.

הכפר הירוק אינו חולק על כך שמוצגים 6-5 לסיכומיו וכן מוצג 6 לסיכומי מצודה הם מוצגים חדשים שלא היו לפני בית המשפט קמא. אשר על כן, יש להורות על הוצאתם של מוצגים אלה מתיקי המוצגים, וכמו כן למחוק כל התייחסות אליהם בסיכומי הצדדים. יובהר, כי אין די בכך שהוגשה בקשה לצירוף ראיות התלויה ועומדת, שכן כל עוד זו לא הוכרעה, כאמור, אין לצרף ראיות אלה לתיק המוצגים ואין להתייחס אליהן במסגרת הסיכומים בכתב. גם בטענה כי ללא ראיות אלה לא תהיה התמונה המלאה בפני בית המשפט וכי הן מוכרות לעירייה, אין כדי להכשיר את צירופן שלא כדין. מקומן של טענות אלה הוא במסגרת הבקשה להוספת ראיות (השוו: ע"א 5804/14 תשובה נ' אופקים סוכנות לביטוח בע"מ (2.6.2015); ע"א 3674/19 איגוד הבנקים נ' עו"ד מארק רוזן – כונס נכסים (15.11.2020)).

9.

אשר למוצג 7 לתיק המוצגים של הכפר הירוק ומוצג 2 לתיק המוצגים של מצודה, עולה כי אלה אכן היו חלק מחומר הראיות שהיה לפני בית המשפט קמא, ועל כן, אין מקום להורות על הוצאתם מתיק המוצגים.

10.

בנסיבות העניין, אין מנוס מהגשה מחודשת של כל כתבי הסיכומים ותיקי המוצגים בתיק, שכן ההתייחסות אל הראיות החדשות "שורשרה" גם לסיכומי העירייה, שהקדישה חלק ניכר מסיכומיה להתייחסות לראיות אלה.

11.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה. המערער יגיש סיכומי טענות ותיק מוצגים מתוקן מטעמו, עד ליום 10.2.2021; העירייה תגיש סיכומי טענות מתוקנים מטעמה, עד ליום 17.2.2021; מצודה תגיש סיכומי טענות ותיק מוצגים מתוקן מטעמה, עד ליום 23.2.2021; המערער יגיש סיכומיו כמשיב בערעור וסיכומי תשובה מטעמו, עד ליום 28.2.2021 והעירייה תגיש סיכומי תשובה עד ליום 7.3.2021.

המזכירות תמציא החלטה זו לאלתר לצדדים, וכן תעביר את התיק ליומן לשם קביעת מועד הדיון בו, בהתאם להחלטת כבוד השופט סולברג מיום 29.12.2020.