ע"א 7461/19 ניסים יניב נ. יצחק ארביב

1.

לפניי בקשה מטעם המערערים, הם המשיבים שכנגד (להלן: המערערים ) למחיקה על הסף של הערעור שכנגד שהוגש על-ידי המשיבים, הם המערערים שכנגד (להלן: המשיבים ).

2.

במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.9.2019 (ת"א 22472-04-16, כבוד השופט מ' אלטוביה ; להלן: פסק הדין ) התקבלה בחלקה תביעה שהגישו המשיבים להשבת הלוואת בעלים שהעמידו לטובת הקמתו של פרויקט קניון פארק הקרח באילת. כמו כן, חויבו המערערים בתשלום פיצוי מוסכם מופחת ונדרשו להעביר למשיבים מסמכים שונים למתן חשבונות. ביום 7.10.2019, הגישו המשיבים בקשה לתיקון טעות, שנפלה לטענתם בפסק הדין, כך שעל הסכומים שנפסקו לטובתם יתווספו גם הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד בו ישולמו בפועל. בקשה זו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 7.11.2019.

3.

המערערים הפנו את הערעור שבכותרת נגד החיובים שנפסקו לחובתם במסגרת פסק הדין. המשיבים מצידם, הגישו ערעור שכנגד המופנה נגד כך שלא נפסקו ריבית והצמדה בגין החיובים בפסק הדין. בבקשה שלפניי טוענים המערערים כי סוגיית הריבית וההצמדה נעדרת זיקה עניינית לעניינים אשר הועלו במסגרת הערעור העיקרי, ולפיכך יש להורות על מחיקתו של הערעור שכנגד. המשיבים מתנגדים לבקשה.

4.

כידוע, הכלל הוא כי ערעור שכנגד צריך לתחום עצמו להשגות שיש להן זיקה למסגרת העניינית שהותוותה בערעור העיקרי. יחד עם זאת, דרישת הזיקה העניינית פורשה בפסיקה בהרחבה, ונקבע כי די בקיומה של זיקה מצומצמת בהיקפה, כך "שיכול והערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור

ושזור וקשור לאותו עניין" (בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 700 (1991) (להלן: עניין אוזן ); ראו עוד: ע"א 3034/94 זילברמן נ' שנפלד , פ"ד מט(2) 1 (1995); רע"א 6947/99 קו-לו עבודות בנין ופיתוח בע"מ נ' תעשיות קסריה פולימרים (1992)

בע"מ (7.12.1999); בש"א 7182/18 שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

(18.10.2018); בש"א 902/20 מועצה אזורית מגילות ים המלח נ' המוסד לביטוח לאומי , פיסקה 15 (18.2.2020)). הגישה המרחיבה הנזכרת לעיל באה לידי ביטוי גם בכך שכאשר קיים ספק באשר לאפשרות הגשתו של ערעור שכנגד, פועל הספק לטובת הותרת הערעור שכנגד על כנו (ראו: עניין אוזן , בעמ' 704).

5.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות . הערעור העיקרי כוון כזכור, בין היתר, כנגד חיוב המערערים בהשבה חלקית של הלוואת הבעלים למשיבים ונגד תשלום חלקי של הפיצוי המוסכם, ואילו המשיבים מערערים מצדם, במסגרת הערעור שכנגד, על כך שלא נפסקו ריבית והצמדה ביחס לסכום החיוב לו הם זכאים. סוגיות אלה עוסקות, הלכה למעשה, באותו עניין – גובה הסכומים שיועברו למשיבים כתוצאה מקביעותיו של בית המשפט המחוזי. בהתחשב באמת המידה המקלה שפורטה לעיל, די בכך על מנת לקבוע כי מתקיימת זיקה עניינית בין שני הערעורים (ראו: ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פיסקאות 15-14 (20.6.2010), ערעור על החלטה זו נדחה ביום 9.1.2011 במסגרת בש"א 6753/10; ע"א 5008/16 המוסד לביטוח לאומי נ' מגן דוד אדום לישראל , פיסקה 7 (14.6.2017), וההפניות שם (להלן: עניין המוסד לביטוח לאומי )). אוסיף כי אין בעובדה שכל אחד מהצדדים מפנה את ערעורו כלפי מקטע שונה של פסק הדין, כדי לשלול את קיומה של זיקה עניינית בין ההליכים

(ראו: עע"מ 1790/19 הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול נ' עיריית רמת השרון , פיסקה 6 (20.4.2020)).

6.

לא נעלמו מעיני טענות המערערים באשר לדברים שצוינו בע"א 2792/03 יצהרי נ' אימפורט (14.12.2006) (בפיסקה 15 לפסק דינה של כבוד השופטת ע' ארבל ; להלן: עניין יצהרי ). אולם, כפי שציינו רשמי בית משפט זה במקרים אחרים, ההנמקה בסוגיה זו לא הייתה אחידה והיא "נותרה ללא הכרעה חד משמעית" (ראו: ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פיסקה 4 (24.12.2009); עניין המוסד לביטוח לאומי , בפיסקה 7). יתרה מכך, לאחר מתן פסק הדין בעניין יצהרי נשמעו ב גדרי ע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ , פיסקה 29 (29.6.2014) (להלן: עניין סולכור ) דעות אחרות, הסוטות מהאמור בפסק דינה של כבוד השופטת ארבל בעניין יצהרי . הדברים בעניין סולכור נאמרו לגבי האפשרות להגיש ערעור שכנגד בעניין פסיקת הוצאות מקום בו הערעור העיקרי אינו כולל השגה בעניינים אלה, ואולם אני סבורה כי הרציונאל שבבסיסם נכון גם באשר לאפשרות להגיש ערעור שכנגד בעניין קביעת הפרשי ריבית והצמדה במקרה בו הערעור הוגש נגד החיוב עצמו. נוכח האמור אני סבורה כי אין באמור בעניין יצהרי

כדי לשנות ממסקנתי האמורה וכי יש להותיר את הערעור שכנגד על כנו (השוו:

ע"א 1167/11

פלוני נ' פלוני , פיסקה 2 (8.8.2011); ע"א 3534/13 דובדבן השכרה והספקה ציוד טכני בע"מ נ' M+W High tech projects israel td , פיסקה 3 (5.1.2014);

עע"מ 1477/16 פלסר נ' עיריית הרצליה , פיסקה 5 (16.3.2017) ;

ע"א 832/18 מלון שלום אילת בע"מ נ' נדבך לנדל"ן והשקעות בע"מ , פיסקה 6 (21.5.2018)).

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 1,000 ש"ח.

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.